ראויים לטוב

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
עם ישראל
כלל ישראל

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מאבק אימתני מפלג את חברתנו. חסידי "זכויות האדם" מנסים להרחיב את מושג הזכויות, ואילו השמרנים נוטים להתנגד לעצם הרעיון, ולהמיר את "שיח הזכויות" ב"שיח החובות". כדרכם של ויכוחים, כל הרוצה להתייחס לסוגיה נדחק להצטרף למחנה זה או אחר, עד שלא נותר מקום לרעיונות חדשים. מכיוון שכך, יש להתפעל מסדרת הספרים החדשה, בעריכת הרב עזריאל אריאל, המנסה לדלות ממקורות היהדות סוג חדש של שיח, שהמחברים מכנים אותו: "שיח הראוּיוּת" (מלשון ראוי).
מהי ראויות? מושג הזכויות מבוסס על ההנחה שכל אדם הוא סובייקט עצמאי השואף להעצים את עצמו ככל שיוכל. ואכן, אין ספק שמשהו עמוק בנשמת האדם תובע את חירותו, את כבודו העצמי. במילה אחת – את זכויותיו. הזכות הראשונה, והחשובה ביותר, היא עצם ההכרה באדם כסובייקט עצמאי היכול לעצב את זהותו כרצונו. ממילא אין חטא נורא מהתערבות בזהותו, בערכיו ובמטרותיו של האדם.
זה נשמע יפה, אך קשה למצות את שלל הפרדוקסים הנובעים משיח הזכויות. בעולם של זכויות חסרות מעצורים אין האדם חייב לתת דין וחשבון לאיש – גם לא לחברה (שבתפיסה הזו, אינה אלא הפשטה שתכליתה להגן על זכויות הפרט ולספק את כל הצרכים המגיעים לזהות שבחר). הוגים שמרנים אוהבים להאריך ברשימת האבסורדים הנובעים בהכרח לוגי מהנחות יסוד כאלה. ראינו, למשל, גברים שהחליטו שהם נשים ותבעו את זכותם להשתמש בשירותי נשים – למה לא, בעצם?
לפיכך קמו הוגים שמרנים והציעו להמיר את שיח הזכויות ב"שיח של חובות": במקום לומר שיש לילד זכות לטיפול הולם, נאמר שחובה מוטלת על הוריו לטפל בו. כך נפטרנו משלל האבסורדים הנובעים מזכויות הפרט. הסמכות לקבוע את הכללים ניטלת ממנו וניתנת לחברה.
הבעיה היא שהתרופה קשה מהמחלה. ביסוס החברה על חובות בלבד פותח שער למציאות טוטליטרית שבה החברה תוכל להטיל עלינו חובות כרצונה. מכיוון שכך, אנו חשים שהחובה זרה לנו ומואסים בה. כבר הרב קוק עמד על כך בחדות כשכתב: "חובות אין העולם חפץ לקבל, ואם הוא מקבל נשאר בלב טינה" (קובץ ג, שנו). נכון, אי אפשר לקיים חברה ללא חובות. אבל מי רוצה חברה המושתתת כולה על חובות? מושג החובה הוא חיוני, אבל רק כשהוא בא לאזן את מושג הזכות. לא כשהוא מנסה להחליף אותו.
לכל אחד מסוגי השיח - הליברליזם המופרז מצד אחד, והטוטליטריות העריצה מצד שני - יש סכנות משלו. האם יש דרך מילוט מהדילמה ההרסנית הזאת? הפרויקט שלפנינו מציע דרך המבוססת על מושג הראוי והטוב. ייתכן שיש בכך מהפכה של ממש.

