ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- עניינו של יום
ובכן, אל הרב גץ זצ"ל, רב הכותל והמקומות הקדושים, הגיעו לעיתים אנשים שונים שהציגו את עצמם כ'אליהו הנביא'. הרב גץ קיבל כל אחד מהם במאור פנים, ואמר לאותו 'אליהו הנביא' – "אני שמח שבאת. אני מחכה לך בכיליון עיניים. יש לי קושיא גדולה בלימוד התורה, והלא כבר נאמר "תשבי יתרץ קושיות ובעיות", האם אתה יכול לתרץ לי קושיא פלונית"?
אם אותו אדם ידע לתרץ את הקושיא, הוא הוכרז כאליהו הנביא. ואם לא, הוא הובהל אחר כבוד לטיפול מתאים...
צחוק צחוק, אך זוהי הפרעה נפשית מוכרת של אנשים, המגיעים לירושלים, ומדמיינים שהם מגלמים את דמותו של אליהו הנביא, המשיח, או שיש להם כוחות אלוקיים ומשיחיים. תופעה זו קיימת, להבדיל, גם אצל גויים, והיא מכונה 'סינדרום ירושלים'.
ככל הנראה, הסינדרום קורה בעקבות ההתרגשות הגדולה מהמפגש עם ירושלים, עיר קדושה ורוחנית, המצוייה בארץ הגשמית. מפגש זה יכול ליצור מורכבות גדולה בנפש האדם, הוא מצפה לגילוי רוחני, ומגלה עיר גשמית. אז מהי ירושלים? מקום גשמי או רוחני?
ובעצם, הסינדרום מבטא את ייחודיותה של ירושלים, מקום בו הרוחניות מופיעה במקום ארצי. וכאן, אפשר לשאול בדרך רמז – מי הראשון שזכה לסינדרום, במובן החיובי של המילה? מי הראשון שהנגיעה בירושלים נגעה בנפשו עד שחווה התגלות רוחנית מיוחדת?
הבה ונלך אחורה לרגע לידתה של ירושלים, כעיר הקודש והמקדש. בתורה נאמר שהמקדש ייבנה במקום אשר יבחר ה', אך המיקום לא התפרש, והעניין נותר סתום מאות שנים, עד לרגע הנשגב בו המיקום המיוחל התגלה לשמואל ודוד.
לרגע זה, קדם תהליך מיוחד, הנותן תשובה לשאלותינו. בתחילה, משח שמואל בדבר ה' את שאול למלך על ישראל. בעקבות כך, צלחה רוח ה' על שאול והוא התנבא עם הנביאים. ואכן, רוח ה' ממשיכה ללוותו כמלך, וצולחת עליו עת נצרך הוא למהלכים חשובים, כדוגמת המלחמה להצלת יבש גלעד מיד בני עמון.
רוח זו היא רוחו של מלך ישראל, כפי שקונן ירמיהו במגילת איכה על יאשיהו המלך – "רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם", וכפי שהתנבא ישעיהו על מלך המשיח "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה...".
רוח, כפי שמבואר בספר נפש החיים, הוא הכוח המחבר רוחני לגשמי, שהרי יכולת הנשימה היא רוח החיים המצוייה באפו של האדם. האף מצוי במרכז הפנים של האדם, גם מלמעלה למטה וגם מימין לשמאל. הנשימה מקיימת באדם את הנשמה המצוייה בגופו.
המלך הוא רוח החיים, רוח ה' המצוי בעם. תפקידו של המלך להיות הכוח המחבר חיבור כפול - הן הכוח המחבר ומלכד את כל חלקי העם זה לזה, והן הכוח המחבר בין העם לאלוקיו.
כשחטא שאול, ולא שמע בקול ה' במלחמת עמלק, מאס ה' במלכותו ונתנה לרעו הטוב ממנו. באותה שעה, נשלח שמואל להמליך את דוד למלך, "ויקח שמואל את קרן השמן, וימשח אותו... ותצלח רוח ה' אל דוד... ורוח ה' סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה...".
רוח ה', השייכת למלך, עברה משאול לדוד. אולם, בתחילה המעבר לא היה שלם. העם לא הכיר את דוד, והמלך שחיבר את חלקי העם השונים היה שונים. דוד, לעומתו, היה מבחינה פנימית המלך שחיבר את העם לה', שהרי ה' המליך אותו. וכך, לשאול נותרה רוח, כוחות המלוכה המאחדים, אך ללא החיבור לה', והיא הפכה לרוח רעה המבעתת אותו.
עבדיו, שחשו בשינוי, הציעו הצעה. הנביאים היו זוכים, לעיתים, להשראת שכינה בעזרת כוח הנגינה, כפי שנאמר על אלישע הנביא, "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'". הם הציעו שמישהו ינגן לשאול ויהיה לו טוב. ואכן, הם מביאים את דוד, שיודע לנגן, אך נאמר עליו גם פרט נוסף, "וה' עימו".
ואכן, כשדוד מנגן לשאול, סרה מעליו הרוח הרעה. בתחילה, שאול אוהב את דוד, כי הוא חושב שהרוח הרעה סרה בעקבות הנגינה, אך לאט לאט הוא מבין שלדוד יש את הרכיב החסר לו - ה' עימו, וכשהרוח שלו מתלכדת עם הרכיב האבוד, יש שוב את רוח ה' והכל שמח.
בהמשך, דוד נלחם בגוליית במקום דוד, והופכך להיות האיש האחד המייצג את העם כולו, במילים אחרות – האיש המאחד, איש הרוח. ובסוף, מגיע הרגע שבו "ותהי רוח ה' רעה אל שאול", והוא מנסה להרוג את דוד.
דוד נמלט לשמואל, והם הולכים ל"ניות ברמה". על כך דורשים חז"ל (זבחים נד:), שבאותה שעה ישבו שמואל ודוד ברמה, ועסקו בנויו של עולם, ומצאו את מקום המקדש בירושלים.
ונשאלת השאלה – וכי שעה קשה זו, בה דוד בסכנה, היא השעה המתאימה לעיין בנושא עמוק זה של מציאת ירושלים?
אלא, שבשעה זו, נפרדו שני חלקי האומה, שאול ודוד, המייצגים את בית רחל ובית לאה. נמצא, שרוח ה' המחברת את העם עם ה' קיימת בדוד, אך חסרה הרוח המחברת את חלקי העם השונים. באים שמואל ודוד, ומוצאים את ירושלים ומקום המקדש, שבכוחם לחבר את כל העם יחדיו, ולחבר את העם לה', "עיר שחוברה לה – שעושה את כל ישראל חברים".
ואכן, מיד מגיע שאול לחפש את דוד, "וילך שם אל ניות ברמה, ותהי גם עליו רוח אלוקים, וילך הלוך ויתנבא...", שוב זוכים שאול וסביבתו לרוח ה' הטובה ואף מתנבא בשם ה'.
זכינו בדורנו לשוב לירושלים ולמקום המקדש. מיום ששבנו אליה, לוקה העולם כולו בסינדרום ירושלים, ומנסה לחבל ברוח ה' אשר עלינו. אך סמוכים ובטוחים אנו, שירושלים תחבר בין כל העם ובינינו לה', ורוח ה' תשוב להופיע בקרבנו בגלוי במהרה בימינו!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הנאה ממעשה שבת
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
הלכות שטיפת כלים בשבת
שופר
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
