ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
מספרים, שביום הכיפורים, בעת שה'אוהב ישראל' היה ניגש לפני התיבה, ומגיע בתפילת מוסף לסדר עבודת הכהן הגדול, היה משנה מעט בנוסח התפילה, ובמקום שכולם אומרים – "וכך היה אומר", היה ה'אוהב ישראל' מזכיר בסילודין – "וכך הייתי אומר...", כי זכר את הפעמים שעבד בעצמו את העבודה בזמן המקדש....
אנו (לפחות, רובינו) איננו זוכרים את גלגולינו הקודמים, וגם ככל הנראה לא זכינו לשמש ככהנים גדולים בבית המקדש. ובכל זאת, דומה שבתוך ליבנו עלינו לומר לעצמנו בשעת אמירת סדר העבודה – 'וכך הייתי אומר'.
וכאן תשאלו – מדוע ולמה?
מי שיתבונן בענייני יום הכיפורים, כפי שהם מוזכרים בתורה, יגלה בוודאי שמרכז עבודת היום היא עבודת הכהן הגדול במקדש. כל העם צם ושב בתשובה, אך הלב והמרכז הייתה עבודת הכהן הגדול. ואכן, בזמן שהמקדש קיים, העם כולו היה מרוכז בצפיה והתבוננות בכהן הגדול, וחש שעבודת העם היא רקע וליווי לעבודת הכהן. וכך אנו אומרים בתפילה – "והכהנים והעם, העומדים בעזרה, כשהיו שומעים...".
ולכאורה, דבר זה תמוה מאוד - הרי זוהי עבודתו של אדם אחד? אמנם, אדם גדול מאוד, אך אדם אחד. לכאורה, כפרתו של כל אחד תלויה בעיקר בעבודתו שלו, ולמה תלתה התורה את כפרת כולם בעבודתו של איש אחד?
התשובה היא, שמצד האמת, הכהן לא נכנס אל הקודש לבדו, אלא נכנס בשם כל ישראל, וכך למעשה כולנו נכנסים עימו. עלינו לעשות עבודה פנימית לחוש, שאנו בעצמנו הקטרנו קטורת בקודש פנימי, בבחינת 'וכך הייתי אומר'.
וכעין רעיון זה מצאנו בפירוש בעל הטורים לפרשת וארא (ז, ט). כידוע, בעקבות מעשה קרח, ציווה ה' שנשיאי השבטים יכניסו את מטותיהם לקודש פנימה, ומטה אהרון בתוך מטותם. ובבוקר, כשהוציאו את המטות, התברר שרק מטה אהרון פרח, ונודע שאהרון נבחר לקדוש ה'.
ויש להקשות – הרי המקדש נקרא בית יער הלבנון, לפי שהכל פרח שם, ואפילו הקורות המסותתות, שמהם נבנה המקדש, פרחו. וכיצד לא פרחו מטות השבטים? והתשובה לפי ביאור הטור, שכשהכניסו את המטות פנימה, בלע מטה אהרון את המטות האחרים, (כפי שבלע את מטות חרטומי מצריים), וכשהוציאום - חזר ופלטם, ולכן המטות האחרים לא פרחו.
לפי זה, היו בני ישראל יכולים להמשיך ולהתלונן כתלונת קורח, שבגלל אהרון הם לא זוכים להתעלות ולהתקדש, כי רק הוא נכנס פנימה, וכפי שהמטה שלו בלע את מטותם. אלא, שהתשובה היא, שכולם פרחו, כשהם היו בתוך מטה אהרון. וכך, כשאדם מרגיש שאהרון נכנס לקודש הקודשים, כשכל יהודי שרוי כביכול בתוך ליבו של אהרון, הוא זוכה לכפרה והתעלות.
ונראה, שהעובדה שכולם מתרכזים סביב עבודת האיש האחד, מורה לנו את הדרך לתיקון החטאים. הרבה פעמים, האדם חוטא, כי הוא לא מרוכז. אם האדם היה מתרכז וחש שה' כאן משגיח עליו, והוא מצוי בקודש הקודשים שלו, הוא לא היה חוטא.
בא יום כיפור, ומלמד אותנו – תתרכז! גם כשאתה עומד רחוק, תרגיש בקודש הקודשים! תחוש שה' משגיח עליך כל הזמן, וממילא לא תחטא. וכפי שהרמ"א פותח את אורח חיים – שיוויתי ה' לנגדי תמיד, תחוש שה' משגיח על כל תנועותיך, ולא תחטא!
שנזכה עוד השנה לראות את הכהן הגדול בעבודתו! ותמיד נחוש שה' עימנו!
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
לאן שבים ולמה מתוודים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
החשיבות של לימוד אמונה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שתי דקות על בדיקת חמץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