הטוב המשותף
ראינו ששיח הזכויות מבוסס על ראיית האדם כיצור בודד הקובע לעצמו את ערכיו ומטרותיו, ואילו שיח החובות בא לכאורה כדי לאזן אותו ולמנוע ממנו לגלוש לתהומות האבסורד. יוצא ששתי הגישות נובעות מאותה ראייה של האדם כפרט בודד ומנוכר לסביבתו. האחת מבקשת להעצימו, האחרת מנסה לרסנו. לעומת שתיהן, מושג ה"ראויות" מתבסס על ראיית האדם כחלק ממערכת רחבה. בתפיסה החדשה אי אפשר להפריד בין מושג האדם למושג הטוב. כל אחד מאיתנו ראוי לטוב מעצם מהותו. כל אחד מאיתנו שואף גם להיטיב לזולת ולחברה. לכל אחד מאיתנו יש מושג משלו לגבי הטוב הזה, והמושג הזה הוא זהותו העמוקה ביותר.
החברה, במודל הזה, אינה צירוף סתמי של פרטים מבודדים, אלא זהות חדשה, מושג חדש של טוב, שהנכנס אליה מתחייב להתחשב בו כשם שהוא מתחשב בכמיהותיו הפרטיות. החברה היא יצירה משותפת שכל פרט ממנה תורם לה מאישיותו. ומכיוון שכך, מודל הראויות מכבד את ייחודיותו של כל אחד, נותן מקום להכרעותיו האישיות, לחירותו ולאינטרסים שלו – אבל מעמיד מולם את הטוב המשותף, ואינו מתיימר להכריע מראש מה יגבר. אין כאן קריטריון אחד, אלא שניים המנסים לשמור על איזון ביניהם.
אפשר לטעון שהכמיהה לטוב כללי היא המחברת אותנו איש לרעהו ויוצרת את השלמוּת המכונה חברה. במודל הזה כל בני החברה שותפים לאותו טוב עצמו, גם אם כל אחד רואה אותו באופן אחר – מה שמחייב דיאלוג מתמשך, המכבד את כל זוויות הראייה השונות (לכן עדיף המונח "זכות דיאלוגית" על "ראויות"). המודל המוצע אינו מתנכר לזכויות הפרט במובן המקובל. הוא פשוט אינו מסתפק בהן, אינו רואה אותן כתכלית הכול – ולכן אינו נופל למשוגותיהן. בכך נוסף למרחב החברתי ממד חדש של גובה, של שאיפה לטוב כללי משותף הנמצא מעבר לפרטים בלי למחוק את כמיהותיהם האישיות. בקצרה, מדובר במהפכה מחשבתית של ממש, העשויה לשמש כבסיס לבניית עולם חברתי חדש ומתוקן.
יש להניח שהמודל החדש ייתקל בהתנגדות: ליברלים יראו אותו כניסיון מתוחכם להגבלת זכויות הפרט – מעצם העובדה שמושג הראויות מניח שרצונו האמיתי של כל פרט הוא להיטיב לעצמו, לזולתו ולחברתו. ומה אם אינני רוצה להיות חלק מאיזשהו טוב כללי ולתרום לו?
ביקורת כזו תהיה נכונה – אבל רק מנקודת מבטו של שיח הזכויות עצמו. כל עוד אנחנו יוצאים מתפיסת האדם המבודד, באמת אין לאיש רשות להתערב בערכיו. אבל על המודל הזה בעצמו אנחנו באים להקשות! התפיסה החדשה רואה את הפרט והחברה כשני קטבים של מערכת אחת, וקובעת שאסור לצד אחד בה להתעלם מהאחר. כל עוד אני נמצא במערכת חברתית כלשהי, ערכיי נמדדים לא רק במידת פגיעתם בזולת, אלא גם בתרומתם לטוב הכללי המלכד את החברה.

