ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שיעור לברון רוטשילד
השיעור ניתן מבית הכנסת הגדול של פריז, דֶּה לָה וִיקְטוּאָר. בבית הכנסת הזה כיהן בעבר הרב צדוק הכהן כרב הראשי של צרפת. כאן הוא הסביר לברון אדמונד דה רוטשילד שהתפלל בבית כנסת זה שכדאי לתמוך במושבות היהודיות הראשונות בארץ ישראל ולא בהגירת יהודים לארצות אמריקה, כי העתיד של עם ישראל הוא בארץ ישראל ולא באמריקה.
הרב הסביר לרוטשילד כי למרות שהעם היהודי לא כל כך מאמין בפועל ביישוב ארץ ישראל, צריך לפעול ולעורר את העם כשם שמשה עורר את העם ליציאת מצרים ועודד אותם בהיותם במדבר; כשם שהנביאים עודדו את העם לעלות לארץ ישראל בזמן עזרא ונחמיה כדי למלא את הייעוד שלהם, לעומת ארצות אמריקה שבה היהודים עלולים לאבד את זהותם.
החכם הרואה את הנולד
מי שלא הקשיב לרב צדוק הכהן היה מתפלל אחר באותו בית כנסת, עשיר יותר ותורם יותר מרוטשילד, ושמו הברון הירש. הברון הירש היה אדם מאמין שמתפלל בכל תפילה לשיבת ציון ולבניין ירושלים, אבל הוא לא חשב שהנס הזה יתרחש בדור שלו. בעקבות העסקים שלו הוא הכיר היטב את הסולטן הטורקי, וידע שהסולטאן לא יאפשר ליהודים להתיישב בארץ ישראל.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
559 - גאולה בניסן בימינו
560 - יציאת מצרים – תחילתה של מהפכה עולמית
טען עוד
הברון שלא ראה מספיק רחוק
אם הברון הירש היה רואה מספיק רחוק, הוא היה רואה שהיהודים בארה"ב ובדרום אמריקה עתידים להתבולל ולהיעלם מעם ישראל והיה מעודד עלייה לארץ ישראל, שם אין כמעט התבוללות. אם הוא היה רואה מספיק רחוק הוא היה מבין שהסולטאן יעבור מן העולם. מי שראה רחוק היה הרצל, שגם הוא ביקר לעיתים בבית הכנסת הזה לקבל השראה לחזונו הגדול.
שינוי כיוון, לא שינוי הכוונה
אומרים על בית הכנסת הזה שהוא הגדול והיפה ביותר באירופה והוא נבנה בתרומת העירייה של פריז בתקופת נפוליאון השלישי. לצרפתים היה חשוב לעקור את ירושלים מליבם של היהודים, ועל כן הם ציוו שכיוון התפילה וארון הקודש יהיה לצד דרום ולא לכיוון ירושלים כמו בכל בתי הכנסת בעולם.
על זה נאמר "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". לרוב המתפללים היהודים בצרפת שינוי כיוון התפילה לא שינה את הלב. נוסח התפילה היה הרבה יותר חזק מהשינויים החיצוניים הללו, ובנוסח התפילה אנו מתפללים עשרות פעמים על בניין ירושלים וקיבוץ גלויות (שו"ת משנה הלכות חלק יג סימן א), ולכן מזימתם לא עלתה בידם.
יציאת מצרים - שורש המהפכה העולמית
המהפכה הצרפתית – יציאה מבית עבדים
השיעור הזה נאמר בצרפת, שבה התרחשה המהפכה הצרפתית לפני כ-230 שנים. במהפכה זו הוצהר כי לכל בני האדם זכות לחיים, לחירות ולקניין, זכויות שאינן ניתנות לביטול. לכולם יש חופש דת, ביטוי והגנה על החיים ועל הרכוש. את ההצהרה הזו ניסח לה פאייט בעזרת השגריר האמריקני תומאס ג'פרסון. השניים שאבו השראה מהכרזת העצמאות של ארצות הברית.
