ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
מגמתו של הרב יאיר וייץ להתמקד בעיקר בפשט התורה, ובדרכה של התורה לבאר את הערכים החשובים והיסודיים ביותר שבה. אומנם מובאים גם דברי חכמים היסודיים שמבארים את המקרא ומשלימים את התמונה, אולם באופן שברור שהם תוספת של חכמים.
באופן זה מובלטים הערכים המרכזיים שבתורה, כדוגמת מצוות יישוב הארץ ששקולה כנגד כל המצוות, וכן תפקידו של עם ישראל להביא ברכה לכל העמים, שמוזכר בכל הגילויים האלוקיים המכוננים אל האבות. הדבר בולט בהשוואה לספרים אחרים שנכתבו לילדים, שבאף אחד מהם לא מוזכר שאחד מייעודיו העיקריים של עם ישראל הוא להביא ברכה לכל העמים. זה נובע מכך שההתגלויות אל האבות, שבהן בא לידי ביטוי הייעוד שהועיד ה' לישראל, אינן מקבלות את המקום הראוי להן. לדוגמה, באף ספר לא מוזכרת ההתגלות המכוננת של ה' ליצחק כשביקש לרדת למצרים, שיש בה ביטוי לערכה של הארץ ולערכו של העם והחזון להביא ברכה לכל העמים.
כמו כן, רובם הגדול התעלם מדברי מלאך ה' לאברהם לאחר עקדת יצחק, שכמובן גם בהם מופיעה הברכה לעם ישראל וייעודו לרשת את הארץ ולהביא ברכה לכל העמים. ויש מי שאכן הביא את התגלות המלאך שהבטיח לאברהם שזרעו ירבה, אך בלא להזכיר את ארץ ישראל ואת ייעודו של עם ישראל להביא ברכה לכל העמים, ובמקום זאת עירב את המדרש וכתב שה' אמר לאברהם שכאשר בניו יתקעו בשופר יסלח לעוונותיהם, בלא שהלומדים יוכלו להבחין בין הכתוב בתורה לדרשת חכמים. אומנם לכל ספר מעלה משלו, יש שנוגע יותר בליבם של הילדים ויש שמדגיש יותר את הסיפורים המרתקים, אולם נדמה שכאשר משמיטים את היסודות החשובים ביותר העיקר חסר מהספר, וכדי להדגיש את העיקר או לפחות להשלים אותו כדאי ללמוד את 'בדרכה של תורה'.
למי שאינו מבין עד כמה מדובר בחיסרון גדול ונוקב, נסו לשאול אנשים ששמעו במשך שנים את פרשת השבוע ואף למדו בישיבות, מה ה' אמר לאבות, אברהם, יצחק ויעקב, ותמצאו שרבים אינם יודעים. יש חוגים שגם רבניהם אינם יודעים לענות על כך. הם בקיאים בדרשות רבות, אך לא שמו ליבם לייעוד הגדול שהועיד ה' לישראל עמו, לחיות חיי תורה בארץ ישראל ולהביא מתוך כך ברכה לכל משפחות האדמה. כשהקדמה בסיסית זו חסרה, הבנת כל ההלכות והמדרשים חסרה.
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
699 - מצוות הקהל ואחדות העם
700 - לימוד התורה כפשוטה
701 - מורשת דרך ארץ שהנחיל נח
טען עוד
להתגלות הראשונה של ה' אל אברהם אבינו יש חשיבות מיוחדת. בספר אחד היא אינה מוזכרת כלל, ורבים ציינו את ההוראה ללכת לארץ כנען בלי להזכיר את הברכה שעם ישראל יזכה לה על ידי כך, או הברכה שעם ישראל צריך להביא לכל העמים, ובלי ההבטחה על ירושת הארץ שקיבל אברהם לאחר שהגיע אליה. לעומת זאת כך כתוב ב'בדרכה של תורה': "לך לך מארצך וממשפחתך, אל הארץ שאראה לך. שם אעשה אותך לאדם חשוב, ואברך את זרעך שירבה מאד ויזכה לברכה רבה. מי שיעזור לך שם - אברך גם אותו. ומי שינסה לפגוע בך - יהיה מקולל. וכשאברך אותך - תשרה הברכה גם על כל גויי הארצות... ה' נראה אל אברם באלון מורה, ואמר: 'את הארץ הזו אתן לזרעך'. כששמע זאת אברם, בנה מזבח והקריב עליו קרבנות, להודות לה' על הבשורה המשמחת שבישר לו, שבניו הם אלו שיזכו לשבת בארץ המיוחדת מכל הארצות".