ברית במקום חוזה
אפשר להאריך בהשלכותיה של התפיסה החדשה ולהראות את חדשנותה ופוריותה, אבל כדאי לעבור לספר הנוכחי, המחיל את מושגיה על המערכת החשובה ביותר של חיינו – המשפחה והזוגיות. שהרי אין דבר הקובע את אושרו של האדם יותר ממשפחתו – ואין גם מערכת המגבילה יותר את חירותו. מרגע שאדם נכנס לזוגיות, זמנו אינו רק בידיו. כל החלטה בחייו תלויה בהשפעתה על אדם נוסף – אהוב ואוהב ככל שיהיה. זוגיות פירושה שילוב מוחלט של כל אורחות החיים עם חייו של בן או בת הזוג. במונחים ליברליים קשה להצדיק שילוב כזה. החשיבה הליברלית יודעת להתייחס לחוזים מסחריים, אבל לא להתחייבויות עומק מהסוג הזה. לכן, הבחירה בנושא הזוגיות מחייבת אומץ רב, משום שמעט נושאים מעוררים את הזעם הליברלי יותר ממנו.
השער הראשון בספר מתאר את הגישה המשפטית־ליברלית לנישואין. כך, למשל, מגדיר אהרן ברק את הזוגיות כ"שיתוף פעולה ושיתוף של אינטרסים תוך שימור האוטונומיה של כל אחד משני בני הזוג " (עמ' 25). מה שכמובן לא נכלל בהגדרה הוא מהותה העמוקה של הזוגיות, המשלבת את חיי בני הזוג באופן היוצר מהות חדשה. נובע מכך שהתפיסה הליברלית אינה יכולה למצוא שום פגם בניאוף. כפי שכותב השופט עמית: "קשר הנישואין אינו יוצר בעלות על גופו ורצונותיו של בן הזוג... ההתחייבות בין בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של 'לא תנאף' היא במישור החברתי־מוסרי־דתי, אך אין לייבאה אל תוך המשפט" (שם). שהרי אם הנישואין נתפסים כמעין חוזה המבוסס על שיתוף אינטרסים, שעבוד מיניותו של אדם למערכת זוגית חייב להיתפס בחשיבה הזו כסוג של עבדות – ובית המשפט מחויב לחשיבה הליברלית, כפי שטוען השופט ויתקון בהתבטאות מזעזעת (לדעתי), שהשופטים חייבים להתחשב ב" דעת הציבור – והכוונה היא לחלק המשכיל והמתקדם שבתוכו" (שם, עמ' 30). כלומר, לחלק הליברלי שבו.
מה יכול מושג הראויות להוסיף כאן? אביא מעט מתוכנו העשיר של הספר.
ראשית, במקום העמדת הנישואין על מושג החוזה , הוא מעמיד אותם על מושג הברית . כבר כאן נכנס ממד הגובה להבנת הנישואין. הרב ב"צ עוזיאל, למשל, מסביר שמטרת הנישואין היא " לקדש את בני הזוג בקדושת ברית הנצח של הנישואין למטרתם הקדושה - השראת השכינה בבית ישראל" (עמ' 125). כלומר, יצירת מרחב חדש, יצירה משותפת, המשלבת שני עולמות עשירים ובונה אותם מיסודם.
עצם הכניסה לברית מעצבת את שני השותפים כדמויות חדשות, שונות ממה שהיו לפניה. מכאן נובעות המחויבויות העמוקות של שני בני הזוג. וכפי שכותב הרב שאול ישראלי: " פשוט שגם אישה היא באיסור 'עבדיי הם' וכו', אלא משום שבעל ואישה משועבדים אהדדי, על כן לא שייך כלל משום דליתא עבדות בזה" (עמ' 108). כלומר: אין כאן מצב שבו צד אחד משתעבד לאחר, אלא שניהם " משתעבדים אהדדי " ויוצרים מהות חדשה הכוללת את שניהם. מעניין בהקשר הזה להתבונן בניתוחים ההלכתיים הכלולים בספר ולראות כיצד הם מבטאים את הדדיותה של המחויבות ואת העמדתה על השאיפה לאידיאת "הזוגיות הראויה" ולא על כפיפותו של צד אחד לאחר.
חשיבותם של הדיונים האלה היא בהצבת מודל חלופי למחשבה הליברלית, שאינה מסוגלת להכיל את העושר הרב־ממדי הכלול במושג הזוגיות, ולכן ביטוייה המשפטיים נוטים לפורר את המערכת הזו כולה ולהעמידה על מעין הסכמה זמנית לשיתוף אינטרסים. אפשר לחלוק על פרט זה או אחר של הטיעונים, אבל אי אפשר שלא להתפעל מעצם המאמץ להצבת מודל שלם של מחשבה חברתית יהודית. כדאי, אם כן, לחכות לספרים הבאים בסדרה.

מתוך העיתון בשבע

כלל ישראל

הרב ברוך כהנא

כלל ישראל
ראויים לטוב
איר תשפ"ב
בונים את הקומה הבאה
זכות השביתה
משרד העבודה והרווחה – השביתה
י"א כסליו תשע"א
בונים את הקומה הבאה
מקומה הטבעי של המחאה
ר"ח שבט

כלל ישראל

כלל ישראל
וחי אחיך עמך
הרב יובל שרלו | כסלו תשפ"ג
59 דק'
כלל ישראל
חיי המעשה וחיי תורה, הילכו שניהם יחדיו?
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | ז' באדר ב תשפ"ב
22 דק'
כלל ישראל
מלכות כלל ישראל
הרה"ג יעקב אריאל | ר"ח ניסן, התשס"ג
רביבים
תורה לא רק לצדיקים
הרב אליעזר מלמד | תשע"א

כלל ישראל

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד דודקביץ'
הרב אליעזר מלמד
הרב יהושע שפירא
הרב משה ברלינר
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו