ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
מספרים, שביום הכיפורים, בעת שה'אוהב ישראל' היה ניגש לפני התיבה, ומגיע בתפילת מוסף לסדר עבודת הכהן הגדול, היה משנה מעט בנוסח התפילה, ובמקום שכולם אומרים – "וכך היה אומר", היה ה'אוהב ישראל' מזכיר בסילודין – "וכך הייתי אומר...", כי זכר את הפעמים שעבד בעצמו את העבודה בזמן המקדש....
אנו (לפחות, רובינו) איננו זוכרים את גלגולינו הקודמים, וגם ככל הנראה לא זכינו לשמש ככהנים גדולים בבית המקדש. ובכל זאת, דומה שבתוך ליבנו עלינו לומר לעצמנו בשעת אמירת סדר העבודה – 'וכך הייתי אומר'.
וכאן תשאלו – מדוע ולמה?
מי שיתבונן בענייני יום הכיפורים, כפי שהם מוזכרים בתורה, יגלה בוודאי שמרכז עבודת היום היא עבודת הכהן הגדול במקדש. כל העם צם ושב בתשובה, אך הלב והמרכז הייתה עבודת הכהן הגדול. ואכן, בזמן שהמקדש קיים, העם כולו היה מרוכז בצפיה והתבוננות בכהן הגדול, וחש שעבודת העם היא רקע וליווי לעבודת הכהן. וכך אנו אומרים בתפילה – "והכהנים והעם, העומדים בעזרה, כשהיו שומעים...".
ולכאורה, דבר זה תמוה מאוד - הרי זוהי עבודתו של אדם אחד? אמנם, אדם גדול מאוד, אך אדם אחד. לכאורה, כפרתו של כל אחד תלויה בעיקר בעבודתו שלו, ולמה תלתה התורה את כפרת כולם בעבודתו של איש אחד?
התשובה היא, שמצד האמת, הכהן לא נכנס אל הקודש לבדו, אלא נכנס בשם כל ישראל, וכך למעשה כולנו נכנסים עימו. עלינו לעשות עבודה פנימית לחוש, שאנו בעצמנו הקטרנו קטורת בקודש פנימי, בבחינת 'וכך הייתי אומר'.
וכעין רעיון זה מצאנו בפירוש בעל הטורים לפרשת וארא (ז, ט). כידוע, בעקבות מעשה קרח, ציווה ה' שנשיאי השבטים יכניסו את מטותיהם לקודש פנימה, ומטה אהרון בתוך מטותם. ובבוקר, כשהוציאו את המטות, התברר שרק מטה אהרון פרח, ונודע שאהרון נבחר לקדוש ה'.
ויש להקשות – הרי המקדש נקרא בית יער הלבנון, לפי שהכל פרח שם, ואפילו הקורות המסותתות, שמהם נבנה המקדש, פרחו. וכיצד לא פרחו מטות השבטים? והתשובה לפי ביאור הטור, שכשהכניסו את המטות פנימה, בלע מטה אהרון את המטות האחרים, (כפי שבלע את מטות חרטומי מצריים), וכשהוציאום - חזר ופלטם, ולכן המטות האחרים לא פרחו.
לפי זה, היו בני ישראל יכולים להמשיך ולהתלונן כתלונת קורח, שבגלל אהרון הם לא זוכים להתעלות ולהתקדש, כי רק הוא נכנס פנימה, וכפי שהמטה שלו בלע את מטותם. אלא, שהתשובה היא, שכולם פרחו, כשהם היו בתוך מטה אהרון. וכך, כשאדם מרגיש שאהרון נכנס לקודש הקודשים, כשכל יהודי שרוי כביכול בתוך ליבו של אהרון, הוא זוכה לכפרה והתעלות.
ונראה, שהעובדה שכולם מתרכזים סביב עבודת האיש האחד, מורה לנו את הדרך לתיקון החטאים. הרבה פעמים, האדם חוטא, כי הוא לא מרוכז. אם האדם היה מתרכז וחש שה' כאן משגיח עליו, והוא מצוי בקודש הקודשים שלו, הוא לא היה חוטא.
בא יום כיפור, ומלמד אותנו – תתרכז! גם כשאתה עומד רחוק, תרגיש בקודש הקודשים! תחוש שה' משגיח עליך כל הזמן, וממילא לא תחטא. וכפי שהרמ"א פותח את אורח חיים – שיוויתי ה' לנגדי תמיד, תחוש שה' משגיח על כל תנועותיך, ולא תחטא!
שנזכה עוד השנה לראות את הכהן הגדול בעבודתו! ותמיד נחוש שה' עימנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