שבועת ה' לאחר עקדת יצחק
יש ספרים שלא הזכירו את עקדת יצחק, ויש שהזכירו אותה תוך הדגשת המדרש על השטן שהפריע לאברהם ויצחק בדרכם להר המוריה, ובלא הזכרת הברכה לעם ישראל שעליה נשבע ה' לאחר העקדה. גם מי שהזכיר את הברכה לעם ישראל, לא הזכיר את השבועה על ארץ ישראל ואת הייעוד להביא ברכה לכל העמים. לעומת זאת ב'בדרכה של תורה' מובאת שבועת ה' במלואה: "לאחר מכן, שוב קרא מלאך ה' אל אברהם, ואמר לו בשם ה': 'כיוון שעמדת בניסיון הקשה, ולא סירבת להקריב את יצחק לפניי לקרבן, אני נשבע בשמי הגדול, שאברך את בניך וארבה אותם כמו כוכבי השמים, וכמו החול שעל שפת הים. גם אעזור להם לנצח את אויביהם במלחמות, ולרשת את הארץ שנתתי להם, וכל העמים יתברכו בזכותם". על ידי כתיבת הסיום שכל העמים יתברכו בזכותם, יוכלו הלומדים להבין טוב יותר את פשר עקדת יצחק ומשמעות כל המצוות שנתן ה' לישראל, שמגמת כולן להביא ברכה לעולם.
סיפור שליחת עבד אברהם כדי למצוא אישה ליצחק
סיפור השבועה שהשביע אברהם את עבדו לא נזכר ברוב ספרי הילדים. באחד הוא אומנם הוזכר, אך שם נכתב רק שאברהם השביע את עבדו שלא ייקח אישה מבנות כנען, ושאם לא ימצא אישה שתסכים לבוא הוא יהיה נקי מהשבועה, בלא לציין שהתורה הדגישה שמוטב שיצחק יישא אישה מבנות כנען והעיקר שלא ייצא מהארץ לחרן. גם לא נזכרו שם דברי אברהם שה', שנשבע שייתן לזרעו את הארץ, ישלח מלאך שיסייע לו למצוא אישה טובה ליצחק. ב'בדרכה של תורה' עניין זה מובא בפירוט: "שאל העבד: 'ואם האשה שאמצא בחרן לא תרצה לעזוב את משפחתה ולעבור לגור בארץ שהיא לא מכירה, האם אשיב את יצחק לחרן, אל הארץ שממנה יצאת?' 'חלילה', נחרד אברהם, 'השמר לך מלהשיב את בני לשם! אני מקווה ומתפלל שה' אלוהי השמיים, שלקח אותי מחרן, והבטיח ונשבע לי שייתן לילדיי את הארץ הטובה, ישלח מלאך שיעזור לך במציאת אשה טובה שתבוא איתך לארץ. אך אם ה' לא ירצה שיצחק יישא אשה משם, והיא לא תסכים לעזוב את ארצה - אתה רשאי לחפש ליצחק אשה מבנות כנען, והעיקר שלא תוציא את יצחק מהארץ'".
