ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- ט - שנה לגירוש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
נבוא אל העיון, בעז"ה, בדברי מרן הרב שפירא שליט"א בהכרזתו המפורסמת שלא ליטול שום חלק, שלא להשתתף כלל וכלל, בשום דרך שהיא במעשה העבירה של עקירת היישובים ז"ל בגוש-קטיף ובצפון השומרון.
לו זכינו ולא היו קמים "חולקים" על דברי מרן אלו ודבריו היו נר לרגלי כל חיילינו ושוטרינו, ומהם לכל צה"ל והמשטרה ומקבלי ההחלטות כולם, לו זכינו והיתה אמירתו הבהירה והברורה "אנחנו אומרים שבשמים לא רוצים" לחומת פלדה שאותה כל יראי ה' אינם חוצים בשום דרך שהיא, לו זכינו וחוכמת מרן שליט"א מתוך עומק תורתו, היתה מדריכת הדור להלכה ולמעשה - היינו זוכים בעזרת ה' שמחשבות הרשע היו נמוגות אל מול דבר ה', וציבורנו הקדוש אשר "דבר ה' זו הלכה ודבר ה' זו הקץ" הם נר לרגליו, היה עולה מדרגה מתוך שהעמיד בעם ישראל אמת מוצקה והציל את כלל ישראל ומדינתו מייסורים קשים של חבלי משיח.
ועכשיו, שלא זכינו, לא נותר לנו אלא לעסוק בדברי תורה, להבין עומק דברי מרן שליט"א. מתוך תפילה שלהבא, על כל פנים, יהיו הם נר לרגלינו ואור לנתיבותינו.
נבקש לבאר בעיקר שתי נקודות בדבריו:
א. הדגשתו החוזרת ונשנית בדבריו"צריך לפרסם", "וצריכים להודיע זאת מראש" .
ב. שימושו החוזר ונשנה בביטוי"מן השמים לא רוצים" ,"אנחנו אומרים שבשמים לא רוצים" .
וזהו מה שהבנו בעניותינו בביאור הדברים:
הרב נשאל "יש לי תלמידים בצבא... האם מותר להם לגרש יהודים מביתם?" תשובת הרב"זו עבירה, זה אסור. והם חייבים להודיע למפקדים שאסור... עבירות לא עושים, וצריכים להודיע" .
הרב נשאל שאלה ברמה הפרטית: מותר או אסור להשתתף? תשובת הרב ברורה: אסור! והנה הרב מוסיף מה שבעצם לא נשאל"צריכים להודיע" , "וצריכים להודיע זאת מראש" והדגשה זו הופכת להיות הנקודה העיקרית בדבריו שליט"א.
זה ברור, הרב אינו מתייחס רק לחייל הפרטי ואוסר עליו את ההשתתפות, אלא מחייב אותו להיות שותף במשימה הרבה יותר רחבה - הרב רואה עצמו מחויב מעל לכל לה, לאותה משימה - למנוע את העבירה הזאת מכל וכל, שלא יעשנה איש, שלא תתבצע כלל וכלל.
אין הרב עוסק ביראת שמים הפרטית שלנו בלבד - שאנו לא נשתתף, שלא נתלכלך ח"ו במעשה רע, אסור - אלא, מתוך אחריות, מטיל על כל אחד ואחד את האחריות להתמלאות רצון ה' ומניעת היפוכו, אנו מצווים שהעבירה לא תיעשה. המטרה ברורה, מניעת העבירה - הדבר שבשמים לא רוצים - שלא תיעשה ח"ו.
אי העשייה ברמה האישית, שהוא פשוט, אינו המטרה "זה פשוט. החידוש שלנו הוא להודיע קודם, כדי שכל מי שרוצה לעשות זאת ידע שיהיו לו בעיות ואז לא יעשה את זה".
אין אנו מדברים במעשה עבירה (בלבד) אלא בתוצאתה, במציאות "שבשמים לא רוצים" ולכן חייבים להודיע.
עקירה מביאה להמעטת שכינה
מתוך כך נבין את השימוש החוזר ונשנה בביטוי"מן השמים לא רוצים" . הרב עובר מהמושג הרגיל "עבירה", "איסור" - לביטוי רחב הרבה יותר"מן השמים לא רוצים" . לענ"ד ביטוי זה מביא אותנו לשלול את התוצאה, את המציאות שהיא עוברת על רצון השמים.
מעין אבחנה זו מצאנו בתורתו של הגרש"ז אויערבך זצ"ל, במאמר הנדפס בסוף הספר "הליכות שלמה", הלכות תפילה, מילואים סימן י"ב.
הגרש"ז דן בשאלה האם להעיר אדם ישן כשהשעה קרובה לסוף זמן ק"ש או תפילה, שהרי אדם ישן, דן הגרש"ז מסברא, הריהו אז כשוטה גמור שאין עליו חיובים. ומעין זה הוא מתיר להוציא אדם בעודו ישן מתוך סוכה מאותו הטעם. או לחילופין מי שנרדם לאונסו מחוץ לסוכה, שלא יהא חיוב להעירו, משום דלא קעביד שום עבירה.
