בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • אדר היקר
לחץ להקדשת שיעור זה
אגרות האדר"ת - אגרת ט - י עמ' פו - פז

הנהגות האדר"ת בהיתר מכירה תרס"ג

היתר המכירה של שו"ת שמן המור והקשיים שגרמו אנשים לאדר"ת בגלל היתר המכירה.

undefined

הרב הראל כהן

ט"ז סיון תשפ"ב
6 דק' קריאה 31 דק' צפיה
אגרת ט
ב"ה. יום טוב לישראל תרס"ב
א) בעניין היתר השביעית השכיל הרב ר' נפתלי הערץ זצ"ל אבד"ק יפו ת"ו, להתיר למכור האילנות לא"י, דהקרקע בעצמו הרי יש בזה משום לא תחנם, ולעשות מכירה קלה שהיא כשכירות לא יועיל בדיניהם, ולעשות בדיניהם מלבד משום לת"ח הוא דבר שלא יוחזר להם באמת. ועל כן העצה למכור האילנות עד מקומות היניקה שלהם ע"מ לקוץ, ובזה לא שייך משום לת"ח, וגם א"צ כלל ע"פ דד"מ לכתוב בערכאותיהם רק בינו לבין עצמו די. והקונה השליש וועקסלען על מיליאן רו"כ בעדם וכו' וכו'. זה היה חידושו והגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל הסכים לזה. ולבי נוקפני ע"ז בשתים: (א) הך דעל מנת לקוץ הוא רק בקוצץ אח"כ ולא באינו קוצץ, (אם גם נאמר שבמעט הקרקע לא שייך לא תחנם). (ב) הרי בר"פ דחלה וכ"ה בגיטין (ז:) דעפר חו"ל שבא בספינה לא"י חייבת במעשרות ובשביעית 'וכ"ה בעציץ נקוב וא"כ הכי נמי הרי מהעפר שתחת קרקע של יניקת האילנות ג"כ יונקים האילנות, ואנה נמצא שיעור לדבר לגבול עד שיעור כזה היא היניקה מלמטה ולא יותר, והרי שם בעפר הבא בספינה קאמר והים מפסיק ומ"מ אסור.
ב) הגאון דקאוונא ז"ל השיב למכור הקרקע לישמעאלי (דווקא) ובב"ד שלנו בתנאי מפורש בקניינינו ולא כשלהם ואז מותר לעבוד מלאכות דרבנן ע"י ישראל ודאו' ע"י א"י, ומה הם דאו' ודרבנן יבררו רבני ירושלים אם הספרדים או האשכנזים (כתשובת הר' לחסידים כיו"ב). הוא גודש גדול לקולא. טעמו לא ראינו ורק פסקו בקצרה כמו שהשיב בשתי שמיטות.
ג) האב ובנו שראו את החידוש להתיר בהבלעה, כמבואר במבי"ט ומהרי"ט ואחריהם פסק ג"כ הפאת השולחן. אמנם משמע רק בהבלעת איזה שנים עם שנת השמיטה, ויוכל להיות שיתירו גם עתה עם שלש או ארבע שנים שאחרי השמיטה, ומאי נפקא מינה. אמנם ע"ז השיג המנחת חינוך מסוגיא דע"ז (ט"ו:) שאנו מצווים על שביתת שדינו בשביעית, כמו בש"ב בשבת. ואני עני לא כן עמדי. וראיותי, א) ממה שלא כתב הר"מ כן, בה' שמיטה ויובל שאסור להשכיר לעכו"ם כמו בש"ב שכ"כ סמוך ונראה למ"ע דש"ב. ובאמת לא אשתמיט תנא ואמורא ופוסקים ראשונים ואחרונים להשמיענו עיקר הזה שאסור ש"ש בשביעית כמו ש"ב בשבת. ולעניותי לא מצאתי בתלמודים ובתוספתות ובשום מקום. וכה"ג פריך הגמ' ביבמות (ע"ג) וכריתות (כ"ה) ועוד ש"מ. (והט"א מביא ראיות כאלו בכ"מ). ב) מהא דאסרו חז"ל שכירות שדות בא"י משום הפקעת תרומות ומעשרות, וא"כ בשנת השביעית יהא מותר, ולא עוד, דאיפכא היה לו לומר דאסור בכל שנות השמיטה, מפני שנת השמיטה, ובודאי עדיף לגזור גזירה זאת המובנת לכל, וכי בודאי היו נכשלים מפני ההפסד הרב, מלגזור משום הפקעת תרומות ומעשרות, שהירושלמי מקשה ע"ז א"כ קמח לא נמכור משום מצות