ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- מזוזה ומעקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ".
כל מקום הגבוה עשרה טפחים - חייב במעקה בברכה (ראה בסידור 'קול אליהו' את נוסח 'לשם יחוד' והברכה בעמוד 900).
חלון הגבוה עשרה טפחים - חייב להניח בו סורגים.
גג בבנין משותף - חייב במעקה כיון שלעיתים עולים לגג לצורך תיקון הגג או דודי השמש וכדו'.
גובה המעקה - צריך להיות לפחות מטר, וצריך להיות יציב וחזק שלא יתנדנד (עיין לשו"ע שם סעי' ה'. ועיין בבא"ח ש"ש פרשת פנחס, ולשו"ע חו"מ סי' תכ"ז).
ואומר הרב בעל 'מחנה אפרים' : אם הביא פועל גוי שיבנה לו את המעקה לגג, יאמר לו שאת החלק האחרון שמתחבר לקיר על ידי הברגה או הלחמה ישאיר פנוי, כדי שהוא יסיים את המלאכה בעצמו ויברך "בא"ה וכו' אקב"ו לעשות מעקה" (עיין לרמב"ם פי"א מהל' ברכות הל' י"ב). והביא סברא שאם הוא משלם לפועל הגוי הוי כאילו קנה אותו לעבד, ויד עבד כיד רבו, וממילא יכול היהודי לברך על גמר מלאכתו של הפועל הגוי (עיין מחנה אפרים הלכות שלוחין סי' יא).
המקובל האלוקי הרה"ג חכם אפרים הכהן זצוק"ל (תלמידו של מרן בעל הבא"ח זיע"א) - דרש בפנינו משמו של הבא"ח על הפסוק הנ"ל, כך: לעיתים אדם מעוניין לקנות דירה והוא לוקח הלוואות ונכנס לחובות עצומים. אך עליו לדעת לשים מעקה ולעשות חשבון, אם הוא יכול לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בקניית הדירה, ואם לאו, שלא יקנה, ויגור בשכירות. ואדם שיש לו ביטחון גמור בקב"ה זה ענין אחר.
והוא סיפר בשם הבא"ח, מעשה באדם שהיה מוכר עופות וביצים, ומדי בוקר היה מניח על ראשו סלסלה מלאה בעופות ובביצים שהיה מוכר לפרנסתו. פעם אחת הוא פגש בדרכו עשיר אחד הנוסע במרכבה הדורה משוכה על ידי שני סוסים, והחליט שגם הוא רוצה להתעשר. הוא החל מפליג על כנפי הדמיון כיצד הוא מושיב את העופות על הביצים, ומהם בוקעים אפרוחים רבים שגדלים ונעשים לעופות, וכן הלאה, עד שיש לו די עופות כדי למוכרם ולקנות בדמיהם כמה עיזים, שמתפתחים עד שנהיה לו עדר מספיק גדול של עיזים כדי למוכרם ולקנות בדמיהם כמה ראשי בקר. את הפרות הוא חולב ומוכר כמויות גדולות של חלב ובנשאר הוא עושה גבינות, ושמו רץ לפניו ביותר, עד שנעשה לגביר גדול. והנה הוא ממשיך לדמיין שהמלך שמע את שמעו והזמינו אליו אל הארמון. והנה הוא מגיע לפני המלך והוא כורע ומשתחווה לפניו, ותוך כדי דמיון שכך הוא עושה, הוא התכופף וכל הסלסילה שעל ראשו נפלה וכל הביצים נשברו והעופות פרחו וברחו. זהו "ועשית מעקה", שים גבול בדרכיך, שתדע ללכת על בטוח ולא על דברים שקשה להשיגם, כי מזה אתה יכול ליפול חלילה ולאבד מה שיש לך.

קול צופיך - הרב שמואל אליהו שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ
שמיטת כספים - קול צופייך פרשת כי תצא תשפ"ב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא

















