ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
ואז, כשמעיינים מעט בגמרא ובהקשר שבו הסיפור מופיע, הסיפור מקבל פנים חדשות, ואנו מגלים בו רובד נוסף עמוק.
במאמר הקודם כתבתי על מסורת התורה שנקטעה במות תלמידי רבי עקיבא, והיה צורך לשוב ולחדשה אט אט ממעמקים בעזרת חמשת התלמידים שהעמיד רבי עקיבא לעת זקנותו, ובפרט דרך רשב"י, עמוד ספר הזוהר.
הפעם נעסוק בקטיעת מסורת העברת המידות הטובות מרב לתלמיד, שבעטיה מתו תלמידי רבי עקיבא. ובכן, ישנו סיפור מפורסם מאוד, המופיע בגמרא (שבת קכז:) -
"תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים. ערב יום הכפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. - אמר לו: אין לי. - תן לי קרקע. - אין לי. - תן לי בהמה. - אין לי. תן לי כרים וכסתות. - אין לי. הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש.
לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משוי שלשה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? - אמרתי: שמא פרקמטיא (סחורה) בזול נזדמנה לך, ולקחת בהן.... ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? - אמרתי: שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. - אמר לו: העבודה, כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות - המקום ידין אותך לזכות".
זהו סיפור מופלא, שבו הפועל דן את בעל הבית לכף זכות, כנגד טבעו הפשוט של האדם, שהרי הפועל עבד שלוש שנים בקרקעות ובבהמות בעל הבית, ובסופו של דבר – האדון טוען שאין קרקעות כאלו.
הגמרא פותחת מעשה זה באמירה – "הדן את חבירו לכף זכות, דנין אותו לזכות". אמירה זו אפשר להבין בשני אופנים – א. מי שדן אחרים לזכות, ה' ידון אותו לזכות. ב. מי שדן אחרים לזכות, הרי העין הטובה שלו מדביקה את סביבתו, והוא גם מרוויח מכך שגם אותו ידונו האנשים האחרים לכף זכות.
וכאן מגיע הרובד הנוסף. השאילתות (פרשת שמות) מביא את אותו סיפור, וכותב כך - מעשה ברבי עקיבא בן יוסף שהיה נשכר אצל רבי אליעזר בן הורקנוס. כלומר, רב אחא גאון בעל השאילתות מלמד אותנו, שהפועל היה רבי עקיבא, ובעל הבית היה רבי אליעזר, ורבי עקיבא דן את רבי אליעזר לכף זכות.
יש בכך גילוי מופלא, שהרי במשנה באבות (פרק ב') כשאמר רבן יומנן בן זכאי לתלמידיו לבחור – "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם?", כלומר – מהי המידה הטובה המרכזית, שחשוב שיבחר לו האדם, בחר רבי אליעזר – 'עין טובה'.
נמצא, שמידתו המרכזית של רבי אליעזר הייתה העין הטובה. והרי, כדי לדון אחרים לכף זכות, על האדם להיות בעל עין טובה. נמצאנו למדים, שאמירתה של הגמרא, שמי שדן אחרים לכף זכות דנים אותו לכף זכות, התקיימה קודם כל ברבי אליעזר. הוא היה בעל עין טובה, וממילא דן לכף זכות, ומתוך כך זכה שגם תלמידו הגדול רבי עקיבא ידון אותו לכף זכות.
היינו מצפים שמידות אלו של עין טובה, ולדון אחרים לכף זכות, ימשיכו ויתפשטו הלאה. אולם, תלמידיו של רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה. כלומר, תלמידי רבי עקיבא לא המשיכו את מסורת מידותיו הטובות של רבי עקיבא, והם לא הביטו בעין טובה ולא דנו את חבריהם לכף זכות, וממילא כל אחד מהם ראה רק את המעלות של עצמו ולא ראה במעלות חבירו, ולא נהג כבוד בחבריו.
עניין זה של עין טובה וכף זכות מול חוסר הכבוד, הוא המבחן המהותי של ספירת העומר. בימי הספירה, אנו מתקדמים כל יום בצעד אחד, בונים פרט ועוד פרט. בימים אלה, אכן חשוב להדגיש כל פרט, אך הספירה באה לשלמותה רק כשבונים את כל הפרטים לרצף אחד שלם. מי שמתמקד רק בחשיבות של עצמו כפרט, דומה הוא למי שסופר יום אחד בלבד. לעומתו, מי שמביט על עצמו בעין טובה, ויחד עם זאת מביט גם על חבריו בעין טובה, ונוהג בהם כבוד, שוזר את ימי הספירה לרצף אחד.
האבל הוא על כך שהעין הטובה של רבי אליעזר, שהתפשטה לרבי עקיבא, והייתה אמורה להתפשט הלאה, נעצרה אצל תלמידי רבי עקיבא. התיקון הוא, כשנמשיך ונפיץ עין טובה וכף זכות על כל סביבותינו!
מסירות או התמסרות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שיא השיאים בפסח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