חלה כו' וכו'. אלא ודאי דאין שום איסור שביתה לישראל כשא"י יעשה בשדהו בשביעית. וי"ל נהפוך הוא, שחז"ל לא החמירו כ"כ בזה גם מדרבנן להשכירו לא"י, לאשר לכל היותר אין בזה רק שבות, והרי גם בשבותי שבת התירו בהפסד גדול, וא"כ ק"ו לשבות שביעית, שכל עיקר מספק"ל בב"מ (צ.) אם יש כלל שבות דאמירה, אלא שיש לומר דלא התירו משום הפסד רק לפעמים ולא כה"ג דשביעית שהיא שנה שלימה, ובפומבי, וגם אין לדמות גזירות חז"ל זה לזה, וכנודע, וגם בשבותי שבת כ' המגן אברהם שאין ללמוד זמ"ז.
נזכרתי שדבר זה אם שביתת שדה כש"ב בשבת כבר נחלקו בזה אדירי עולם הרש"ל והמהר"ם שם בב"מ. ושניהם ל"ז ד' הגמרא ע"ז (ט"ו:), (וד' הרש"ל תמוהים).
אולם ההיתר שבהבלעה, קשה, אולי, לדמותו להא דהמבי"ט ומהרי"ט, דשם השיבו כן ליחיד ולא לרבים, שהוא דבר מוזר לעשות היתר כזה בפומבי לכמה מאות בתי אבות, וכבר מוזהרים אנו שלא להורות דבר התמוה לרבים (וטעמא דלא להווי מילי דרבנן כחוכא ח"ו, שלא יבואו לרדות אותנו שאנו עושים פרצות, וכמו שביקשוני בעלי המושבות לעשות להם שט"מ כמו בחמץ). וכ"א הגר"ז הלובליני ז"ל שלרבים א"א להורות כן.
ד) בעלי המושבות הנזכר, שהשיבוני שגם בשדותיהם הורה להם הרב המנוח מיפו ז"ל איזה היתר, ונודע לי כי גם עתה עשה להם חתנו הרב נ"י כמאז, אבל באיזה אופן לא ידעתי ולא ארצה לדעת, כי לפי הנראה ל"ה להרב המנוח ז"ל אופן אחר רק למכור ע"מ לקוץ וכו' וכנזכר. ודבר זה שא"א בשדות א"כ אם הי' לו אופן אחר הי' עושה כן גם להכרמים.
ה) בשו"ת שמן המור כ' מסקנתו (אחר אריכות רב כמה ניירות) זאת תורת העולה בנ"ד שהוא בשדה הכרם שא"א לעשות תיקון השכירות, שבודאי יעשה (הגוי) עבודת הכרם בשביעית, יש לעשות כן: א) או למכור את הכרם מכירה גמורה וחלוטה, גוף הקרקע בשטר מפורש לשתי שנים, שנה שקודם השמיטה ושנת השמיטה עצמה, כמה ששווה הכרם להיות קנוי לאדם להיות מושל בו בגוף הקרקע והאילנות כקונה קניין עולם, ושיחזיר לו את כרמו תיכף לאחר השביעית, אם אין לבו בטוח לעשות עם הגוי מכירה סתמית לפום דינא ובשטר ושישמע לו הגוי אחר הקני' להיטיב להתחייב לו, שלאחר השביעית יחזיר לו את כרמו והוא יחזיר לו מעותיו.
ב) או שיתנה עם הגוי החכור שלו שבשנת השביעית לא יעשה שום עבודה כלל, ע"מ לוותר להגוי מחלקו בפירות עד שיתרצה, ואח"כ יפקיר את כרמו בפני שלשה, ויפרש שאינו מפקירו רק לשנת השמיטה לבד, וכשילך לכרמו בשנת השמיטה יכוון שלא לזכות בו, ואחר הז' יזכה בו תיכף כראוי.
(וכמדומני שבס' עיקרי דינים ביו"ד העתיק דבריו אלו, והמעיין יראה דבריו). ואמנם שם הביא ד' הגר"מ גלאנטי, שהשיב בפשטות שלפי מה שכל המכירות שדות הן לשלם ארנונא למלך, מתחילה אינם נקראות כלל שדות ישראל, ולא שייך בזה דין שביעית מדכ' שדך, כו' כו'. - וכן שמעתי מהרי"מ סאלאמאן שי', שבכל הקושאנעס של הערכאות כ' מפורש כמעט, שהן של המלך לשלם מהם העשור, ואם ישלמו אין למלך עליהם כלום. וכבר העירו רבותינו הראשונים בע"ז כ"א על ההיתר הזה. ולא אבין מדוע החמירו כ"כ המחמירים בזה, ומאי כולי האי, אם ימכרום לשנים אחדות באופן בטוח שיחזיר לנו אח"כ, שלכאורה לא שייך בזה כלל לא תחנם. ובשגם כל עיקר הלאו הוא כמובן כדי שיהיה לנו אחיזה באה"ק, ולא להם, ואם נחמיר כ"כ הרי א"א ח"ו שתהיה לנו. וסברא וזו מצאתיה גם בשמן-המור שם.
