ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- אלול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל
"'מה ה' אלקיך דורש מעמך כי אם ליראה'. אטו יראה מילתא זוטרתא היא? אין, לגבי משה יראה מילתא זוטרתא היא" (מגילה כה, א).
תכלית התורה היא היראה. "יום אשר עמדת... בחורב... ואשמיעם את דברי אשר ילמדון ליראה אותי" וכו' (דברים ד, י), "הקהל את העם וכו' למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו" וכו' (דברים לא, יב) ובפרשת המלוכה (דברים יז, יט): "והיתה עמו וקרא בה כל ימי חייו למען ילמד ליראה וכו'". את"ל - מלתא זוטרתא ואת"ל - תכלית התורה.
"אלקים ברא את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" (קהלת ז, כט). החשבונות הם איפא שנוי וירידה בטבע האדם, עיוות הקו האלקי של הבריאה. ומאידך - "'בואו חשבון', בואו ונחשוב חשבונו של עולם" (בבא בתרא עח, ב). הקו המוביל מהאדם לאלקים הוא מעצם עצמותו ישר. נפש טהורה בגוף טהור כמהה לאלקים, מרגישה בעצמה את נשמת אפיו, רואה בעצמה את הצלם האלקי, את הבבואה דבבואה של מקור השלמות והטוב. אולם משהקו נתעקם שוב אין ללכת ישר, יותר ויותר יש לעמול עליו לעקמו לצד השני כדי שבסופו של דבר יקלע לנקודה הרצויה. אם בתחילת היצירה נועד האדם ללכת קו ישר בלי חשבונות. כיום אין עצה אלא ע"י - "בואו חשבון". משנאבד החוש הטבעי להרגשת הדרך, משהרגל אינה מרגישה את הקרקע המוצק מתחתיה, אין עצה אלא לעשות חשבונות שונים, לשקול ולמדוד, לחקור ולעיין בכדי להווכח עד כמה דרכנו מתאימה, עד כמה יש בה מהעוות.
יש מצב נפשי מרומם שבו היראה זוטרתא היא, אבל כלל וכלל לאו מיתלא זוטרתא להגיע למצב נפשי זה. אשר כל מהותו אומרת: "ה' מי כמוך" (תהילים לה, י), לדידיה יראה מילתא זוטרתא היא, לדידיה זה טבעי, הרבה יותר טבעי מהפחד כלפי מלך בשר ודם. אבל מי שראייתו עכורה, הוא צריך לעמול ולעמול, ללמוד וללמוד, ללמוד ולשנן - "למען ילמד ליראה".
הלוחות הראשונות במוראם הגדול, בשידוד המערכות, בקול השופר החזק, הם המעמידים את האדם במצב הנפשי של קצה התכליתות, אשר יראה מילתא זוטרתא - "מי יתן והיה לבבם זה כל הימים" (דברים ה, כו). חטא העגל עיוות עלינו את הדרך, הרבה לנו את העבודה - "פסל לך"; בדם ויגע, בריכוז כל הכוחות הנפשיים, במלחמה מתמידה, ובחשבון חשבונות, חשבונות גדולים וחשבונות קטנים ואחר הכל - "כי אם ליראה"... להגיע למצב הטבעי של בריאת האדם ישר.
"פסל לך וכו' וכתבתי וכו'" (שמות לד, א) - אחר כל הפסילות והחטיבות, אחר עמל הנפש ויגיעת בשר - "וכתבתי". האדם בכוחות עצמו אינו יכול אלא לפתח הפתח כפתחו של מחט, השאר הוא כבר תלוי בסיעתא דשמיא. לימוד התורה הוא מטרה ליראה, והיראה כשהיא לעצמה אינה אלא מילתא זוטרתא לגבי מה שעל גביה - "ראשית חכמה יראת ה'" (תהילים קיא, י).
שנה שלימה של עיוותים, של התרחקות, של הליכה בעינים עצומות, של עשית עגלים וסגידתם. אלול הוא הזמן לעשית חשבון, לעקימה חזרה של הקו, לפסילת הלוחות כדי שבסופו של דבר יזכו לה"וכתבתי". "לב טהור ברא לי אלקים" (תהילים נא, יב). אנו אין בכוחנו לברא לנו את הלב הטהור, זוהי בריאה חדשה, זהו יש מאין. אולם בקשה, כמיהה ללב טהור בידינו הוא. תהא עבודתנו מכוונת להוציא מהלב את הבקשה הזאת במלא הרגשתה.
(מכת"י)
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