אות לכל האנושות
המהפכה הזאת נתנה את האות ובעקבותיה אירופה כולה השתחררה ממלכים עריצים ששעבדו את התושבים ועשקו את חרותם ורכושם במשך אלפי שנים. גם טורקיה השתחררה משלטון הסולטן ח'מיד העריץ. במלחמת העולם השנייה השתחררה רוסיה משלטון העריצות של הצ'ארים שהתעמר בעם במשך מאות שנים, והשלטון עבר לקומוניסטים שהיו פחות עריצים משלטון הצ'ארים.
עדיין יש ממשלות עריצות בעולם שמנצלות את תושביהן, כמו איראן, צפון קוריאה, ונצואלה ומדינות ערב. במדינות הללו שכבה דקיקה של מנהיגים נהנים מזכויות יתר, והמון העם סובל מניצול ולפעמים גם מתת תזונה. עם זאת התהליך של שחרור העולם מתמשך כל הזמן.
השלטון הקומוניסטי של רוסיה שקם במלחמת העולם הראשונה נפל אחרי שבעים שנה. בית העבדים הזה נסגר והתחיל שם תהליך מסוים של חירות לפני שלושים שנה. גם בסין יש שחרור מסוים מבית העבדים שהיה שם בזמנו של מאו. כיום השתחרר רוב העולם משלטון העריצים. מתוך 167 מדינות בעולם 110 הן מדינות חופשיות, 57 הם מדינות שיש בהם שלטון עריצות פחות או יותר.
מקור ההשראה של המהפכה האמריקאית בעם העברי
מי שנתן את הכיוון ואת הדרך למהפכה הצרפתית הייתה המהפכה האמריקאית שהסתיימה ב-1783. המהפכה הצרפתית החלה שש שנים אחר כך, ב-1789. במהפכה זו נקבע כי אין לבריטים כל זכות להטיל על האמריקאים שום מס ולא לכפות עליהם שום שלטון. "הַכֹּל שָׁוִים בִּפְנֵי הַחֹק, הָאֱלוֹקִי וְהָאֱנוֹשִׁי כְּאֶחָד".
הנשיא ג'ון אדאמס, שנחשב לאחד מהאבות המייסדים של אמריקה, כתב כי הוא שאב את עקרונות החופש והחירות מהעם העברי: "אֵין כָּל סָפֵק, שֶׁלְּלֹא הַיְּהוּדִים הָיָה הָעוֹלָם מָקוֹם שׁוֹנֶה בְּתַכְלִית. יִתָּכֵן שֶׁהָאֱנוֹשׁוּת הָיְתָה פּוֹגֶשֶׁת בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בְּכָל הַתּוֹבָנוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָדַעַת זֹאת בְּוַדָּאוּת. כָּל הַתַּגְלִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת נִרְאוֹת בְּרוּרוֹת וּמוּבָנוֹת מֵאֲלֵיהֶן אַחֲרֵי שֶׁגִּלּוּ אוֹתָן, אֲבָל נִדְרֶשֶׁת גְּאוֹנוּת יִחוּדִית עַל מְנַת לְנַסֵּחַ אוֹתָן בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה.
לַיְּהוּדִים הָיְתָה הֲמָתַת הַזֹּאת. לָהֶם אָנוּ חָבִים אֶת הַתְּפִיסָה שֶׁלְּפִיהָ הַכֹּל שָׁוִים בִּפְנֵי הַחֹק, הָאֱלוֹקִי וְהָאֱנוֹשִׁי כְּאֶחָד; הַתְּפִיסָה שֶׁל קְדֻשַּׁת הַחַיִּים וּכְבוֹד הָאָדָם; הַתְּפִיסָה שֶׁל מַצְפּוּן פְּרָטִי, וְעַל כֵּן גְּאֻלָּה אִישִׁית; תְּפִיסָה שֶׁל מַצְפּוּן קוֹלֶקְטִיבִי, וּלְפִיכָךְ אַחְרָיוּת חֶבְרָתִית; הַתְּפִיסָה שֶׁל שָׁלוֹם כְּאִידֵאָל וְאַהֲבָה כְּעֵרֶךְ הָעוֹמֵד בִּבְסִיס הַצֶּדֶק, וְעוֹד נְקֻדּוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת, הַמַּרְכִּיבוֹת אֶת הָרִהוּט הָעֶרְכִּי הַבְּסִיסִי שֶׁל הַתּוֹדָעָה הָאֱנוֹשִׁית. בְּלִי הַיְּהוּדִים בְּוַדַּאי הָיָה הָעוֹלָם מָקוֹם רֵיק הַרְבֵּה יוֹתֵר".
