ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה: ... וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ... וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת יְקֹוָק: ... וְהַעֲמַדְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לַיקֹוָק: ... וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה: ... וַיִּתְחַטְּאוּ הַלְוִיִּם וַיְכַבְּסוּ בִּגְדֵיהֶם וַיָּנֶף אַהֲרֹן אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְקֹוָק וַיְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַהֲרֹן לְטַהֲרָם" (במדבר ח' א – כא).
התורה מעדיפה לשון העלאה על לשון הדלקה.
גם את הַלְוִיִּם צריך להעלות - להניף (הדברים מתקשרים גם לפרשיות במדבר ונשא, עיינו חמדת ימים לפרשת נשא תשע"ז).
כאמור, על פי פשט הכתובים, להניף פרושו להרים להעלות, כך מסביר גם רבנו בחיי במקום, בשני דרכים שהם אחד: "והתנופה הזאת היא (א) שהיה אהרן לוקח לכל אחד ואחד מן הלוים ומגביהו מן הקרקע מעט והיה מניף אותו. ובזה נתפרסם אהרן בגבורה גדולה וכח עצום שיניף את הלוים שהיו כ"ב אלף ביום אחד הוא לבדו, (ב) או היה זה בדרך נס".
מהי משמעות ההנפה – ההרמה לדורות? ואיך היא מתקשרת להעלאת האור?
האור בכתוב קשור ישירות לתורה ולחכמה. לדוגמא: "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו' כג), "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו" (קהלת ח' א). האור מסמל את הרוחניות גם בתוך העולם הגשמי. אם כך, הכוונה בהוספת אור היא להוסיף תורה, להוסיף חכמה ולהוסיף רוחניות. משמעות הדלקת המנורה במשכן ובמקדש – העלאת הנרות, היא הוספת רוחניות והגברת השכנת השכינה שם, וממילא בכל רחבי העולם. ככל שהשכנת השכינה מתרבה, כך מתגבר האור בעולם עד לתיקון הסופי, כפי שניבא הנביא ישעיהו: "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ" (ישעיהו ס' ג) וכמבואר במדרש "ירושלים אורו של עולם שנאמר "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ" ומי הוא אורה של ירושלים הקדוש ברוך הוא דכתיב "וְהָיָה לָךְ יְקֹוָק לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ" (ישעיהו ס' יט, עיינו גם בפסוק הבא) (בראשית רבה פרשה נט סימן ה).
המשכן והמקדש אינם רק מקום לעבודת השם באמצעות קרבנות, אלא אמורים לשמש כמרכז הרוחני שמפיץ אור לעם ישראל ולעולם כולו. מרכז שמגביר את השכנת השכינה על בניו של הקב"ה, בני ישראל, ומתוך כך על כלל האנושות.
הלויים הם אלה שעוזרים לכהנים, אבל גם אלה שקיבלו את תפקיד הפצת התורה בעם ישראל. כיוון שהכהן הגדול הוא שר החינוך של מדינת היהודים, הרי שהלווים הם עובדי מערכת החינוך (עיינו כדוגמא בבא בתרא דף כא ע"א בענין תקנותיו של רבי יהושע בן גמלא הכהן הגדול במערכת החינוך של דורו, תקנות שהתקבלו להלכה גם בדורות הבאים). כדי שמערכת החינוך תפעל כהלכה, התורה מצווה להניף אותם מעלה, לרומם אותם, כדי שיצליחו לרומם את כלל התלמידים וממילא את כלל הציבור.
האור מופץ באמצעות הרמת קרנו של מקצוע ההוראה וכיבוד העוסקים בו. השאיפה היא, שמי שיבחר להימנות על יחידה נבחרת זו, ויחלץ חושים לפני המחנה בהשגת המשימה הקדושה, יעשה זאת מתוך בחירה, ולא בגלל שלא הצליח להתקבל למגמות ה"יוקרתיות" יותר לכאורה.
תגמול נאה ומכבד הוא אחד האמצעים לעידוד המגמה. תגמול שיאפשר לעובדי ההוראה להקדיש את מלא מרצם ואונם לטובת המשימה. עובדי ההוראה צריכים לקבל מעמד של מדליקי משואה - מעלי האור במנורה הלאומית. מעמד של מפיצי אור מכל הבחינות.
הבה נתפלל כי נזכה להעלות את אור הנרות, ולהדליק את האור בנשמותיהם של תלמידי ישראל, וממילא האור יגיע לכל פינה, ירומם ויניף את כולם, מעלה מעלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