ציווי ה' ליצחק שיישאר בארץ
בשאר הספרים אינם מוזכרים כלל הרעב שהיה בימי יצחק ורצונו לרדת למצרים וכן הוראת ה' שיישאר בארץ, וממילא גם ההבטחה על ברכת העם והארץ והייעוד להביא ברכה לכל הגויים. לעומת זאת ב'בדרכה של תורה' סיפור זה מובא במלואו: "כאשר הגיע לארץ הפלשתים, שנמצאת בדרך למצרים, נגלה ה' אל יצחק ואמר: 'אל תרד למצרים, המשך לשבת בארץ הטובה. הישאר בארץ הפלשתים שבקצה ארץ כנען, כי הארץ הזו שייכת לך ולזרעך, כפי שנשבעתי לאברהם. ואל תחשוש מהרעב הכבד, כי אשגיח עליך ואשלח ברכתי שהארץ תוציא לך פירותיה בעין יפה, ולא תחוש ברעב'. המשיך ה' ואמר: 'אברך את זרעך שירבה כמו כוכבי השמים, והם ימלאו את כל הארץ הטובה, וגם כל הגויים יתברכו מהברכה שאברך את בניך".
חלום יעקב בבית אל
בחלק מספרי הילדים הבטחת ה' ליעקב בבית אל שזרעו ירבה ויירש את הארץ לא נזכרת. גם באלו שכן, לא נזכר הייעוד הגדול של ישראל להביא ברכה לכל העמים. ויש ספרים שבהם ההבטחות המכוננות ליעקב טובעות בתוך ים של מדרשים כדוגמת המדרש על אליפז שרדף אחר יעקב, ושיעקב למד ארבע עשרה שנה תורה בבית המדרש, והשמש מיהרה לשקוע ואז התפלל מעריב, וכן המדרש על האבנים שרבו ביניהן על מי יניח הצדיק ראשו, אבל דווקא עניין ייעודם הגדול של ישראל, שמפורש בפסוקי התורה, הוזכר בקצרה ובאופן חלקי.
ב'בדרכה של תורה' מוזכרים ההבטחה והייעוד במלואם: "והנה שומע יעקב בחלום את ה' שניצב שם ואומר: 'אני הוא ה', א־לוהי אברהם ויצחק אבותיך. אל תחשוש על שלקחת את הברכות מעשו במרמה. כי לך הן מגיעות, ולזרעך אתן את הארץ שאתה שוכב עליה כעת - הארץ המובחרת. גם אברך את זרעך שיתרבו מאד כמו גרגירי העפר, וכך יתפשטו אל כל מרחבי הארץ לאורכה ולרוחבה, ובזכותם יתברכו גם כל הגויים".
חריצותו של יעקב
בשאר הספרים אין התייחסות לכך שיעקב אבינו היה עובד חרוץ ונאמן. אגב, פעם הגיעו אליי מלמדים מתלמוד תורה. אחת משאלותיהם הייתה כיצד ללמד על יעקב אבינו שעבד בחריצות, הלוא זה לכאורה ביטול תורה, וכי לא היה ראוי שיעקב אבינו ישב כל ימיו בבית המדרש... השבתי: אדרבה, כדי להסיר מטעות זאת צריך ללמד על חריצותו של יעקב אבינו, ולהביא את דברי חכמים על יעקב: "חביבה היא המלאכה מזכות אבות, שזכות אבות הצילה ממון ומלאכה הצילה נפשות" (בראשית רבה עד, יב).
משאר הספרים יסוד זה נעדר לחלוטין, אולם בספר 'בדרכה של תורה' עניין זה כמובן מוזכר: "המשיך יעקב להוכיח את לבן על שחשד בו שהוא גנב: 'כבר עשרים שנה שאני עובד אצלך בנאמנות, מעולם לא קרה שהכבשים או העיזים הפילו את העוּבר שברחמן כי לא טיפלתי בהן טוב. גם מעולם לא אכלתי את אחד האילים כפי שעושים שאר הרועים. אם חיית טרף טרפה מהצאן, או שבא גנב וגנב כבשה או עז מהעדר - תמיד שילמתי לך על כך. עבדתי אצלך גם בשיא החום של היום ובשיא הקור של הלילה, ונשארתי ער עד מאוחר לטפל בצאנך. את כל זה עשיתי בשבילך בנאמנות".
אלו כמה דוגמאות לסיפורים ויסודות מכוננים שנעדרים מספרי הילדים או מסופרים בהם באופן שהעיקר חסר מהספר. בספרי 'בדרכה של תורה' ניתן דגש על מסרים אלו, שהם לב ליבה של התורה וערכיה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
