ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
בפרשת השבוע, פרשת ראה, אנו זוכים ללמוד על מצוות מעשר כספים, שלפיה יש להפריש עשירית מכל רווח כספי להחזקת לומדי תורה על מנת להעמיד רבנים ומורים, וכן לצורך צדקה לעניים שאינם מסוגלים להתקיים בכוחות עצמם או בעזרת משפחתם, שנאמר: "עשר תעשר" (דברים יד, כב). שכרה של מצווה זו - עשירות, כפי שדרשו חכמים: "עשר תעשר - בשביל שתתעשר" (תענית ט, א). ועשירות זו היא המשך המצווה, שכן מכל רווח נוסף שירוויח - ייתן עוד מעשר. בנוסף, יש קידוש השם בכך שיהודי שמקיים את התורה זוכה לברכה גלויה.
לצערנו, יש תלמידי חכמים שאינם מבינים יסוד זה, והם מדריכים את תלמידיהם לזלזל בערך העבודה והפרנסה, וכהמשך לכך מוצאים היתרים שונים להיפטר ממתן מעשר כספים, או לחלופין מחשיבים הוצאות חינוך כמעשר כספים שלא כהלכה. וכך אנו מוצאים בפועל יראי שמיים רבים שאינם זוכים לתת מעשר וחיים בדוחק, ויש בזה חילול השם, שכן בתורה כתוב ששומרי תורה ומצוות יזכו לברכה, והמציאות לכאורה הפוכה.
מדוע מותר לנסות את ה' במצווה זו
אמרו חכמים (תענית ט, א) שמותר לנסות בזה את ה' - שיפריש אדם בקביעות מעשר מכל רווחיו, ויראה בעיניו שיזכה להתעשר. ואף שישנו איסור לנסות את ה', שנאמר: "לא תנסו את ה' אלוקיכם" (דברים ו, טז), זו המצווה היחידה שמותר לנסות בה את ה', שנאמר: "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת אמר ה' צב־אות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים והריקותי לכם ברכה עד בלי די" (מלאכי ג, י. ראו פנה"ל ליקוטים ב' ו, ח).

רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
687 - הכשלת החינוך בעוון המחלוקת
688 - המצווה שבה מותר לבחון את ה'
689 - ברכות הראייה על נופים ובעלי חיים
טען עוד
במה אסור לבחון את ה'
תשובה: אסור לבחון את ה' בדברים שמתרחשים בדרך נס. לדוגמה, כאשר ישנו חולה מסוכן, אסור לתת צדקה ולהרבות בתפילה בעבורו ולבחון את ה' אם ירפא את החולה כמענה לצדקה ולתפילה, אלא עלינו לדעת שאין בידינו אפשרות להבין את מלוא השיקולים האלוקיים, ועלינו להתחזק באמונה בה', שכל הנהגתו לתיקון, לטובה ולברכה.
הכלל היסודי בהנהגת ה' את עולמו, שלצורך תיקונו של האדם יש הכרח שתהיה לו בחירה חופשית, וממילא לא ייתכן שכל הצדיקים ייהנו מהטוב וכל הרשעים יסבלו. כי אם כל מי שיחלל שבת מיד ימות, לא יהיה מי שיעז לחלל שבת. ואם כל מי שיתפלל מיד ייענה, לא יהיה מי שלא יתפלל. כדי שהאדם יפתח את כישרונותיו ויבחר בטוב, חייבת להיות בידו אפשרות בחירה חופשית בין טוב לרע, ולשם כך הכרחי שהעולם יתנהג לפי חוקי הטבע ולא בדרך נס, וכך אנו מוצאים צדיקים שסובלים ממחלות וייסורים, ורשעים שנראים כמי שנהנים מתענוגות העולם הזה.
השכר והעונש שבתורה
אולם כאשר הברכה האלוקית באה בדרך הטבע וההיגיון, אפשר לבחון בה את ה'. ולימדנו ה' בתורתו שהוא ברא את העולם על פי חוקים והיגיון, וכאשר ישראל ינהגו על פי התורה והמצוות, תגיע אליהם הברכה בדרך הטבע, והם יזכו לברכה כלכלית, יתגברו על אויביהם וישכנו לבטח בארצם. ואם לא ישמעו בקול ה' ולא יקיימו את מצוותיו, תבוא עליהם הקללה, כפי שמבואר בפרשות בחוקותיי וכי תבוא, ובפרשיית והיה אם שמוע ועוד פרשיות רבות. אלא שהבטחה זו נאמרה לכלל ישראל, שאם ישראל ככלל יבחרו בטוב, עם ישראל כולו יזכה לשפע ברכה, ואם יבחרו ברע מצבו של עם ישראל יורע. וברכה זו משתלשלת לעולם על ידי ה' בדרך הטבע וההיגיון. לדוגמה, אם ישראל ינהגו כמצוות התורה ביושר ובחריצות בעבודתם ובמסחרם, באופן טבעי מצבם הכלכלי ישתפר. ואם ינהגו כהלכה ביחסים שבין איש לאשתו, בכיבוד הורים ובחינוך הילדים, יזכו לשמחת הבית וברכתו, ויזכו לחנך את הילדים לתורה ועבודה. ואם ילמדו תורה וישמרו שבת, יזכו להעמיק בהבנת חייהם, עבודתם, משפחתם וערך היחסים שבין אדם לחברו, ומתוך כך הטוב הכללי ירבה (על כל זה בספרי 'המסורת היהודית' יט, יז).
אך כאמור, גורלו של היחיד תלוי בייעוד המיוחד שלו, וכל זמן שהעולם עוד לא הגיע לתיקונו - יהיו צדיקים שמתייסרים ורשעים שנראים כנהנים בעולם הזה (ראו בפנה"ל ימים נוראים א, ו-ז).
ייחודו של מעשר כספים
המיוחד במעשר כספים, שהברכה מגיעה על ידו בדרך הטבע וההיגיון גם ליחיד, ולכן אפשר לבחון בה את ה'. כלומר, הברכה מגיעה לנותן המעשר על ידי שהוא משקיע את מלוא כישרונותיו ומרצו בעבודתו, וה' שולח לו ברכה במעשה ידיו, שנאמר: "למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך אשר תעשה" (דברים יד, כט).
אבל מי שיתרשל בעבודתו - למרות שיפריש מעשר כספים, לא יזכה לעשירות. ולפי המאמץ בעבודה, כך הברכה: מי שיעבוד כדרך שאר האנשים, לא בעצלנות ולא בחריצות יתרה - יזכה לברכה בינונית בעבודתו הבינונית. ומי שיעבוד בחריצות יתרה, וישקיע מחשבה רבה בקידום עסקיו - יזכה על ידי מעשר הכספים לברכה רבה.
ההיגיון בברכה המגיעה על ידי מעשר כספים
ככלל, הברכה מגיעה על ידי מתן מעשר כספים בשני ערוצים. האחד, בקניית היכולת ללמוד להתאפק, לדחות סיפוקים ולתכנן לטווח ארוך. השני, בהוספת מרץ ומשמעות לעבודה. ארחיב מעט:
רבים חושבים בפשטנות שעושרו של האדם תלוי בכמות הכסף שהוא מרוויח, ולכן ככל שירוויח יותר יהיה עשיר יותר. אולם למרות שהרווח הוא מרכיב חשוב, הרווחה תלויה יותר ביכולת של האדם להתאפק, לדחות סיפוקים, לחסוך ולהשקיע לטווח ארוך. על ידי מעשר כספים אדם מתרגל להבין שלא נכון לבזבז את כל רווחיו על הוצאות שוטפות ומותרות, אלא לפני הכול עליו לתרום מעשר למטרה קדושה. לאחר מכן, ילמד להשתמש בתשעים האחוזים הנותרים באופן חכם יותר. לדוגמה, אדם שרגיל לתת מעשר מגיל צעיר, לא יקנה דירה יקרה שתגרום לו לשעבד את שנותיו הטובות כדי לשלם את ההלוואות שנטל כדי לקנותה. בתהליך עדין ועמוק הוא יתרגל לדחות סיפוקים ולבחור בחירות מושכלות יותר, וכך יזכה להחליט נכון בקניית הדירה והמכונית, ולכל החלטה שכזו תהיה השפעה עצומה על רווחתו הכלכלית.
