ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
בפרשתנו מופיעה המצווה (ויקרא פרק יט, יח): "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". על מצווה זו אמר ר' עקיבא (ספרא קדושים פרשה ב פרק ד): "זה כלל גדול בתורה". ננסה להבין כיצד ניתן לקיים מצווה זו.
הרמב"ם (הלכות דעות פרק ו הלכה ג) כותב את גדר המצווה: "מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר "ואהבת לרעך כמוך", לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו". 1
כעין זה כתב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים (פרק יא) כותב: "ואהבת לרעך כמוך, כמוך - בלי שום הפרש, כמוך - בלי חילוקים, בלי תחבולות ומזימות, כמוך – ממש".
המשיך לפרט את יישום המצווה הרש"ר הירש בפירושו לפסוק (ויקרא פרק יט פסוק יח): "נדרוש שלומו וטובתו, כדרך שאנחנו דורשים את טובת עצמנו; נשמח באושרו ונתעצב בצערו, כאילו אירעו הדברים לנו; בשמחה נתרום לשלומו - כאילו היה מדובר בשלומנו; נרחיק מעליו צער, כאילו נשקפה סכנה לנו".
איך אפשר להצליח לקיים כזו מצווה?
ויש לשאול , וכי אפשר לאהוב אדם אחר כמוני ממש? האם אני צריך לאהוב את כל ישראל כפי שאני אוהב את ילדיי, את אשתי, את משפחתי?
ואם נבאר, שהכוונה היא לדאוג לצרכים הפיזיים של העולם, האם אני מסוגל לדאוג לכל ישראל כפי שאני דואג לעצמי? אם כך אצטרך לחלוק עם כל עם ישראל את כל רכושי, לעשות עבורם כל מה שאני רוצה עבור עצמי?
לכאורה אם גישה זו הייתה נכונה, היא סותרת מצוות אחרות. כמו מצוות צדקה ומעשרות, שבהם אנו רואים שאין צורך לתת מעצמי את הכל אלא רק קצת. ובפרט שהגמרא מספרת על תקנה שהתקינו באושא (תלמוד בבלי מסכת כתובות דף נ עמוד א): "המבזבז - אל יבזבז יותר מחומש". משמע שאדם לא צריך להרגיש שחברו שווה לו לחלוטין?
ננסה להציע 4 הסברים לשאלה זו:
א. שמחה בהצלחת חברו כמו בהצלחותיו
הרמב"ן על הפסוק (ויקרא פרק יט פסוק יז) כתב שאין הכוונה "אהבה" מושלמת כפשוטו, אלא זה לשון "הפלגה" וביאר: "כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו". והוכיח דבריו מדברי רבי עקיבא שלימד (בבא מציעא דף סב ע"א): "חייך קודמין לחיי חברך", שמוכח מכך שאהבת עצמו גדולה מתוך אהבת רעהו.
וביאר הרמב"ן : "מצות התורה שיאהב חברו בכל ענין, כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב", אך לא ממש כפי שאוהב את עצמו. והמשיך וביאר הרמב"ן, שאהבת חברו אמנם שונה מאהבת עצמו, אך היא צריכה להיות בכל נושא ובכל תחום: "יאהב ברבות הטובה לחבירו כאשר אדם עושה לנפשו", דהיינו שצריך האדם לשמוח בהצלחות של חברו, כמו ששמח בהצלחותיו (אך לא באותו שיעור שמחה).
וכעת זה כתב ר' אברהם אבן עזרא (ויקרא פרק יט פסוק יח): "שיאהב הטוב לחבירו כמו לנפשו", דהיינו שישמח בהצלחות של חברו כמו שהוא שמח בהצלחותיו. אך אין הכוונה שאצלו ואצל חברו זה אותה רמת שמחה.
הקושי בהסבר זה לענ"ד, שעדיין זו מצווה שקשה מאוד ליישום, כי אינני יודע כמה לשמוח בהצלחת חבריי. אם שמעתי שחבר שלי התארס באיזו רמת שמחה אני צריך להיות, ואיך מיישמים את השמחה הזאת?