אֲנִי מִתְעַקֵּשׁ כִּי הָעִבְרִים עָשׂוּ לְתִרְבּוּת הָאָדָם יוֹתֵר מִכָּל עַם אַחֵר
במכתב לואן דר קאמפ בשנת 1806 הוא חוזר ומסביר לשואל למה הוא מתעקש לומר שהעקרונות הללו הם עקרונות עבריים ולא עקרונות רומיים או יוונים. כי אצל היהודים העקרונות הללו נלמדו מתוך אמונה, ואצל הרומים והיוונים הם היו מאוד חלקיים, והם לא יושמו על עמים אחרים.
"אֲנִי מִתְעַקֵּשׁ כִּי הָעִבְרִים עָשׂוּ לְתִרְבּוּת הָאָדָם יוֹתֵר מִכָּל עַם אַחֵר. לוּ הָיִיתִי אָתֵאִיסְט וְהֶאֱמַנְתִּי בְּגוֹרָל עִוֵּר נִצְחִי, עֲדַיִן הָיִיתִי מַאֲמִין שֶׁהַגּוֹרָל הֵטִיל עַל הַיְּהוּדִים לִהְיוֹת הַכְּלִי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר לְתִרְבּוּת הָעַמִּים. אִם הָיִיתִי אָתֵאִיסְט מִכַּת אַחֶרֶת עֲדַיִן הָיִיתִי מַאֲמִין שֶׁהַמִּקְרִיּוּת צִוְּתָה עַל הַיְּהוּדִים לְשַׁמֵּר וּלְהָפִיץ עֲבוּר כָּל בְּנֵי הָאֱנוֹשׁ אֶת הַדּוֹקְטְרִינָה שֶׁל מֶלֶךְ עֶלְיוֹן נָבוֹן חָכָם וְכָל יָכוֹל, וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּרוֹן הַחִיּוּנִי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁל הַמּוּסָרִיּוּת וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ שֶׁל הַצִּיוִילִיזַצְיָה כֻּלָּהּ.
הֵם הָעָם הַמְּפֹאָר בְּיוֹתֵר שֶׁחַי אֵי פַּעַם עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת. הָרוֹמָאִים וְהָאִימְפֶּרְיָה שֶׁלָּהֶם לֹא הָיוּ אֶלָּא צַעֲצוּעַ בְּהַשְׁוָאָה לַיְּהוּדִים. הֵם נָתְנוּ דָּת לְיוֹתֵר מִשְּׁלוֹשָׁה רְבָעִים שֶׁל תּוֹשָׁבֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ וְהִשְׁפִּיעוּ עַל סֻגְיוֹת הָאֱנוֹשׁוּת בְּהַרְבֵּה יוֹתֵר רָצוֹן מֵאֲשֶׁר כָּל אֻמָּה אַחֶרֶת. עַתִּיקָה אוֹ מוֹדֶרְנִית".
הר שירדה שנאה לאומות העולם עליו
אלוהי הטבע מול אלוהי המוסר
אם אנחנו הבאנו את הרוח הטובה הזו לעולם, למה יש שנאה כל כך גדולה בין אומות העולם לעם ישראל? למה גוג ומגוג יבואו באחרית הימים להילחם ולנסות למנוע את הגאולה?