ואולם, הרי יש דין מפורש בשו"ע שישנה חובה להעיר כהן הישן באוהל המת, ומהו החילוק? ומבאר שם הגרש"ז זצ"ל (מובא שם בהערה 9) וז"ל "והן אמנם דלא קעבר על לאו דטומאת כהן בשעה שישן, וממילא בזה שאין מקיצין אותו ליכא משום לפני עיוור, אך אפ"ה כיוון דסוף סוף עצם טומאתו היא נגד רצון ה'... לכן מצריכינן להקיצו [וכן מצינו לעניין כהן קטן... אע"פ שאינו מוזהר על הטומאה, מ"מ כיון שעכ"פ מציאות הטומאה נמשכת גם על הקטן משו"ה אסרה תורה לטמא אותו]".
נחזור לסוגייתנו, ומה שנראה לעניות דעתנו, שבביטוי זה שבדברי מרן שליט"א, נמצא עומק עיון הלכתי, בנוסף למה שהוא מעמיק לנו את הציור במושג עבירה.
נעורר מה שלכאורה צריך עיון: כיצד נגדיר את חומר מעשהו של הכופה אדם מישראל לבטל מצוות עשה? דרך משל, המוציא אדם בעל כורחו מתוך סוכה ומבטלו על-ידי כך באונס ממצות ישיבת סוכה, או התולש תפילין מראש אדם, איך נגדיר את חומרת מעשיו? שהרי הנאנס שביטל ה"עשה" מאונס - אין בו כלל חומר "מבטל עשה" שהרי הוא אנוס, ונמצא לכאורה, שהכופהו גם הוא אינו פועל מעשה עבירה! האם יעלה על הדעת להמעיט בחומרת המעשה?! איך נגדיר חומר מעשיו?
נוסיף על כך, הרי ידוע שאדרבה, כל מעשה הנעשה בכפייה "לעבור על דת" עוד מחריף את ההתייחסות אליו עד כדי חובת מסירות נפש (לפי כל גדרי הלכות קידוש ה'), לאמור: מציאות זו חמורה עוד יותר מן המושגים ההלכתיים הרגילים שאנו מכירים "לפני עיוור" או "מסייע ידי עוברי עבירה".
ובירור העניין, לענ"ד, שעבירה ברצון היא חמורה, אך גידרה "עבירה במעשה", וכלפיה מוכוונים האיסורים של "לפני עיוור" והמשתלשל ממנו "מסייע לדבר עבירה", וכדו'. אך "להעביר בכפייה" נגדר אל מול התוצאה - שהיא מציאות של נגד רצון השמים , וזהו מה שמחריף את חומרת העניין.
נתבאר ש"מן השמים לא רוצים" זהו דין בתוצאה, במציאות, ומתוך כך אין נ"מ בין עשייה ממש - מעגל ראשון, לבין סיוע - מעגל "רחוק" יותר, הכול הוא נגד רצון השמים שתהיה התוצאה. וזהו שפסק הרב שליט"א בפשיטות"וגם לסייע אסור", "צריך לומר את זה?" .
וק"ו כאשר הדברים נוגעים לכלל ישראל, לכפייה למציאות של נגד רצון שמים ביחס למצבם של ישראל. הרי רצון שמים לקידוש ה' בישיבת ישראל על אדמת קודשו, שהיא החזרת שכינה לציון, וכל עקירה ח"ו היא מציאות של חילול ה', של המעטת שכינה. וזהו שזעק הרב שליט"א "מן השמים לא רוצים, אז איך יכול להיות שעושים?"
ומתוך כל הנ"ל ברור שאין כל מקום להוריד את הנטל מן היחיד, בטענה ש"זו עבירה על המדינה ולא על החייל" והרב משיב "אין חילוק כזה. מן השמים לא רוצים. מן השמים לא רוצים, אז לאף אחד אסור". אדרבה, כל יחיד מחויב, מלבד הדאגה ליראת שמים הפרטית שלו, שלא ללכלך עצמו ח"ו בניגוד לרצון ה', גם, ובעיקר, לדאוג לכל הרבים שלא יעשו, שהרי עיקר העניין הוא שלא ייעשה הדבר, שלא תהיה מציאות כזאת שמן השמים לא רוצים אותה . והוא פשוט.
"ולכן צריך להודיע מראש למפקדים" ולנצל גם את העובדה ש"גם המפקדים לא רוצים" .
הרב שליט"א בפסיקתו, יחד עם כל אחד ואחד מן החיילים והשוטרים, שדווקא ע"י שהם נמצאים במקום שהם נמצאים, דווקא ע"י ש"הפקודה" "מוטלת" עליהם ובידם לדחותה – לא רק שלא לעשותה אלא גם ובעיקר להודיע על כך למפקדים - מוליכים אל המטרה הברורה - מניעת העבירה - הדבר שמן השמים לא רוצים - שלא תיעשה ח"ו.
"החידוש שלנו הוא להודיע קודם, כדי שכל מי שרוצה לעשות זאת ידע שיהיו לו בעיות ואז לא יעשה את זה", וכן "צריך שראש הממשלה ידע זאת קודם". "כן, אני אומר לך - אז תפרסם זאת!".
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
ראש כולל בישיבת ניר - קרית ארבע,
השעורים באתר מזמן היותו
ראש כולל ור"מ בישיבת בית אל.
דרכי הגאולה "וכל בנייך לימודי ה'", תחילת מתוך התורה הגואלת
להחזיר עטרה ליושנה (חלק עשירי). מתוך התורה הגואלת (חלק א')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