ב. "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"
יש מהפרשנים שביארו שהכוונה במצווה זו, היא מה שאתה לא אוהב שעושים לך אל תעשה לחברך. כהתבסס על דבריו של הלל הזקן לאותו גר שרצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת (תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא עמוד א): "אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד - זו היא כל התורה כולה".
כן פירש בתרגום יונתן בן עוזיאל (ויקרא פרק יט פסוק יח): "וּתְרַחֲמֵי לְחַבְרָךְ דְמַן אַנְתְּ סַנֵי לָךְ לָא תַעֲבֵיד לֵיהּ". וכן פירש הריב"א (ויקרא פרק יט פסוק יח): "מה שלא ירצה שיעשו לו, אל יעשהו לחבירו".
הקושי בהסבר זה לענ"ד, שלפי הסבר זה המצווה היא מצוות המנעותית, מצוות "לא תעשה". ונראה שמצוות "אהבת הרע" היא מצוות עשה, חיובית, מעשית.
ג. עשה לחברך מה שאתה מצפה שיעשו עבורך
החזקוני (ויקרא פרק יט פסוק יח) כתב שהמצווה היא: "לעשות לו טובה כמו שאתה אוהב שיעשה הוא לך". וכן כתב הכתב והקבלה (ויקרא פרק יט פסוק יח): "כל אופני הטוב והחסד שאדם מסכים בדעתו וגומר בלבו שראוי לו לקבל מאהובו יעשה לרעהו". דהיינו שכל מה שאתה חושב שמגיע לך כך אתה צריך לעשות גם לחברך.
הקושי בהסבר זה לענ"ד, שיש הרבה דברים שאני לא מצפה שיעשו עבורי, אבל אחרים כן צריכים אותם. כגון, אחד שלא אוהב שמציעים לו לשתות, האם הוא לא צריך להציע לאחרים לשתות? אדם שחושב שהוא לא היה לוקח צדקה גם אם היה קצת קשה לו, האם יהיה נכון לטעון שאין במתן צדקה שלו מצוות "ואהבת לרעך כמוך"?
ד. שיעמיד עצמו במקום חבירו, ויעשה עבורו את טובת חברו
ונראה לענ"ד , לנסות לבאר את המצווה הזו כך: משמעות "אהבת הרע" – לדאוג לצרכיו ולדרוש טובתו כפי מה שהיה החבר רוצה שאעשה במציאות שבו הוא נמצא. המילה "כמוך" משמעותה, שאדם שאוהב את חברו צריך להעמיד את עצמו במקום רעהו, ויחשוב (בתור רעהו) מה הוא היה מצפה ורוצה מחברו (דהיינו מעצמו) שהיה עושה לחברו, ואת זה הוא צריך לעשות. לא צריך לחשוב מה הייתי רוצה עבורי, אלא מה חברי היה שמח ומצפה שאעשה עבורו במציאות שבו הוא נמצא, ואת זה יש לי מצווה לעשות.
באופן כזה, מצד אחד, מצווה זו היא מעשית ואפשרית לקיום. מצד שני, היא אינה דורשת ממני לוותר על כל רכושי (שהרי לא מסתבר שחברי מצפה זאת ממני). ומצד שלישי, היא עומדת כטובת וצרכי חברי, ולא נבחנת על פי הצרכים שלי (שהם לא תמיד תואמים את צרכי החבר).
לסיום
שנזכה לקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" בהידור, ובזכות הגדלת האהבה בין אדם לחברו, נזכה לתיקון חורבן בית שני, ותיקון מותם של תלמידי ר' עקיבא, ומתוך כך נזכה לגאולה השלימה. בב"א.
^ 1.כעין זה כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה רו): "שצונו לאהוב קצתנו את קצתנו, כמו שנאהב עצמנו ושתהיה חמלתי ואהבתי לאחי כחמלתי ואהבתי לעצמי בממונו ובגופו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