הרמן בראונשוויג, שהיה עוזרו של היטלר, מספר כי היטלר הסביר לו שיש בעולם מאבק בין אלוהי הטבע, שהוא האלוהים שלו, לבין אלוהי המוסר, שהוא האל של העם היהודי. היטלר קרא "אלוהי הטבע" לחוקיות של חיות הטרף שאין להם רחמים והם לא מכירים את מידת החסד.
האריה הטורף לא נוהג על פי שום אמות המוסר כשהוא נוטל את החיים של החיות האחרות לשם השבעת רעבונו. יש לו רק חוק אחד שאומר: החזק טורף. על פי זה עיצב היטלר את המוסריות שלו שקובעת כי המדינה החזקה צריכה לכבוש עמים חלשים ממנה, לקחת את חיי תושביהם ורכושם, לשעבד אותם לפי צרכיה, לרמות ולהונות אותם אם זה נדרש, וכך העולם יתפתח.
האל של כל העמים המשעבדים עמים אחרים
היטלר סיפר להרמן בראונשוויג כי הוא מזהיר את חייליו ומפקדיו מהרחמנות, החסד, החמלה והאהבה. הוא מסביר להם כי אלה המצאות שקריות של היהדות שהוטמעו בתרבות האנושית דרך הנצרות והאסלאם. גם הצדק והמשפט הם המצאות יהודיות שנועדו להגן על חלשים וצריכות להימחק מהתודעה האנושית.
מה שלא סיפר היטלר להרמן בראונשוויג הוא שהאליל שמרשה לו להיות כמו חיות הטרף הוא גם האל שמצדיק את שודדי ים, הגנבים, הרוצחים, האנסים והרמאים. הוא היה גם האליל הרע של מצרים שהעבידה בפרך את עם ישראל. זה היה גם האליל שהתיר ליוונים ולרומאים לכבוש באכזריות עמים רבים, להשליך אותם לפני חיות טרף לשעשוע. לשעבד מיליוני אנשים לעבדים ולהטיל מיסים על עמים אחרים כדי שהם יתענגו במרחצאות שלהם.
שנאה לעולם במתן תורה
התורה של העם היהודי מסכנת את כל העריצים הללו. מונעת מהם להרע לאחרים ולנצל אותם. יציאת מצרים ומתן תורה, היא קריאת תיגר על כל העמים שדיכאו עמים אחרים. לכן אומרת הגמרא כי הר סיני נקרא בשם זה כי באותה שעה של מתן תורה ירדה שנאה לאומות העולם למרות שהתורה היא "חיי עולם" ובזכותה העולם קיים.
צר העולם מהכיל את רומא ואת יהודה גם יחד
הרה"ג מרדכי גרינברג שליט"א מביא בספרו סיפור שכתבה נחמה ליבוביץ בספרה על סנטור רומאי שנשלח לארץ כדי לברר האם ראויה יהודה להיות בת ברית של רומי. הסנטור כותב תשובה מזלזלת מאוד על החוקים התפלים של היהודים, ובעיקר הוא מתאר את המצווה של היהודים לשחרר עבדים אחרי שש שנות עבדות, ובכלל, על מיעוט העבדים המצויים בה. כשברומא יש 23 עבדים על כל אזרח בן חורין, יש ביהודה עבד אחד על כל 23 אזרחים.
הסנטור מספר על משפט שנכח בו, כששמעון החשמונאי שפט נער עבד שברח מאדונו על שזה הכהו והתעמר בו. כותב הסנטור כי במקום לסרוק את בשרו של הנער במסרקות של ברזל ולתלות את עורו בכיכר העיר, מזהיר שמעון החשמונאי את אדונו של העבד שלא יעז לרצוע את הנער עד היובל.
מסקנתו של הסנטור: היהודים אין לתת אמון בהם לעולם, ולא יגשר גשר של הבנה ביניהם לבין המערב, כל המושכלות אצלנו על דבר חרות האדם וכבודו זרים להם, היהודים בעצם הווייתם סכנה הם לרומא, שכן הם מערערים על עיקר העיקרים של תרבות המערב, על בית עבדים חפשי. אפי' הם מועטים אפי' הם מסתפקים בארצם הזעירה, חלילה לנו מהסיח דעתנו מסכנתם, צר העולם מהכיל את רומא ואת יהודה גם יחד.
