ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- כלל ישראל
מהי ראויות? מושג הזכויות מבוסס על ההנחה שכל אדם הוא סובייקט עצמאי השואף להעצים את עצמו ככל שיוכל. ואכן, אין ספק שמשהו עמוק בנשמת האדם תובע את חירותו, את כבודו העצמי. במילה אחת – את זכויותיו. הזכות הראשונה, והחשובה ביותר, היא עצם ההכרה באדם כסובייקט עצמאי היכול לעצב את זהותו כרצונו. ממילא אין חטא נורא מהתערבות בזהותו, בערכיו ובמטרותיו של האדם.
זה נשמע יפה, אך קשה למצות את שלל הפרדוקסים הנובעים משיח הזכויות. בעולם של זכויות חסרות מעצורים אין האדם חייב לתת דין וחשבון לאיש – גם לא לחברה (שבתפיסה הזו, אינה אלא הפשטה שתכליתה להגן על זכויות הפרט ולספק את כל הצרכים המגיעים לזהות שבחר). הוגים שמרנים אוהבים להאריך ברשימת האבסורדים הנובעים בהכרח לוגי מהנחות יסוד כאלה. ראינו, למשל, גברים שהחליטו שהם נשים ותבעו את זכותם להשתמש בשירותי נשים – למה לא, בעצם?
לפיכך קמו הוגים שמרנים והציעו להמיר את שיח הזכויות ב"שיח של חובות": במקום לומר שיש לילד זכות לטיפול הולם, נאמר שחובה מוטלת על הוריו לטפל בו. כך נפטרנו משלל האבסורדים הנובעים מזכויות הפרט. הסמכות לקבוע את הכללים ניטלת ממנו וניתנת לחברה.
הבעיה היא שהתרופה קשה מהמחלה. ביסוס החברה על חובות בלבד פותח שער למציאות טוטליטרית שבה החברה תוכל להטיל עלינו חובות כרצונה. מכיוון שכך, אנו חשים שהחובה זרה לנו ומואסים בה. כבר הרב קוק עמד על כך בחדות כשכתב: "חובות אין העולם חפץ לקבל, ואם הוא מקבל נשאר בלב טינה" (קובץ ג, שנו). נכון, אי אפשר לקיים חברה ללא חובות. אבל מי רוצה חברה המושתתת כולה על חובות? מושג החובה הוא חיוני, אבל רק כשהוא בא לאזן את מושג הזכות. לא כשהוא מנסה להחליף אותו.
לכל אחד מסוגי השיח - הליברליזם המופרז מצד אחד, והטוטליטריות העריצה מצד שני - יש סכנות משלו. האם יש דרך מילוט מהדילמה ההרסנית הזאת? הפרויקט שלפנינו מציע דרך המבוססת על מושג הראוי והטוב. ייתכן שיש בכך מהפכה של ממש.
הטוב המשותף
ראינו ששיח הזכויות מבוסס על ראיית האדם כיצור בודד הקובע לעצמו את ערכיו ומטרותיו, ואילו שיח החובות בא לכאורה כדי לאזן אותו ולמנוע ממנו לגלוש לתהומות האבסורד. יוצא ששתי הגישות נובעות מאותה ראייה של האדם כפרט בודד ומנוכר לסביבתו. האחת מבקשת להעצימו, האחרת מנסה לרסנו. לעומת שתיהן, מושג ה"ראויות" מתבסס על ראיית האדם כחלק ממערכת רחבה. בתפיסה החדשה אי אפשר להפריד בין מושג האדם למושג הטוב. כל אחד מאיתנו ראוי לטוב מעצם מהותו. כל אחד מאיתנו שואף גם להיטיב לזולת ולחברה. לכל אחד מאיתנו יש מושג משלו לגבי הטוב הזה, והמושג הזה הוא זהותו העמוקה ביותר.
החברה, במודל הזה, אינה צירוף סתמי של פרטים מבודדים, אלא זהות חדשה, מושג חדש של טוב, שהנכנס אליה מתחייב להתחשב בו כשם שהוא מתחשב בכמיהותיו הפרטיות. החברה היא יצירה משותפת שכל פרט ממנה תורם לה מאישיותו. ומכיוון שכך, מודל הראויות מכבד את ייחודיותו של כל אחד, נותן מקום להכרעותיו האישיות, לחירותו ולאינטרסים שלו – אבל מעמיד מולם את הטוב המשותף, ואינו מתיימר להכריע מראש מה יגבר. אין כאן קריטריון אחד, אלא שניים המנסים לשמור על איזון ביניהם.
אפשר לטעון שהכמיהה לטוב כללי היא המחברת אותנו איש לרעהו ויוצרת את השלמוּת המכונה חברה. במודל הזה כל בני החברה שותפים לאותו טוב עצמו, גם אם כל אחד רואה אותו באופן אחר – מה שמחייב דיאלוג מתמשך, המכבד את כל זוויות הראייה השונות (לכן עדיף המונח "זכות דיאלוגית" על "ראויות"). המודל המוצע אינו מתנכר לזכויות הפרט במובן המקובל. הוא פשוט אינו מסתפק בהן, אינו רואה אותן כתכלית הכול – ולכן אינו נופל למשוגותיהן. בכך נוסף למרחב החברתי ממד חדש של גובה, של שאיפה לטוב כללי משותף הנמצא מעבר לפרטים בלי למחוק את כמיהותיהם האישיות. בקצרה, מדובר במהפכה מחשבתית של ממש, העשויה לשמש כבסיס לבניית עולם חברתי חדש ומתוקן.
