ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
פרשתנו, ובעצם ספר ויקרא כולו, נחתמים בדיני ערכים (ויקרא כז, ב): "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לה'". אדם המעריך חפץ נדרש לשלם את ערכו. אך לא רק חפצים אלא גם בני אדם. התורה מציינת לנו את ערכו הכלכלי של כל אדם על פי מינו וגילו. לכל גיל ערך מסוים לזכרים וערך אחר לנקבות.
ויש לשאול, מדוע התורה מסיימת במצווה זו את ספר ויקרא? מה המסר שהתורה מעבירה לנו בכך?
וכן יש להבין, מדוע הפרמטרים היחידים לקבוע את ערכו את האדם הינם המין שלו והגיל שלו, מדוע אדם חכם, עשיר, צדיק או חזק יותר לא יהיה שווה יותר, או אדם טיפש, עני, רשע או חלש יהיה שווה פחות? מדוע שבית הדין לא יקבע את ערכו של כל אדם ואדם?
לשם כך ננסה להציע מספר תשובות:
א. מניעת גאווה
ספר ויקרא זהו ספר הקורבנות. קורבנות מלשון קרבה. ישנו חשש שמתוך התקרבות לה' אדם עשוי להגיע לגאווה. אדם שחושב שהוא כבר התקרב עשוי לחוש גדול יותר מאחיו. לשם כך באה התורה ואומרת לו תראה כמה אתה שווה. ערכך זהה לאדם בן גילך. אינך יותר מאף אחד אחר, יש לך ערך כלכלי קבוע. וערכך הולך לרדת בזקנותך. אם הגסת ליבך כנראה שלא התקרבת לה' באופן נכון. כך מסתיים ספר ויקרא בציווי זה, ללמדנו שהתעלות יכולה להיות רק מתוך ענווה.
הסבר זה מתאים לימי ספירת העומר, ימים בהם אנו עולים ומתעלים מקורבן העומר לקורבן שתי הלחם. מקורבן השעורה, מאכל בהמה, לקורבן החיטה, מאכל אדם. יחד עם כל ההתעלות שלנו מידי יום, אנו סופרים תמיד לעומר (לדרגה הפחותה), לזכור שאנו לא שוכחים מניין באנו, וממילא אין סיבה להתגאות.
ב. מניעת התנתקות מהחומר
הסבר נוסף, שניתן להציע הוא, שאחר שבספר ויקרא האדם למד על התקדשות והתעלות. הוא עשוי להגיע למצב שירצה להקדיש את חייו רק אל הקודש, ולאבד את ערכו העצמי לחלוטין. באה התורה ואומרת לו: תתעלה! תתקדש! אך אסור לך להקדיש את כל כולך לקודש! את ערכך אתה יכול להקדיש אך לא את נפשך. אסור לך לאבד את האישיות שלך לחלוטין. ה' רוצה שנחייה כבני אדם קדושים, ולא כמלאכים. כדברי הרבי מקוצק: "אנשי קודש תהיו לי - מלאכים רבים יש לי בשמים, אני רוצה אנשי קודש!".
כך גם בימים הללו, ימי ספירת העומר, ימים של התעלות מדרגת השעורה לדרגת החיטה, מדרגה חומרית לדרגה רוחנית, אנו מזכירים כל ספירה את ה"עומר" שממנו התחלנו כדי לקדש את החומר, ולא שנתעלה עילוי רוחני מתוך ניתוק גשמי חלילה.
ג. נתינת הגדרה לרוחניות
אחרי ספר ויקרא שכולו קודש והתעלות באה פרשת ערכין שמצמצת את הדיבורים של ההקדשה לעולם מספרי שבלוני. כשאין הגדרות ברורות גם הערכים שלנו אינם ברורים דיים.
אם נתבונן במילה "ערכין" היא מזכירה לנו את המילה "ערכים". על ידי כך שאנו מעריכים נכון חפץ או אדם, ומגדירים את שווי - אנו יכולים לדעת כיצד להתייחס אליו. בכך שאני יודע לשקול את ערכו של אדם (אף שמצדו המוחלט ערכו הוא אינסופי) ניתן לקבל שיקול דעת מדויק בהתייחסויות שונות. כשאין הערכה שקולה, אין ערכים ישרים.
אנו עדים לכך פעמים רבות על שטעות באיזון בשיקול הדעת של הערכה מסוימת גורם לאיבוד פרופורציות ויחס לא מאוזן. כשעולם רגשי משתלט על השכל, מגיעים לטעויות לטווח ארוך. כשערכו של אובייקט מסוים לא נמדד באופן מדויק ומקבל משקל לא נכון, סולם הערכים שלנו נפגע באופן ישיר.
לסיום
תפקידנו להתעלות, להתקרב אל ה' מתוך ענווה. לשאוף לקודש מתוך חיבור לחיי החומר, ולדעת להגדיר כל דבר במשקלו הנכון והמדויק, ומתוך כך יתקבע בלבנו עולם הערכים שלנו באופן איכותי יותר.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד אמונה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