יציאת מצרים – קריאת תיגר על המשעבדים
יציאת מצרים היא קריאת תיגר על כל המשעבדים בעולם, לכן מזדרז עמלק לעצור את עם ישראל מיד אחרי יציאת מצרים. העולם עלול ללמוד ממנו דרכי התנהגות ולסטות מדרך החיים שהתווה לו עמלק, ראשית הגויים.
עם זאת היו עמים שהתרוצצו בתוכם גם כוחות של קודש מעם ישראל וגם כוחות של טומאה מעמלק. אחת המשימות שלנו היא להסיר את שיירי הסיגים מטומאת עמלק שעדיין נמצאים בעולם בעמים רבים. וגם בעמים שחרטו על דגלם לצאת מטומאת בית העבדים, לפעמים נשארים סיגים שקצה לצאת מהם. אחת הדוגמאות היא העבדות בארצות הברית של אמריקה.
ביטול העבדות בארה"ב
גם אחרי שארה"ב קיבלה את העקרונות של אחווה ושל שוויון שלפיהם כל בני האדם נבראו בצלם אלוהים, היא המשיכה לשעבד את העבדים הכושים שהובאו אליה באוניות מאפריקה. היו אלה יהודים שהעירו ועוררו את האמריקאים לכך שהם עושים שקר בנפשם וצריך לשחרר את העבדים ולפחות לא להתעלל בהם כל כך. אבל לבעלי האחוזות שהתפרנסו על גבם של הכושים לא היה קל לוותר על העבדות הזאת, ועל כך הייתה מלחמת אזרחים בארה"ב בין הדרום לבין הצפון.
לשם השוואה בין דיני תורה על עבדות לבין מה שהיה נהוג באמריקה לפני יותר ממאה שנה נקרא מה כתב העבד פרדריק דאגלאס, שנמלט ונלחם כנגד העבדות בארצות הברית (1895-1817), על הבעלים הראשון שלו קפטיין אנתוני: "הוא היה אדם אכזר, ששנים ארוכות כבעל עבדים הקשיחו אותו. לפעמים נראָה שהוא נהנה ביותר להלקות עבדים במו ידיו. פעמים רבות עם שחר העירו אותי צווחותיה קורעות הלב של דודתי, שאותה הוא נהג לקשור לקורת עץ ולהצליף על גבה החשוף עד שהייתה מכוסה כולה בדם. לא מילים, לא דמעות ולא תפילות מפי קורבנו שותת הדם, לא הניאו את לב האבן שלו מלהשיג את מטרתו הרצחנית. ככל שהִגבּירה את צרחותיה, כך הצליף בה חזק יותר, ובמקום שבו הדם זרם מהר יותר, שם הצליף זמן רב יותר. הוא היה מצליף בה כדי שתצרח, ומצליף בה כדי שתשתוק, ורק כשהעייפות גברה עליו פסק מלהניף את הפרגול קרוש הדם".
יהודי אמריקה, שהכירו את ההלכות שאומרות לשחרר עבד עברי אחרי שש שנים, לשחרר עבד כנעני אם חלילה האדון שלו הכה אותו ושבר לו שן או הוציא לו עין, שהכירו את ההלכה שאומרת כי האדון צריך לא להתעמר בעבד שלו – היהודים הללו לא יכלו לסבול את הרשעות הגדולה שהייתה כרוכה בעבדות באמריקה, ונאבקו בכל כוחם לשחרר את העבדים השחורים או להיטיב את מצבם.
בעקבות מאבק היהודים באמריקה התעוררו העבדים ונאבקו וגם התפללו כי כשם שיצאו ישראל ממצרים מבית עבדים, גם הם יזכו לצאת מבית העבדים שלהם. המאבק היה ארוך ועיקש אך לבסוף קיבלה אמריקה את העיקרון של צלם אלוקים נכון גם לגבי העבדים השחורים, ובעקבותיה הלך העולם כולו.
