ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- ט - שנה לגירוש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
נבוא אל העיון, בעז"ה, בדברי מרן הרב שפירא שליט"א בהכרזתו המפורסמת שלא ליטול שום חלק, שלא להשתתף כלל וכלל, בשום דרך שהיא במעשה העבירה של עקירת היישובים ז"ל בגוש-קטיף ובצפון השומרון.
לו זכינו ולא היו קמים "חולקים" על דברי מרן אלו ודבריו היו נר לרגלי כל חיילינו ושוטרינו, ומהם לכל צה"ל והמשטרה ומקבלי ההחלטות כולם, לו זכינו והיתה אמירתו הבהירה והברורה "אנחנו אומרים שבשמים לא רוצים" לחומת פלדה שאותה כל יראי ה' אינם חוצים בשום דרך שהיא, לו זכינו וחוכמת מרן שליט"א מתוך עומק תורתו, היתה מדריכת הדור להלכה ולמעשה - היינו זוכים בעזרת ה' שמחשבות הרשע היו נמוגות אל מול דבר ה', וציבורנו הקדוש אשר "דבר ה' זו הלכה ודבר ה' זו הקץ" הם נר לרגליו, היה עולה מדרגה מתוך שהעמיד בעם ישראל אמת מוצקה והציל את כלל ישראל ומדינתו מייסורים קשים של חבלי משיח.
ועכשיו, שלא זכינו, לא נותר לנו אלא לעסוק בדברי תורה, להבין עומק דברי מרן שליט"א. מתוך תפילה שלהבא, על כל פנים, יהיו הם נר לרגלינו ואור לנתיבותינו.
נבקש לבאר בעיקר שתי נקודות בדבריו:
א. הדגשתו החוזרת ונשנית בדבריו"צריך לפרסם", "וצריכים להודיע זאת מראש" .
ב. שימושו החוזר ונשנה בביטוי"מן השמים לא רוצים" ,"אנחנו אומרים שבשמים לא רוצים" .
וזהו מה שהבנו בעניותינו בביאור הדברים:
הרב נשאל "יש לי תלמידים בצבא... האם מותר להם לגרש יהודים מביתם?" תשובת הרב"זו עבירה, זה אסור. והם חייבים להודיע למפקדים שאסור... עבירות לא עושים, וצריכים להודיע" .
הרב נשאל שאלה ברמה הפרטית: מותר או אסור להשתתף? תשובת הרב ברורה: אסור! והנה הרב מוסיף מה שבעצם לא נשאל"צריכים להודיע" , "וצריכים להודיע זאת מראש" והדגשה זו הופכת להיות הנקודה העיקרית בדבריו שליט"א.
זה ברור, הרב אינו מתייחס רק לחייל הפרטי ואוסר עליו את ההשתתפות, אלא מחייב אותו להיות שותף במשימה הרבה יותר רחבה - הרב רואה עצמו מחויב מעל לכל לה, לאותה משימה - למנוע את העבירה הזאת מכל וכל, שלא יעשנה איש, שלא תתבצע כלל וכלל.
אין הרב עוסק ביראת שמים הפרטית שלנו בלבד - שאנו לא נשתתף, שלא נתלכלך ח"ו במעשה רע, אסור - אלא, מתוך אחריות, מטיל על כל אחד ואחד את האחריות להתמלאות רצון ה' ומניעת היפוכו, אנו מצווים שהעבירה לא תיעשה. המטרה ברורה, מניעת העבירה - הדבר שבשמים לא רוצים - שלא תיעשה ח"ו.
אי העשייה ברמה האישית, שהוא פשוט, אינו המטרה "זה פשוט. החידוש שלנו הוא להודיע קודם, כדי שכל מי שרוצה לעשות זאת ידע שיהיו לו בעיות ואז לא יעשה את זה".
אין אנו מדברים במעשה עבירה (בלבד) אלא בתוצאתה, במציאות "שבשמים לא רוצים" ולכן חייבים להודיע.
עקירה מביאה להמעטת שכינה
מתוך כך נבין את השימוש החוזר ונשנה בביטוי"מן השמים לא רוצים" . הרב עובר מהמושג הרגיל "עבירה", "איסור" - לביטוי רחב הרבה יותר"מן השמים לא רוצים" . לענ"ד ביטוי זה מביא אותנו לשלול את התוצאה, את המציאות שהיא עוברת על רצון השמים.
מעין אבחנה זו מצאנו בתורתו של הגרש"ז אויערבך זצ"ל, במאמר הנדפס בסוף הספר "הליכות שלמה", הלכות תפילה, מילואים סימן י"ב.
הגרש"ז דן בשאלה האם להעיר אדם ישן כשהשעה קרובה לסוף זמן ק"ש או תפילה, שהרי אדם ישן, דן הגרש"ז מסברא, הריהו אז כשוטה גמור שאין עליו חיובים. ומעין זה הוא מתיר להוציא אדם בעודו ישן מתוך סוכה מאותו הטעם. או לחילופין מי שנרדם לאונסו מחוץ לסוכה, שלא יהא חיוב להעירו, משום דלא קעביד שום עבירה.
ואולם, הרי יש דין מפורש בשו"ע שישנה חובה להעיר כהן הישן באוהל המת, ומהו החילוק? ומבאר שם הגרש"ז זצ"ל (מובא שם בהערה 9) וז"ל "והן אמנם דלא קעבר על לאו דטומאת כהן בשעה שישן, וממילא בזה שאין מקיצין אותו ליכא משום לפני עיוור, אך אפ"ה כיוון דסוף סוף עצם טומאתו היא נגד רצון ה'... לכן מצריכינן להקיצו [וכן מצינו לעניין כהן קטן... אע"פ שאינו מוזהר על הטומאה, מ"מ כיון שעכ"פ מציאות הטומאה נמשכת גם על הקטן משו"ה אסרה תורה לטמא אותו]".
נחזור לסוגייתנו, ומה שנראה לעניות דעתנו, שבביטוי זה שבדברי מרן שליט"א, נמצא עומק עיון הלכתי, בנוסף למה שהוא מעמיק לנו את הציור במושג עבירה.
נעורר מה שלכאורה צריך עיון: כיצד נגדיר את חומר מעשהו של הכופה אדם מישראל לבטל מצוות עשה? דרך משל, המוציא אדם בעל כורחו מתוך סוכה ומבטלו על-ידי כך באונס ממצות ישיבת סוכה, או התולש תפילין מראש אדם, איך נגדיר את חומרת מעשיו? שהרי הנאנס שביטל ה"עשה" מאונס - אין בו כלל חומר "מבטל עשה" שהרי הוא אנוס, ונמצא לכאורה, שהכופהו גם הוא אינו פועל מעשה עבירה! האם יעלה על הדעת להמעיט בחומרת המעשה?! איך נגדיר חומר מעשיו?
נוסיף על כך, הרי ידוע שאדרבה, כל מעשה הנעשה בכפייה "לעבור על דת" עוד מחריף את ההתייחסות אליו עד כדי חובת מסירות נפש (לפי כל גדרי הלכות קידוש ה'), לאמור: מציאות זו חמורה עוד יותר מן המושגים ההלכתיים הרגילים שאנו מכירים "לפני עיוור" או "מסייע ידי עוברי עבירה".
ובירור העניין, לענ"ד, שעבירה ברצון היא חמורה, אך גידרה "עבירה במעשה", וכלפיה מוכוונים האיסורים של "לפני עיוור" והמשתלשל ממנו "מסייע לדבר עבירה", וכדו'. אך "להעביר בכפייה" נגדר אל מול התוצאה - שהיא מציאות של נגד רצון השמים , וזהו מה שמחריף את חומרת העניין.
נתבאר ש"מן השמים לא רוצים" זהו דין בתוצאה, במציאות, ומתוך כך אין נ"מ בין עשייה ממש - מעגל ראשון, לבין סיוע - מעגל "רחוק" יותר, הכול הוא נגד רצון השמים שתהיה התוצאה. וזהו שפסק הרב שליט"א בפשיטות"וגם לסייע אסור", "צריך לומר את זה?" .
וק"ו כאשר הדברים נוגעים לכלל ישראל, לכפייה למציאות של נגד רצון שמים ביחס למצבם של ישראל. הרי רצון שמים לקידוש ה' בישיבת ישראל על אדמת קודשו, שהיא החזרת שכינה לציון, וכל עקירה ח"ו היא מציאות של חילול ה', של המעטת שכינה. וזהו שזעק הרב שליט"א "מן השמים לא רוצים, אז איך יכול להיות שעושים?"
ומתוך כל הנ"ל ברור שאין כל מקום להוריד את הנטל מן היחיד, בטענה ש"זו עבירה על המדינה ולא על החייל" והרב משיב "אין חילוק כזה. מן השמים לא רוצים. מן השמים לא רוצים, אז לאף אחד אסור". אדרבה, כל יחיד מחויב, מלבד הדאגה ליראת שמים הפרטית שלו, שלא ללכלך עצמו ח"ו בניגוד לרצון ה', גם, ובעיקר, לדאוג לכל הרבים שלא יעשו, שהרי עיקר העניין הוא שלא ייעשה הדבר, שלא תהיה מציאות כזאת שמן השמים לא רוצים אותה . והוא פשוט.
"ולכן צריך להודיע מראש למפקדים" ולנצל גם את העובדה ש"גם המפקדים לא רוצים" .
הרב שליט"א בפסיקתו, יחד עם כל אחד ואחד מן החיילים והשוטרים, שדווקא ע"י שהם נמצאים במקום שהם נמצאים, דווקא ע"י ש"הפקודה" "מוטלת" עליהם ובידם לדחותה – לא רק שלא לעשותה אלא גם ובעיקר להודיע על כך למפקדים - מוליכים אל המטרה הברורה - מניעת העבירה - הדבר שמן השמים לא רוצים - שלא תיעשה ח"ו.
"החידוש שלנו הוא להודיע קודם, כדי שכל מי שרוצה לעשות זאת ידע שיהיו לו בעיות ואז לא יעשה את זה", וכן "צריך שראש הממשלה ידע זאת קודם". "כן, אני אומר לך - אז תפרסם זאת!".
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
ראש כולל בישיבת ניר - קרית ארבע,
השעורים באתר מזמן היותו
ראש כולל ור"מ בישיבת בית אל.
דרכי הגאולה "וכל בנייך לימודי ה'", תחילת מתוך התורה הגואלת
להחזיר עטרה ליושנה (חלק עשירי). מתוך התורה הגואלת (חלק א')
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להתכונן לחגים?
דיני קדימה בברכות
הלכות שטיפת כלים בשבת
פריחת הגאולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
