ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
יחד עם זאת, המסורתיים אינם שומרים על כל ההלכות. יש והמטבח כשר למהדרין, הגבר מניח תפילין, האישה שומרת על טהרת המשפחה, אבל נוסעים בשבת לטייל. לעיתים נוסעים לסבא וסבתא שומרי המצוות, אך שמחים לארח גם את הילדים שמחללים שבת. שם מתקיימת סעודת שבת לכל פרטיה ודקדוקיה, שבסופה מברכים ברכת המזון. סביר להניח שלא פעם ייאנחו המארחים בצער על חילול השבת כשהילדים והנכדים כבר נסעו, אבל הם כבר לא ישמעו.
זו רק אחת הדוגמאות להרכבים מגוונים של שמירת מצוות חלקית. לעיתים, בעקבות אירוע מטלטל, מקבלים על עצמם "להתחזק" אם בשמירת שבת ואם בהנחת תפילין ועוד. אך יש ומרוץ החיים, החברה החילונית שבתוכה הם חיים או סיבות אחרות גורמים לרפיון גם בדברים שהיו רגילים בהם.
לא אידאולוגיה יש כאן אלא סגנון חיים אשר מכיר בסמכות ההלכה ובנושאי דברה – הרבנים, אך בפועל אינו מקיים חלקים ממנה. לעיתים אף נשמע ביטויים המביעים את הרצון העקרוני לשמור יותר, "אבל קשה לי" או "בעלי לא מסכים", "אשתי לא מסכימה" ועוד. סגנון חיים זה, אשר מעריך כל מעשה דתי קטן או גדול – הרבה חיוב ויופי יש בו. להבדיל מן התפיסה הקיצונית הזרה ליהדות של "הכול או לא כלום". המסורתי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות גם בנושא הדתי – תקיים מה שתרצה, פחות או יותר, אבל אתה משלנו. יש לך שייכות. מכאן גם פתוחה הדרך לכל כיוון, הן להפחית או להוסיף בקיום ההלכה. במקרים רבים ככל שמתבגרים הולכים ומקיימים יותר ויותר את ההלכה, עד שיאמרו "תמיד הייתי מחובר, מסורתי. עכשיו אני דתי".
ניצול ציני של הלב הרחב
בשנים האחרונות יש המנסים להפוך את המסורתיות מסגנון פרקטי לאידאולוגיה המכריזה שאין לה מחויבות לעולם ההלכה. ובמילים פשוטות – שאותן לא תמיד אומרים, כדי לא לחשוף את הכוונה האמיתית - כפירה בסמכות ההלכה כגורם מחייב.
בעצם, זהו סוג של רפורמה בסגנון מזרחי. מין זרימה מכילה השוללת גורם מחייב בטענה כי כל אדם רשאי לחיות כרצונו, לא רק במובן המעשי אלא גם כאידאולוגיה. לצד זה שומרים על קשר ברמה כזו או אחרת עם פרקטיקה יהודית – סעודות חג, מנהגים בולטים ומצוות לפי בחירה וטעם אישי. אג'נדה כזו תחסום כמובן את המסורתי מלהפוך לדתי – שהרי הוא לא מקבל סמכות מחייבת.
הניסיון להלביש אג'נדות על הציבור המסורתי, על סבא וסבתא שמקבלים בשמחה את הילדים שנוסעים אליהם בשבת, אינו אלא ניצול ציני של הלב הטוב והכנסת האורחים. הרוב המוחלט של המסורתיים לא נמצא שם ולא מוכן להגדרה זו.
הראי"ה חי בדור שבו רבים נטשו את מצוות התורה. בהתבוננות לעומק הוא חושף את אחת הסיבות לפריקת העול: מאיסת החוקיות. הבריחה מהמחויבות אשר מקיפה את חיי האדם על כל מרחביהם. זו היורדת לפרטי פרטים של קשירת התפילין דווקא על המקום הגבוה שבזרוע ועל המקום שבו מוחו של תינוק רופס. האוסרת לבשל בשבת, ואפילו לדבר במכשיר סלולרי או לשלוח הודעה.
כיוון שכך, דרישת קרבת אלוקים מחפשת דרך נוחה וקצרה, רגשית, מכילה ומאפשרת. משהו שבא מתוכו של אדם, לא ממקור סמכות חיצוני לו. העיקר - תאמין. תאמין שהקב"ה טוב ומיטיב ולכן הוא עצמו אינו מעוניין בפרטי ההלכה הדווקניים. ובפרפרזה הפוכה של המשפט הידוע, א־לוהים לא נמצא בפרטים. העיקר שאתה נחמד, עוזר לאנשים, מכבד את ההורים, מכבד את המסורת, מנשק את ספר התורה והמזוזה. מה עוד צריך?
אורות גנובים
בעומק העניין, מסביר הראי"ה, זו תפיסה נוצרית שהשפיעה גם על חלקים בעם ישראל (מאמרי הראי"ה, עמ' 290-288). במבט ראשון זה נשמע מפתיע. אבל כך כתב גם דוד פלוסר, אחד מחוקרי הנצרות הגדולים: "לפי תורת פאולוס, הכול תלוי בחסדי הא־ל בלבד, לא במעשי האדם". הנוצרים מאמינים, וזה יסוד דתם, שהאמונה במותו ותחייתו, כביכול, של מושיעם תציל אותם מאשה של גיהינום. המבנה הדתי של הנצרות שם אפוא את הדגש על האמונה המושיעה.
כלומר, האדם רצה לברוח מהחוקיות, לכן יצר אידאולוגיה רוחנית דתית אחרת. אלא שברצונו להישאר מחובר להתגלות האלוקית שבהר סיני ולחיי נצח, המציא טוויסט בעלילה והפך את התורה לברית ישנה שכבר אינה רלוונטית. כעת, טען, יש ברית חדשה אשר נטשה את החוק אבל מאמינה במציאות הבורא, חידוש העולם, השגחתו, שכר ועונש, רצון לטוב ועוד. לכן גם אימצה את מוסר הנביאים באופן תלוש מחמשת חומשי תורה. היא העדיפה להדגיש את המוסר והצדק, היחס לחלש ועוד – כשכל אלה עניינים חשובים הכלולים בתורה ובמצוותיה. זו בדיוק הבעייתיות בגניבת האורות שבתורה תוך ניתוקם מהצד המצוותי־מעשי.
כאן יהיה מי שיטען – הגזמת! אין כעת מי שממציאים דת חדשה, ולא מאמינים באותו האיש, ואתה קורא לזה נצרות? אכן אין זו נצרות. גם הראי"ה לא האשים את פורקי העול בכך. אבל היסוד, מאיסת החוקיות, משותף לשתי תופעות אלה. להבדיל מהנצרות שטענה להתגלות חדשה, כאן עומד האדם במרכז, זה אשר אינו נזקק להתגלות, ובוחר מן המסורת הישנה לפי טעמו. מין תערובת של האדם המורד עם פוסט־מודרניזם בציפוי של אופנת וינטג' המתרפקת על בית סבא וסבתא.
אכן, סבא וסבתא תמיד ישמחו לקבל אתכם. גם אם תבואו ברכב בליל שבת. נא לא להלביש עליהם אג'נדות לא להם.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
