ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- כללי מלאכות
שאלה
ברשותי אוסף אבנים יפות שנאספו מרחבי העולם. אני נהנה להסתכל בהם, לבחון אותם מקרוב וכו'. האם מותר לטלטל אבנים אלה בשבת?
תשובה
מותר בשבת לטלטל אבנים שמהוות אוסף כדי ליהנות מהן. אין כאן בעיית "מוקצה מחמת גופו" 1 או בעיית "מוקצה מחמת חסרון כיס" 2 .
^ 1. אבנים מוגדרות כ"מוקצה מחמת גופו" משום שאינן כלי ואין להם שימוש בשבת, אולם ייחוד אבנים עולמית לתשמיש פותר את בעיית המוקצה, ולכן גם אבנים שיוחדו עולמית לאוסף לצורך הנאה מהן אינן בגדר מוקצה מחמת גופו (שו"ע או"ח סי' שח סע' כב).
^ 2. הגדרת "מוקצה מחמת חסרון כיס" היא דבר שמחמת חשיבותו אין משתמשים בו לתשמיש אחר (ומייחדים לו מקום). נחלקו האחרונים אם יש "מוקצה מחמת חסרון כיס" רק בכלים שמלאכתם לאיסור – שאז אי אפשר לומר שישתמש בהם למלאכת היתר, שהרי הם מיוחדים למלאכת האיסור, או שאף בכלים שמלאכתם להיתר יש דין "מוקצה מחמת חסרון כיס". ב"יביע אומר" (ז או"ח סי' לט אות ג) הביא אחרונים הדנים בעניין, ופסק שאין דין "מוקצה מחמת חסרון כיס" אלא בכלי שמלאכתו לאיסור. לפי זה אבני אוסף, המשמשות להיתר משום ההנאה שבראייתן ונחשבות לדבר שמלאכתו להיתר, לא ייאסר טלטולם.
ונראה מדעת הגרש"ז אויערבך ("שמירת שבת כהלכתה" פרק כ הערה ריד) שהתיר לטלטל פמוט העומד ליופי ולא הדליקו בו נרות שבת, ואומר שאין בטלטולו בעיה של "מוקצה מחמת חסרון כיס". ומשמע שם שלדעתו, משום ששימושם הוא ההנאה מיופיים הם נחשבים לכלי שמלאכתו להיתר, ולכן אין בהם דין "מוקצה מחמת חסרון כיס".
אמנם ב"שמירת שבת כהלכתה" (פרק כ אות כב) אסר לטלטל בשבת תמונה שעל הקיר משום "מוקצה מחמת חסרון כיס", ונראה מכאן שפוסק שעל אף שיש לתמונה דין "כלי שתשמישו להיתר" של הנאה מיופייה, נחשבת ל"מוקצה מחמת חסרון כיס". אך למסקנה נראה שיש לסמוך על דברי הפוסקים המקלים ולהתיר את האבנים בטלטול, שהרי בתמונה אין דרך הנאתה בטלטולה אלא באי טלטולה, ולכן יש יותר מקום לאסור.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
469 - האם מותר להרכיב רול סושי בשבת?
470 - טלטול אוסף אבנים בשבת
471 - פנס שבת
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