היזהרו מן הצבועים
"דת החסד והרחמים"
בין תרבות העמים הרצחניים לבין התרבות של עם ישראל פעורה תהום עמוקה וקל להבדיל ביניהן. לעומת זאת היו עמים שהבינו כי המוסר של עם ישראל הוא אמיתי, אבל היה להם קשה ליישם אותו, ועל כן הם נשאו את שם האהבה, האחווה, השלום והמוסר בפיהם ורמסו את כל מי שהיה חלש מהם.
בימי הבית השני העולם החל להתפקח מטומאת מצרים וההולכים בעקבותיה. בימים ההם החל העולם להבין שהאכזריות והרשעות והשעבוד לא נכונים. בימים ההם צמחה בעולם הנצרות שקראה לעצמה "דת החסד והרחמים".
צביעות במסווה של דת
אחד החוקים שהתורה קובעת הוא שאסור להסגיר עבד אל אדוניו. בספרים של הנוצרים מסופר על אחד השליחים הנוצרים בשם שאול שמסגיר עבד בשם אוניסימוס שברח אל אדוניו פילימון בקולוסה. חשוב לספר את הסיפור הזה כדי להבין שהנוצרים הראשונים דקלמו את המוסר היהודי, אבל בפועל נהגו כמו הרומאים הגרועים ביותר.
עם זאת הנוצרים עידנו במשהו את התרבות האכזרית של רומא. הם לא טבחו אנשים לעיני עשרות אלפי בני אדם בקוליסאום, כי הבינו שזה לא מתאים לרעיונות החסד, הטוב והשוויון שכבר פשטו בעולם. הם דיברו נגד אלימות, הם אמרו כי מי שקיבל מכה צריך להגיש למכהו את הלחי השנייה ולא להשיב לו. אבל בפועל הם מילאו את אירופה במלחמות של עשרות שנים וגילו את אכזריותם במיוחד כלפי היהודים.
בחסות הצלב הם גירשו מיליוני יהודים מעשרות מדינות. הם שדדו את רכושם. שחטו, טבחו ואנסו קהילות שלמות של יהודים, במיוחד במסעי הצלב, באינקוויזיציה ובשואה. הם נשאו את שם ה' על פיהם אבל במעשיהם הם נהגו כמו הגרועים שבאומות. חשוב להזכיר את התופעה הזו שלא ניכשל בה בעתיד.
מילים של יעקב ומעשים של עשו
"צביעות" הייתה גם הדרך של סטאלין ורוסיה הקומוניסטית. הוא הקים בית עבדים שבו כלואים עשרות מיליוני אנשים שסבלו מהעריצות שלו ושל ממשיכיו. כך היה העולם סובל בכל מדינות ברית המועצות. שקר, שחיתות ועריצות, הורג בלי משפט את המתנגדים שלו ומגלה עשרות אלפים לסיביר, הכול בכסות של אחווה, שלום עולמי, שוויון וצדק חלוקתי. מילים של יעקב ומעשים של עשו.
תיקון העולם
יציאה מתרבות מצרים – יש ה' בקרבנו
יציאה מהתרבות של מצרים היא גם יציאה מהתרבות שאומרת לא ידעתי את ה'. תרבות של כפירה, ומסתבר שיש קשר הדוק בין תרבות הכפירה לבין תרבות הניצול והשעבוד של המצרים. כשיש אלוקים והוא שוכן בתוך כל אחד ואחד מאיתנו, המרים יד על חברו נקרא רשע. כשיש אלוקים והוא שוכן בתוך כל אחד מאיתנו, אנחנו משלימים אחד את השני ולא אחד נגד השני.
