ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
ולעומתו: "שְׁמֹור וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם, כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹוהֶיךָ: (דברים יב, כח).
מדוע נתהפך סדר המלים? קשה בעיני לומר שהוא לשם גיוון ספרותי, כי קבלנו מהגר"א, מהמלבי"ם ומרש"ר הירש שיש טעם הגיוני לכל שינוי שבמקרא. לבאר שינוי זה יש להקדים היסוד כי "הטוב" הוא על פי שֵׂכֶל, ו"הישר" הוא על פי חפץ הלב. מניין לי זאת? מדברי המלבי"ם (על דברים יב, כח) לענין "הטוב" שאין לנו ידיעה מהו הטוב התורני אם לא שהקב"ה ינחה אותנו בתורתו, כי הכל תלוי בספירת חכמה דלעילא. [והרחיב בזה בפירושו למשלי, פרק א].
ולענין "יושר" כתב המלבי"ם (על דברי הימים-ב כט, לד): "כי הלוים ישרי-לבב שלענין הקידוש היו זריזים יותר שהם ישרי לב, נפרשים מן התאוות, ולבם מושל ביראת אלוהים על פי היושר הנטוע בלבם" [עכ"ל]. הרי שהיושר תלוי בלב וברצון.
רש"י על דברים (יב, כח) כתב מעין זה? "הטוב, בעיני השמים. והישר, בעיני אדם".
עיינתי בקונקורדנציה ומצאתי סימוכן לכך מהמקרא. בשלוש עשרה מקומות "יושר" מציין חפץ הלב. הנה הרשימה:
דברים ט, ה – לא בצדקתך וביושר לבבך
מלכים-א ג, ו – באמת ובצדקה ובישרת לב
תהלים ז, יא – מושיע ישרי לב
תהלים יא, ב – לירות במו-אופל לישרי לב
תהלים לב, יא - והרנינו כל ישרי לב -
תהלים לו, יא – וצדקתך לישרי לב
תהלים סד, יא - ויתהללו כל ישרי לב
תהלים צד, טו – ואחריו כל ישרי לב
תהלים צז, יא – ולישרי לב שמחה
תהלים קיט, ז – אודך ביושר לבב
איוב לג, ג – יושר לבי אֲמָרַי
דברי הימים-א כט, יז – אני ביושר לבבי התנדבתי
דברי הימים-ב כט, לד – והלוים ישרי לב להתקדש
אבל לשון "לב טוב" אמנם נמצא בשימוש רב בימינו לענין מדות טובות, אבל במקרא הוא מופיע רק לענין מצב רוח טוב. "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ, וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ, כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹוהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ" (קהלת ט, ז) ושם ענינו הנאה גופנית, בלי קשר לענינים שכליים. וכן "ולב נבל טוב עליו" (שמואל-א כה, לו) "כטוב לב המלך ביין" (אסתר א, י). וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב... (אסתר ה, ט).
אבל מקורות במקרא שענין "טוב" הוא לפעמים תואר של השֵׂכֶל, הנה המקראות:
שמואל-א כה, ג – והאשה טובת שֵׂכֶל
תהלים קיא, י – שֵׂכֶל טוב לכל עושיהם [ראה שם המלבי"ם]
משלי ג, ד – וּמְצָא חן ושֵׂכֶל טוב בעיני אלוהים ואדם
משלי טז, כ – משכיל על דבר ימצא טוב
משלי יג, טו – שֵׂכֶל טוב יתן חן
דברי הימים-ב כב – והלוים משכילים שֵׂכֶל טוב לה'
נחזור לשאלתנו בתחילת המאמר, מדוע כאן כתוב "ישר" לפני "טוב", וכאן "טוב"
לפני "ישר". רעיון דלהלן קבלתי מדברי המלבי"ם על דברים (יב, כח) אמנם שם כתב לענין אחר והוא לא בא ליישב שאלתנו על היפוך המלים בין שני פסוקים אלו.
אדם המקיים חוקי האלוהים, שיסודם בחכמה עליונה [כמו שאמרו במדרש בראשית רבה (יז) "נובלות חכמה של מעלה: תורה"] עליו להתחנך לפעול בעצמו שיקיימם מתוך "יושר לבב", בחפץ לב בלי סטיות צדדיות, למען מטרות אחרות שהן חוץ מעבודת הקב"ה. כי קו הישר הוא המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות, כי אינו סוטה לצדדים למטרות אחרות. כלומר, תעשה הטוב [העליון] מפני שהוא מתאים ליושר האנושי, ותעשה בחפץ-לב.
אבל גם כאשר האדם מקיים מדת הישרות, כמו ביצוע "לפנים משורת הדין", כמו שאמרו חז"ל (מהרש"א על עבודה זרה כה ע"א, והביא כמה מקומות מהתלמוד) עליו לקיים זאת לא מפני נטיות לבו בלבד, אלא כי כך רצון הבורא, שהוא הטוב. כלומר תעשה היושר מפני שהוא מתאים לטוב העליון, לחכמה העליונה.
לכן באו שנו המקראות הללו בסדר שונה זה מזה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













