ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
ייחודו של עם ישראל כעם הספר הוא זה שהביא לאירוע מיוחד בו שימשו החץ והקשת – הסייפא, לניסיון פגיעה בעם ישראל באמצעות הספרא – הספרים.
המלחמה מתנהלת בשדה הקרב, שם מופעלים כלי נשק שתפקידם לפגוע, להרוג או לפצוע, כדי לנטרל את חיילי האויב. כיום המלחמה מתנהלת גם דרך אמצעי המחשוב, השולטים על מערכות חיוניות, שפגיעה בהן משפיעה משמעותית על תוצאות המערכה. שדה קרב נוסף, שגם בעבר שימש את הצבאות, הוא הלוחמה הפסיכולוגית.
בשבוע שעבר קראנו את האזהרות הבאות: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם...שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם" (דברים כ' א – ג).
הצבאות נקטו באמצעים שתפקידם היה להפחיד את העומדים מולם. נדגים זאת באמצעות המדרש הבא המובא על ידי דעת זקנים מבעלי התוספות: "בטכסיס מלך בשר ודם הביא (הקב"ה) המכות על מצרים מלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה בתחילה חותר את אמת המים שלהם - כך הקדוש ברוך הוא הביא דם ולא יכלו לשתות מן המים, ואחר מביא קולנים להריע עליהם בחצוצרות וקול שופר - כך הצפרדעים..." (שמות י"א ד).
נעזוב לזמן קצר את הסייפא ונעבור אל הספרא.
ברוב תרבויות העולם, חלק קטן מאוד של האוכלוסייה ידע קרוא וכתוב. עד להמצאת הדפוס לפני כשש מאות שנים, גם חומרי הקריאה היו מוגבלים. החומרים הכתובים נכתבו על גבי מגילות קלף, פפירוסים, לוחות חמר או חרסים. לעומת זאת, על פי המסורת היהודית, ילדים בגיל שלש כבר ערכו היכרות עם אותיות הא-ב. בגיל שש-שבע כבר למדו קרא וכתוב, כמתואר במסכת בבא בתרא: "אמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה ... מאי דרוש? "ולמדתם אותם" - התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, ... התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך" (דף כא ע"א).
גם הממצאים בשטח מוכיחים זאת. כדוגמא נביא את הכתובת שנתגלתה בעזבת צרטא, אתר מתקופת השופטים שמזוהה עם אבן העזר (שוכן כיום בשיפולי ראש העין ליד כביש 5). כתובת זו, בכתב עברי קדום, נכתבה כנראה בידי ילד יהודי.
עתה נקשור את הסייפא לספרא. האימפריה האשורית שכבשה את שומרון לפני כאלפיים ושבע מאות שנה, בימי סרגון, ניסתה לכבוש בימי סנחריב בנו גם את ירושלים. כחלק ממהלכי המלחמה גייס סנחריב יהודי מומר שכונה רבשקה (כנראה שר המשקים, עיינו סנהדרין דף ס ע"א) שכמובן דיבר עברית. השפה הבין לאומית ששימשה למשא ומתן בין עמים באותה תקופה הייתה ארמית. רבשקה נשלח על ידי סנחריב לירושלים לנאום נאום בעברית מול החומות, כחלק מהמלחמה הפסיכולוגית, מטרתו הייתה להפיל את ליבם של יושבי ירושלים ולשכנע אותם להיכנע לאשורים (עיינו מלכים ב י"ח יז-לז, ישעיהו ל"ו). שריו של חזקיהו ניסו לשכנעו לדבר ארמית ולא יהודית כדי למנוע את הנזק הפסיכולוגי, כמובן ללא הועיל (שם, שם כו). רבשקה החליט להגביר את הלחץ ואת התעמולה ולכן נקט בתכסיס חדש: "וּסְפָרִים כָּתַב לְחָרֵף לַיקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְלֵאמֹר עָלָיו לֵאמֹר כֵּאלֹהֵי גּוֹיֵ הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ עַמָּם מִיָּדִי כֵּן לֹא יַצִּיל אֱלֹהֵי יְחִזְקִיָּהוּ עַמּוֹ מִיָּדִי"
(דברי הימים ב ל"ב יז).
על איזה ספרים מדובר כאן? איך הם נשלחו? חז"ל לא הסבירו.
אבן עזרא מסביר כי היו אלה ספרי גידופים על הקב"ה, אבל לא הסביר איך הם נשלחו ואל מי הם היו מופנים?
לכן, נציע כי ספרים אלה היו קטעי קלף, מגילות קצרות, שכל אחת מהן חוברה לחֵץ. דבריו של רבשקה נוסחו בקיצור על המגילות. אלפי קשתים אשוריים הציפו את שמי ירושלים בספרים הללו, שנחתו בכל חצר ופינה בעיר. נראה שאלה היו ה'בוטים' הראשונים בהיסטוריה האנושית. ירושלים הייתה העיר היחידה בעולם שבה כל אחד, נער וזקן, ידע לקרא, כדי לנצח בקרב על התודעה, האשורים ניסו לנצל את יתרונו של עם הספר לטובתם.
בחסדי ד', גם תחבולה זו לא צלחה.
בדרך נס הקב"ה הציל את ירושלים מידיהם וסנחריב חזר לביתו בבושת פנים.
כן יאבדו כל אויבך ד'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