העולם מתמלא חכמה כשהוא מפסיק את הניצול
כשיש אלוקים בקרבנו, גם חכמת אלוקים נמצאת בקרבנו, ולכן העולם נפתח באופן נפלא לחכמת האלוקים כשהוא הפסיק עם השעבוד והניצול ברחבי העולם. למדנו כי ה' בחכמה יסד ארץ ואפשר ללמוד אותה ובאמצעותה להמשיך ולבנות את העולם. התבררה לנו החשיבות ללמוד וללמד את ילדינו כי יש לנו אחריות לדורות הבאים.
שחרור העולם – נבואת הנביאים
על שחרור העולם מיד המשעבדים אותו אנו לומדים בנבואות הנביאים. כך נאמר על מלך המשיח "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיה ב). לא ישתמשו בעריצות בשביל לשלוט זה על זה. "וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן: וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה". כל הביטויים הללו הם משל על כל החיות הטורפות האנושיות שיפסיקו לטרוף (עיין רמב"ם מלכים פרק יב הלכה א).
ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים
בד בבד עם הסרת שלטון הרוע מהעולם – מתמלא העולם גם בחכמה גדולה. לכן הנביאים מנבאים ואומרים כי בעת שהעולם יפסיק את הרוע שלו תתמלא הארץ דעה. "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיה פרק יא ט).
עשה משפט לעשוקים ו ימלך ה' לעולם אלוהיך ציון לדור ודור הללויה
על תיקון העולם בתחום הזה של הפסקת הניצול אנו מזכירים בכל קדושה פסוק שכתוב בתהילים בפסוקי דזמרא "יִמְלֹ֤ךְ ה֨'׀ לְעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לְדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלְלוּיָֽהּ". משמעות הפסוק הזה היא שה' ימלוך על כל העולם דרך ירושלים.
לפני הפסוק אנו קוראים בתהילים על הצדק העולמי: "עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט׀ לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרְעֵבִ֑ים ה֗' מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים: ה֤'׀ פֹּ֮קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים ה֭' זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים ה֗' אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים: ה֤'׀ שֹׁ֮מֵ֤ר אֶת־גֵּרִ֗ים יָת֣וֹם וְאַלְמָנָ֣ה יְעוֹדֵ֑ד וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים יְעַוֵּֽת" (תהלים קמו, ז-י).
המשמעות היא ברורה, העולם צריך לעבור תיקון לפני שמגיעים ימות המשיח שמתוארים בסוף פסוקי דזמרא במילים "כל הנשמה תהלל יה, הללויה". שנזכה לכך במהרה, אמן ואמן.
סיפורים
משל לאמבטיה רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה
סיפר יוסף שושן, המכונה "יוסף הרקדן", כי פעם שמע מהרב מרדכי אליהו זצ"ל שאמר: מדוע היהודים מצרפת לא עולים לארץ ישראל? זה כמו אדם ששמו אותו בתוך אמבטיה ומוסיפים לו לאט לאט מים חמים. המים רותחים עוד ועוד, אך הוא כבר התרגל אליהם בהדרגה ולכן הוא לא מבין כמה זה לא נעים. אבל אם היו שמים את אותו אדם מיד במים רותחים, הוא היה קופץ ובורח משם מיד.
כך, לדברי הרב זצ״ל, קורה עם אחינו שחיים בצרפת. הם חווים קצת אנטישמיות, אבל מתרגלים אליה לאט לאט, הם שמים דלתות פלדה בבתי הכנסת שלהם, הולכים בלי טלית וכיפה ברחוב, לא עוברים ברחובות מסוימים. אבל באמת אם הם היו מתבוננים הם היו שמים לב שהם גרים במקום מלא אנטישמיות רותחת והיו בורחים משם מיד.
זכייה בלוטו האמיתי
סיפרה טליה שושן מירושלים: בעלי ואני זכינו לחזור בתשובה ולעלות לארץ ישראל מצרפת. אחד ההבדלים בין ארץ ישראל לצרפת הוא היחס לילדים. בצרפת אנשים עלולים להשקיע את חייהם בקריירה ובעבודה ובעשיית כסף ולא בגידול ילדים. בארץ ישראל התרבות היא שונה, בכל המגזרים.