יש להניח שהמודל החדש ייתקל בהתנגדות: ליברלים יראו אותו כניסיון מתוחכם להגבלת זכויות הפרט – מעצם העובדה שמושג הראויות מניח שרצונו האמיתי של כל פרט הוא להיטיב לעצמו, לזולתו ולחברתו. ומה אם אינני רוצה להיות חלק מאיזשהו טוב כללי ולתרום לו?
ביקורת כזו תהיה נכונה – אבל רק מנקודת מבטו של שיח הזכויות עצמו. כל עוד אנחנו יוצאים מתפיסת האדם המבודד, באמת אין לאיש רשות להתערב בערכיו. אבל על המודל הזה בעצמו אנחנו באים להקשות! התפיסה החדשה רואה את הפרט והחברה כשני קטבים של מערכת אחת, וקובעת שאסור לצד אחד בה להתעלם מהאחר. כל עוד אני נמצא במערכת חברתית כלשהי, ערכיי נמדדים לא רק במידת פגיעתם בזולת, אלא גם בתרומתם לטוב הכללי המלכד את החברה.
ברית במקום חוזה
אפשר להאריך בהשלכותיה של התפיסה החדשה ולהראות את חדשנותה ופוריותה, אבל כדאי לעבור לספר הנוכחי, המחיל את מושגיה על המערכת החשובה ביותר של חיינו – המשפחה והזוגיות. שהרי אין דבר הקובע את אושרו של האדם יותר ממשפחתו – ואין גם מערכת המגבילה יותר את חירותו. מרגע שאדם נכנס לזוגיות, זמנו אינו רק בידיו. כל החלטה בחייו תלויה בהשפעתה על אדם נוסף – אהוב ואוהב ככל שיהיה. זוגיות פירושה שילוב מוחלט של כל אורחות החיים עם חייו של בן או בת הזוג. במונחים ליברליים קשה להצדיק שילוב כזה. החשיבה הליברלית יודעת להתייחס לחוזים מסחריים, אבל לא להתחייבויות עומק מהסוג הזה. לכן, הבחירה בנושא הזוגיות מחייבת אומץ רב, משום שמעט נושאים מעוררים את הזעם הליברלי יותר ממנו.
השער הראשון בספר מתאר את הגישה המשפטית־ליברלית לנישואין. כך, למשל, מגדיר אהרן ברק את הזוגיות כ"שיתוף פעולה ושיתוף של אינטרסים תוך שימור האוטונומיה של כל אחד משני בני הזוג " (עמ' 25). מה שכמובן לא נכלל בהגדרה הוא מהותה העמוקה של הזוגיות, המשלבת את חיי בני הזוג באופן היוצר מהות חדשה. נובע מכך שהתפיסה הליברלית אינה יכולה למצוא שום פגם בניאוף. כפי שכותב השופט עמית: "קשר הנישואין אינו יוצר בעלות על גופו ורצונותיו של בן הזוג... ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של 'לא תנאף' היא במישור החברתי־מוסרי־דתי, אך אין לייבאה אל תוך המשפט" (שם). שהרי אם הנישואין נתפסים כמעין חוזה המבוסס על שיתוף אינטרסים, שעבוד מיניותו של אדם למערכת זוגית חייב להיתפס בחשיבה הזו כסוג של עבדות – ובית המשפט מחויב לחשיבה הליברלית, כפי שטוען השופט ויתקון בהתבטאות מזעזעת (לדעתי), שהשופטים חייבים להתחשב ב" דעת הציבור – והכוונה היא לחלק המשכיל והמתקדם שבתוכו" (שם, עמ' 30). כלומר, לחלק הליברלי שבו.
מה יכול מושג הראויות להוסיף כאן? אביא מעט מתוכנו העשיר של הספר.
ראשית, במקום העמדת הנישואין על מושג החוזה , הוא מעמיד אותם על מושג הברית . כבר כאן נכנס ממד הגובה להבנת הנישואין. הרב ב"צ עוזיאל, למשל, מסביר שמטרת הנישואין היא " לקדש את בני הזוג בקדושת ברית הנצח של הנישואין למטרתם הקדושה - השראת השכינה בבית ישראל" (עמ' 125). כלומר, יצירת מרחב חדש, יצירה משותפת, המשלבת שני עולמות עשירים ובונה אותם מיסודם.
עצם הכניסה לברית מעצבת את שני השותפים כדמויות חדשות, שונות ממה שהיו לפניה. מכאן נובעות המחויבויות העמוקות של שני בני הזוג. וכפי שכותב הרב שאול ישראלי: " פשוט שגם אישה היא באיסור 'עבדיי הם' וכו', אלא משום שבעל ואישה משועבדים אהדדי, על כן לא שייך כלל משום דליתא עבדות בזה" (עמ' 108). כלומר: אין כאן מצב שבו צד אחד משתעבד לאחר, אלא שניהם " משתעבדים אהדדי " ויוצרים מהות חדשה הכוללת את שניהם. מעניין בהקשר הזה להתבונן בניתוחים ההלכתיים הכלולים בספר ולראות כיצד הם מבטאים את הדדיותה של המחויבות ואת העמדתה על השאיפה לאידיאת "הזוגיות הראויה" ולא על כפיפותו של צד אחד לאחר.
חשיבותם של הדיונים האלה היא בהצבת מודל חלופי למחשבה הליברלית, שאינה מסוגלת להכיל את העושר הרב־ממדי הכלול במושג הזוגיות, ולכן ביטוייה המשפטיים נוטים לפורר את המערכת הזו כולה ולהעמידה על מעין הסכמה זמנית לשיתוף אינטרסים. אפשר לחלוק על פרט זה או אחר של הטיעונים, אבל אי אפשר שלא להתפעל מעצם המאמץ להצבת מודל שלם של מחשבה חברתית יהודית. כדאי, אם כן, לחכות לספרים הבאים בסדרה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
