ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלגרה בת רחל
זו הזדמנות מצוינת לברר מה זה שֵׁם? נבין גם איך זה קשור לשָׁם ואז נשתדל גם לשים כל דבר במָקוֹם.
קריאת שמות הייתה הפעולה הראשונה של האדם לאחר יצירתו. וז"ל הכתוב: "וַיִּצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב' יט – כ).
צריך להבין שני דברים:
א. למה קריאת שמות הייתה הפעולה הראשונה שהאדם נדרש לה?
ב. למה פעולה זו קשורה בהכרח להופעת האישה? שהרי ההופעה הבאה של קריאת שמות קשורה לקשר בין האדם ואשתו: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (שם ג' כ).
לצערנו, אדם הראשון לא קרא בְּשֵׁם יְקֹוָק.
הראשון שעשה זאת כראוי היה אברהם אבינו. פעולתו הראשונה של אברהם בארץ ישראל הייתה: "וַיֵּרָא יְקֹוָק אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק הַנִּרְאֶה אֵלָיו: וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְקֹוָק" (שם י"ב ז – ח).
אברהם הוא הראשון שקורא בְּשֵׁם יְקֹוָק בדרך הנכונה, ומהרגע שהוא מגיע לארץ ישראל מצטרף השָּׁם לשֵׁם.
נוסיף שאלה שלישית: מה פרוש שָּׁם? (מודגש וחוזר שלש פעמים) ולמה הוא קשור לשֵׁם?
כאשר התורה עוסקת במקום הנבחר = המובחר שבמקומות בעולם ובארץ ישראל = המקום בו נבנה בית הבחירה, התורה שבה ומדגישה את הקשר בין הביטויים הללו: "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה: וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה..." (דברים י"ב ה-ו).
נתחיל בתשובה על השאלה השלישית - מה זה שָׁם? כדי לענות, נחפש את המקום הראשון בתורה בו מופיע ביטוי זה והתשובה היא ממש בבראשית, וז"ל הכתוב בפסוק הראשון בתורה: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". קולמוסים רבים נשתברו בניסיון להסביר את פשר הביטוי שָּׁמַיִם. נציע כי ההופעה של שָׁם ברבים היא שָּׁמַיִם, או במילים אחרות, סה"כ כל השָׁםים. השָּׁמַיִם מסמלים את הופעת השכינה בעולם הגשמי, לכן אנו משתמשים בביטוי יראת שמים, או ח"ו, ל"מן השמים תנוחמו".
עתה נציע תשובה לשאלה הראשונה בענין קריאת השמות. השֵׁם של כל דבר אמור לבטא את המהות שלו, המהות היא הרמה וסוג הקשר עם הקב"ה. לכן השֵׁם של האדם הוא כל כך חשוב. קריאת שם של כל אחד ואחד מבטאת את החיבור לבורא, החיים מתחילים בקריאת שם. אחת השאלות הראשונות שנשאל האדם עם הסתלקותו היא: מה שמו? (עיינו מסכת שמחות ספר חיבוט הקבר פ"א ה"ו ואורות הקודש ח"ב עמוד קלט).
עתה ברורה גם התשובה לשאלה השניה והקשר לאשה. לאחר קריאת השמות לכל החיות, הבין האדם שהקשר שלו עם הַשָּׁמַיִם = השכינה = האלוקות תלוי בקשר הקדוש שנוצר בין האיש לאשתו – זכו שכינה ביניהם.
כך הבין אברהם אבינו עם עלייתו ארצה, שהמקום לקרא בְּשֵׁם יְקֹוָק הוא ארץ ישראל. הביטוי המקביל לשָּׁמַיִם, בלשון הקודש הוא הַמָּקוֹם. אי לכך, בכל מקום שמופיעים בו שלשת הביטויים שֵׁם, שָּׁם ומָקוֹם הם באים לציין גילוי שכינה.
חומש שְׁמוֹת, החומש שמגלה שיש עם קדוש (ולא רק פרטים), עם שקשור קשר בל ינתק עם הקב"ה, עם המקום, עם השכינה נקרא חומש שְׁמוֹת.
הבה נתפלל כי נזכה להשכנת שכינה על כל איש ואישה שבונים בית נאמן בישראל. שכל אחד ואחת כפרט, ויחד כולנו כעם, נזכור תמיד את שמנו ואת הקשר להקב"ה.
נסיים את דברינו בתנחומים למשפחת ברנדמן לדורותיה, על הסתלקותו של אבי המשפחה, ראש וראשון לידידי 'ארץ חמדה' בשיקגו, ר' שמואל ברנדמן ז"ל. כשמו כן היה - שמואל, כל חייו היה עובד השם עובד אלקים בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו.
"מן הַשָּׁמַיִם תנוחמו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