אחרי החתונה לא זכינו לילדים תקופה ארוכה. לילה אחד הרב הגיע אלי בחלום ושאל: מה את רוצה, ילדים או כסף? את יכולה להיות עשירה או שיהיו לך ילדים.
אמרתי לו: מה אכפת לי מכסף? אני רוצה ילדים!
הרב לא הרפה והמשיך ואמר: יהיו לך בעיות מבחינה כספית. ואני השבתי שלא אכפת לי מהבעיות הכלכליות, אני רוצה ילדים. הוא המשיך ושאל האם אני בטוחה, ואמרתי שאני בטוחה, אני רוצה ילדים.
כדי להמחיש לי את הניסיון, הראו לי בחלום את המספרים שעתידים לזכות באותו שבוע בלוטו. הייתי מופתעת מאוד, וכשקמתי זכרתי את המספרים ורשמתי אותם לעצמי.
למחרת בבוקר קניתי כרטיס ומילאתי את המספרים כפי שהיו בחלום, רציתי לבדוק אם החלום הוא חלום אמת, אבל גם לא רציתי לזכות בפרס הכספי. הבנתי מהחלום שזה או ילדים או כסף. ואני עליתי לארץ וזרקתי את כל התרבות של רדיפת הכסף. אני רוצה ילדים. אני רוצה חיים. אני רוצה ילדים שיגדלו בארץ ישראל וילמדו תורה.
הפתרון שלי היה למלא את המספרים אבל בסדר הפוך. עברו כמה ימים והתפרסמו המספרים שזכו, והם היו כמובן המספרים שמילאתי, אבל בסדר הפוך. לא זכיתי אפוא בכסף, אבל כעת הבנתי שאני אמורה לזכות בילדים.
זה לקח קצת זמן. באחד הימים הגעתי לרב אליהו זצוק"ל וביקשתי ממנו ברכה לילדים. הוא לא בירך אותי, רק אמר לי "מזל טוב". התחלתי לבכות, ציפיתי שיברך אותי להריון, אבל הוא לא הוסיף. יצאתי משם בוכייה, בכי מהלב. רק בדיעבד הבנתי מדוע הרב אמר מזל טוב, באותה שעה הייתי כבר בהריון. נולד לנו בן וב"ה אחר כך נולדו ילדים נוספים.
תשובה כהלכה
גירוש ממוקד.מה צריך להיות היחס כיום לערביי הארץ? האם צריך להרוג את כולם, או שמא צריך להרוג מחבלים בלבד ולנקוט בגישה שלא כל ערבי הוא בהמה רעה שצריך להרוג?
אני לא חושב שיש מי שרוצה להרוג את כולם או חלקם. ערביי ישראל שמקיימים את חוקי גר תושב, שמבינים כי זו מדינה יהודית ומקיימים את החוקים שלה, שלא חותרים תחתיה ולא תומכים בטרור וכד' - יכולים להישאר כאן. כל השאר יכולים לגור בסוריה או בלבנון. וכדאי להתחיל בגירוש משפחות מחבלים אפילו היום.
דיינו, תודה. האם התקופה שאנחנו נמצאים בה היא תקופת גאולה או גלות? אני שואל במיוחד בעקבות הפיגועים והנרפות של הממשלה בטיפול במפגעים.
לפי דעת מרן רבי יוסף קארו זצוק"ל זו הייתה השאלה של משה רבנו את ה'. אחרי שה' אמר לו לגאול את ישראל ומצד שני פרעה גזר גזרות יותר קשות על עם ישראל אמר לו ה' שיש שלבי ביניים בין גלות לגאולה שיש בהם גם התחלת גאולה וגם צרות. לכן אנחנו אומרים את הפיוט "דיינו" שבו אנחנו אומרים על כל שלב "דיינו". זה לא שאנחנו מסתפקים בשלב הזה של הגאולה, אלא שעל כל שלב אומרים תודה.
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
טעינה למחשבה
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