ויש להסתפק ג"כ אם בזמן הזה שבטלה קדושת הארץ להר"מ ז"ל יש הלאו דלא תחנם כלל.
אגרת י
אמנם עניין השביעית ימרר רוחי עד מאד, כי לא מצאתי טוב לפני משתיקה בזה שלא לאמור לא איסור ולא היתר. הן כתר"ה נ"י צדק מאד במכתבו כי מה לי להשגיח על אחרים וכו', אבל לוא יהיה פה או אז יראה כי לא כאשר ידמה הוא כן. ומעריצי הגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל כפתן חרש יאטימו אוזניהם וכבר בימי החנוכה נחר גרוני להתווכח אתם ע"ד פסק של המבי"ט ומהרי"ט ופאת השולחן להתיר בהבלעה, אף כי הרה"ג דיפו זצ"ל והרב דפ"ת ועוד שיחיו מעידים מפורש שבשמיטה הקודמת הסכים הגאון ר' יהושע ליב דיסקין לזה, והרב שמואל סלנט נ"י הראה בעצמו את המהרי"ט. ואותם בני צרויה הנלהבים קשים ממני, וחלילה לי להמשיך עלי דיבתם, כי גם הגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל סבל באחרית ימיו מהם, ל"ע ואין קץ למעשה אנשי רע ל"ע.
הרה"ג המנוח דיפו זצ"ל כבר סדר לחתנו הרב הדומ"ץ ביפו איך לעשות גם בשמיטה הזאת הכול כמו שעשה בשלפניה, ואיזה ימים קודם פטירתו מסר לבנו שיחי' דבר זה, ואני מה אבוא לחדש בזה אם להקל אם להחמיר. וכן יעצוני הגאון דשאוול והגאון דקרלין שיחיה לאוי"ט לבלי התערב בזה מאומה כי אם כפי ההיתרים שלהם. ובמה שונה השביעית הזאת מבהקודמת? וזה איזה שבועות באו אלי בעלי מושבות עקרון וקוסטינא, שלהם יש שדות ולא כרמים, ושאלו איך יעשו, ושאלתי מה הי' אז והשיבוני כפי שהורה להם הרב דיפו ז"ל כן עשו, השיבותים כן יעשו גם עתה ואני אין או"ל דבר. אך הפצירו בי לכתוב לחתן הרב הד"ץ שיעשה כן, ולא נעניתי להם רק שלחתי דברי ע"י איש עתי במלות ספורות להגיד לו כי אינני אומר לו שום דבר רק אם יש הוראה בידו מהשמיטה הקודמת הלא ידע את אשר לפניו, ואני מסולק מזה לגמרי, והם פחדו שמא ישלחו מפה איסור ע"ז אח"כ, ע"ז הבטחתים שלא נעשה כן. והנה הכשר היקב שבראשון לציון הוא עומד ת"י הרב דיפו אשר הוא הי' משגיח ומפקח הרבה על כל המושבות ביתר שאת, ועתה כמאז בנו הוא השומר שם בכל העניינים. אולם להיקב מהיין החדש שעושים עתה מענבי שנה זו שנת מעשר עני ידרשו ממני ליסע שמה ולהפריש בעצמי התרומות ומעשרות, ולתת עליהם תעודתי כי הכול כדת ש"ת, והבטחתים, אמנם יהי' זאת בערך סוף חדש אלול הבעל"ט איד"ש. וכבר קבלתי מכתבים וגם רבים מיראי ד' מקולוניות שיעצוני ליקח ההשגחה של המושבות תח"י, ובזה נוכל להנהיג שיתנהגו ע"פ התורה וכו'. ובאמת המכשלה הזאת שהלכו באיזו מושבות בדרך רחוקה הייתה ביד רבני ירושלים אז שהם התרחקו מהם ולא זכרום ולא פקדום, ואני לא כן עמדי מאז באתי לפה כלתה נפשי לראותם וכ"פ נזכרתי במאמר המבהיל מתנא דבי אליהו רבא פי"א המחריד לב ונפש.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il