ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
הביעור צריך להיעשות כאשר יבול של זן מסוים כבר אינו קיים בשדה. בשלב זה חובה לבערו מן הבית, כמאמר חז"ל: "כלה מן השדה – כלה מן הבית" (שביעית פרק ט מ"ה, תענית דף ו ע"ב).
כיום יש לנו אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לגדל פירות וירקות מסוימים גם שלא בעונתם הטבעית. מציאות זו מעלה שאלה ביחס להגדרת הזמן בו חלה חובת הביעור. לפני שנענה על שאלה זו, נשאל שאלה מקבילה: נניח שבעת שיבול השביעית כלה, יבול השמינית כבר קיים. האם ניתן לומר שמכיוון שפירות השמינית "בשדה", אין חובה לבער את פירות השביעית "מן הבית"?
החזון איש מביא ראיה לשאלה זו ממשנה במסכת שביעית (פרק ט משנה ד). נאמר שם שלא אוכלים על הסתווניות. הסתווניות הם פירות החונטים בסוף הקיץ, ועל כן הם קדושים בקדושת שביעית, אך הפרי עצמו מוכן לאכילה בסתיו, ולכן למעשה אנשים אינם מודעים לכך שהפירות הללו פירות שביעית. המשנה אומרת שמכיוון שבפועל אנשים אינם מתייחסים לפירות הללו כפירות שביעית, הם אינם מעכבים את הביעור.
החזון איש דן קל וחומר: מדובר כאן במציאות בה יש פירות שביעית על העץ, אך הביעור אינו נדחה בגינם בגלל שאנשים אינם מתייחסים אליהם כפירות שביעית. קל וחומר אם הפירות באמת פירות שמינית!
הגרש"ז אומר שאין להביא ראיה מן הסתווניות. שם יהיו מספר חודשים, והשנה השביעית תסתיים, ללא הפרי הזה על העץ. לדוגמא: נניח שפירות אחרים חונטים באדר ובאלול, ובשלים בניסן ובתשרי. מעיקר הדין, מכיוון שבתשרי יהיו פירות מהזן הזה הקדושים בקדושת שביעית, אין חובת ביעור. אך אנשים אינם יודעים לזהות את הפירות הללו כקדושים בקדושת שביעית, ולכן יש לבער את הפירות הללו בסיוון, כאשר הם כלים מן העצים. זה לא אומר לנו דבר על פירות וירקות שניתן לגדל ברצף אל תוך השנה השמינית.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
10 - דילול פירות שביעית
11 - האם פירות השמינית יצילו את פירות השביעית?
12 - השפעת יצירת תנאים מלאכותיים על חובת הביעור
טען עוד
לפני מספר שבועות עסקנו בטעם הדין של הביעור. למדנו שני טעמים לחובה זו:
א. תשומת לב לכך שאנו אוכלים מידו הרחבה של הקב"ה. גם כאשר אוכלים את היבול בתוך הבית, זה נעשה כנספח ובמסגרת האכילה בשדה. כאשר היבול כלה מן השדה, האכילה בבית נותרת מנותקת מהקבלה מידו של הקב"ה.
לפי גישה זו, הביעור נדחה כל עוד הקב"ה מספק את פירות השביעית. קיומם של פירות שמינית אינו מצדיק את דחיית הביעור של הפירות הללו.
ב. אסור לייצר יתרון של אוכלי הבית על פני אוכלי השדה. הביעור נועד להשיב את השוויון של החברה (כולל החיות) בזכותם לפירות שביעית.
לפי גישה זו, כאשר פירות השביעית כלים, כבר אין שוויון בגישה לפירות. פירות השמינית הם בבעלות פרטית, ואינם בבעלות החברה. בכדי להשיב את השוויון החברתי במצב זה, יש להפקיר את פירות השביעית לחברה.
אם נקבל את פסיקת החזון איש, זה יענה על חלק מן השאלה: גם אם הייצור המלאכותי של היבול ישפיע על חובת הביעור, יהיה זה רק כל עוד היבול הנוכחי הוא יבול השביעית! מעת שכלה יבול השביעית, תהיה חובת ביעור, גם אם זן זה קיים ללא הפסקה.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שימוש נכון בתנור הביתי
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