הערוץ השני - אדם שרגיל לתת מעשר לומד להעריך את עבודתו, שכן תכליתה אינה רק עבור קניית צרכים שוטפים ומותרות, אלא כדי להפוך את העולם לטוב יותר. בזכות זאת, בתהליך הדרגתי, יעריך יותר את עבודתו ויאהב אותה, לכבוד יהיה לו לשרת אנשים ולהיטיב להם, ויתייחס לעמידה בזמנים כחובה קדושה, וכך יזכה להוסיף בעבודתו טובה וברכה לעולם. עיקר שמחתו ואושרו יתבססו על הסיפוק מעבודתו ולא על קניית מותרות. בזכות זאת יצליח בעבודתו ולא יבזבז את כספו על מותרות, ובתהליך הדרגתי יזכה לרווחה, לאושר ולעושר.
המפרישים שלא כהלכה
לפי מה שראיתי עד כה, רוב רובם של נותני מעשר כספים זוכים לברכת העשירות. אומנם היו מקרים שפנו אליי אנשים שהשתדלו להפריש מעשר וגם לא נהגו רשלנות בעבודתם, ואף על פי כן לא זכו לברכה, ועול הפרנסה העיק מאוד על צווארם, ובאו להתייעץ כיצד לנהוג.
בכל המקרים הללו התברר שהם לא נהגו כהלכה, ונתנו את המעשר למטרות שאינן נחשבות צדקה, כמו לקרובי משפחה שלא היה ראוי לתת להם צדקה והעזרה הזיקה להם יותר משהועילה, מפני שמצוקתם נבעה מכך שגרו במקום יקר וגם התרשלו מלהיות חרוצים בעבודתם, ו"בזכות" העזרה המשיכו שלא לשאת באחריות לשיפור מצבם, נשארו לגור במקום היקר וצברו חובות כבדים יותר. אילולא היו עוזרים להם, היו עוברים למקום זול, ובתהליך הדרגתי לומדים לעמוד על רגליהם בכוחות עצמם.
תרומות לישיבות לא מתאימות
והיו שתרמו לישיבות שמחנכות את תלמידיהן שלא כראוי לפי השקפת עולמם, כגון שהתורמים זכו להבין את הערך המקודש של אהבת העם ויישוב הארץ ותרמו לישיבה שהתנכרה לכך. או שהתורמים זכו להבין את הערך של לימוד המדעים, שהרמב"ם ביאר שהם "מעשה בראשית", והגר"א אמר שכפי שיחסר לאדם חוכמה אחת מחוכמות העולם, כנגד זה יחסרו לו מאה ידות בתורה, כי התורה והחוכמה צמודים - ואילו הם תורמים לישיבה שראשיה טוענים שאסור ללמוד מדעים ושפות. ואיך ירצו לקבל ברכה מתרומה ללימוד ששולל את דרכם?!
כשם שהתורה ציוותה שכל אדם יבחר לתת את תרומותיו ומעשרותיו לכהנים וללוויים שמדריכים אותו והוא הולך בדרכם, כך צריך אדם לתרום לישיבות שהוא הולך בדרכן.
כיוון שברכת המעשר באה בדרך הטבע וההיגיון, הרי שהמעשר צריך להיות מוקדש למטרות שמוסיפות ברכה בדרך הטבע וההיגיון. אם יתרום לישיבות שמגדלות רבנים ומורים שמחנכים לתורה ולמדע, ליישוב הארץ ולשירות בצבא - עם ישראל כולו יתברך ויתעלה. ומתוך כך גם התורם מכוון ליבו לערכים אלו, וחייו מתברכים. וכן אם יתרום להחזקת עניים שאינם מסוגלים לעבוד מפני נכות גופנית או נפשית, מתוך כך יכוון את ליבו לערכים של חיסכון והתייעלות. אבל אם יתרום ללומדי תורה שבניגוד להדרכת התורה אינם מעודדים מדע ועבודה, יישוב הארץ ושירות בצבא - הרי שהוא מתכוון שתבוא ברכה לישראל על ידי נס, וממילא ברכתו לא תגיע אליהם באופן זה. ואף אם יטען, בניגוד לדברי הרמב"ם, שיש מקום מסוים בעבודת ה' ללומדי התורה שאינם מכירים בערך המדע והעבודה, יישוב הארץ והצבא - מכל מקום ברכת עשירות לא יכולה להגיע מכך.
בעזרת ה' אקווה להסביר באחד הטורים הבאים מדוע בכל המצוות שמביאות ברכה בדרך הטבע וההיגיון, דוגמת שמחת הבית ושמירת שבת, אפשר לצפות לשכר בעולם הזה, אולם מאידך, לנסות את ה' מותר רק במעשר כספים.
מתוך העיתון 'בשבע'

אנחנו קודש למענך

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה המשמעות הנחת תפילין?

האם מותר לפנות למקובלים?

עשרה בטבת - התחלת ההתחלות

שתי דקות על בדיקת חמץ

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

דיני קדימה בברכות

הפסוק המיוחד והמשונה בתורה

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















