ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- פסוקי דזמרה וקריאת שמע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
מצות עשה לקרות קריאת שמע שחרית וערבית שנאמר "ודיברת בם וגו' ובשכבך ובקומך". והינו בזמן שכיבה ובזמן קימה. והם שלש פרשיות: שמע, והיה אם שמוע, ויאמר.
מצוה לספר
על אף גילו הנמוך, תשע בסך הכל, הקפיד מאוד אליעזר הקטן לקרוא קריאת שמע בשעה המוקדמת כמחמירים. (דהיינו על פי שיטת ה'מגן אברהם' שאומרת כי סוף זמן הקריאה הינו יותר מוקדם). אמו שידעה על הקפדתו השתדלה בכל כוחה להעירו בשעה מוקדמת מספיק. בוקר אחד כשבאה להשכימו נכמרו רחמיה עליו, כיוון שידעה שהלך לישון בשעה מאוחרת מאד, וחשבה כי עדיף שיקום מעט יותר מאוחר ויקרא קריאת שמע כשיטות המקחות. (פרטים במדור `מצוה להורות), 'וכך יהיה לו יותר כח ללמוד תורה במהלך היום. אולם כשהתעורר אליעזר משנתו וגילה כי הפסיד את הזמן המוקדם פרץ בבכי קורע לב שלא פסק במשך כל היום!
לימים, כשגדל הרב אליעזר מנחם שך זצ"ל והפך לראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, ראה קבוצה של תלמידים שקמה מאוחר, הולכת להתפלל כשברור היה כי לא יספיקו את הזמן המוקדם. הרב ניגש אליהם וסיפר להם את מה שקרה לו בילדותו ,והוסיף ואמר כי לא יתכן כי מצוה דאורייתא חשובה כל כך אנשים לא יקפידו להתפלל בזמן שבו יוצאים ידי חובה לפי כל הדעות. והוסיף הרב שהיה אז בסביבות שנתו המאה(!) ואמר: "דעו לכם כי הפעם ההיא בו קמתי מאוחר בילדותי כל כך זיעזעה אותי, שמאז לא הפסדתי יותר כל ימי את זמן קריאת שמע לפי הדעה המחמירה"!
*
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
8 - מצות עשה לעשות ציצית
9 - מצות עשה לקרות קריאת שמע שחרית וערבית
10 - מצות עשה ללמוד תורה
טען עוד
מצוה להורות
חייב אדם לקרוא בכל יום קריאת שמע פעמיים. קריאת שמע של ערבית- זמנה מצאת הכוכבים עד עלות השחר. אולם חכמים תיקנו שיקרא עד חצות, שמא ישכח האדם ויבטל מצות עשה. ואם נאנס ולא קרא עד חצות יקרא עד הבוקר. זמן קריאת שמע של שחרית מוגבל יותר.משל ערבית חייב אדם לקרוא ק"ש עד ג' שעות (זמניות) של היום, ואם נאנס ולא הספיק יקרא לכל הפחות עד סוף שעה רביעית, שאז יכול עדיין לקרוא קריאת שמע עם ברכותיה, אולם עליו לדעת כי הפסיד את מצוות קריאת שמע, והוא כקורא כל פרשיה אחרת בתורה.
נחלקו הפוסקים- כיצד מודדים את הזמן של השלוש שעות. לדעת בעל ה'מגן אברהם' מודדים את היום החל מהזריחה ועד לצאת הכוכבים, וזמן זה מחלקים ל12 חלקים-שעות. לעומתו, סוברים הגר"א ובעל התניא כי מודדים את היום משעת הנץ החמה ועד השקיעה. נמצא שזמנם נגמר קצת יותר מאוחר מאשר ה'מגן אברהם' כיוון שלא נפסקה ההלכה כאחד, הצדדים ראוי להחמיר לקרוא מוקדם יותר כשיטתו של ה'מגן אברהם'. מי שקם מוקדם לדעת כל השיטות, אבל מתכוון להתפלל בזמן שמתאים דווקא לשיטה המקילה, כדאי לו שיקרא בזמן המוקדם ויתנה תנאי - אם הלכה כדעת המגן אברהם אזי כעת הוא יוצא ידי חובתו. אולם אם ההלכה היא כשיטת הגר"א ובעל התניא, אזי אינו מעוניין לצאת כעת ידי חובה ואז זוכה לקריאת שמע מובחרת שנאמרת עם ברכותיה וכסדר התפילה. המהדרין מן המהדרין הוא לקרוא קריאת שמע דקות ספורות קודם הנץ החמה, (כותיקין) שזה הזמן המובחר לדעת רוב הפוסקים, וכך יזכה להתפלל שמונה עשרה עם הנץ החמה שזו ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
