ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית ט"ו יג).
חז"ל ואחריהם הראשונים והאחרונים, ניסו להסביר את השימוש דווקא בביטוי זה וכן את פשר הכפילות.
המדרש מבקר את אברהם על שאלתו המופיעה כמה פסוקים קודם לכן:
"וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱקֹוִק בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה"? (שם, ח).
וז"ל: "עם חסיד תתחסד ... ועם עקש ... ר' יהודה פתר קריא באברהם אבינו בשעה שבא בחסידות הקב"ה בא עמו בחסידות, ... בשעה שנתברר על עסקיו הקב"ה בירר לו את עסקיו... אימתי נתברר על עסקיו, בשעה שאמר במה אדע כי אירשנה ... מה כתיב תמן, ידע תדע כי גר יהיה זרעך".
בעקבות זה מפרש החזקוני: "ידע תדע באותו לשון שחטא לומר במה אדע, נקנס על זרעו גרות מדה כנגד מדה".
לא ברור במה בדיוק חטא אברהם. ניתן להסביר בפשטות שבקשת ההוכחה היא בעיה של אמונה. אבל לפי הסבר זה לא ברורה לשון המדרש ומדוע יש כאן בעיה של בירור "בשעה שנתברר על עסקיו" מול בעיה של תמימות? אולי צריך להסביר כי אברהם כבר שאל בתחילת הפרשה:
"וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר: וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי" (שם, ב-ג). הקב"ה השיב לו "לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ" (שם, ד).
לאחר מכן מבטיחו הקב"ה על הארץ:
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ" (שם, ז).
אברהם, לפי דעה זו מנסה לנצל את ההזדמנות כדי לשאול שוב בעקיפין: "מי יהיה היורש? הוא משתמש בשרש "ידע" כדי לרמוז זאת, שהרי שורש זה משמש במקרא גם לתאור קשר אישות שתוצאותיו הולדה (בראשית ד' א, עיינו גם שם י"ט לג,לה ל"ח טז ל"ט ו, ח ואכמ"ל).
הקב"ה מוכיח את אברהם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ". לא מספיק להאמין באופן כללי. הנסיון לקבל תשובה ברורה והבטחה מפורשת הכוללת פרטים מדויקים, גם היא בבחינת חוסר אמונה, קל וחמר אם הדרך לקבלת האינפורמציה איננה במישרין כי אם בעקיפין.
מצאנו גם כיוון אחר לעומת דעות אלה: אברהם לא חטא בשאלתו ותשובת הקב"ה איננה בבחינת עונש.
בעל "בית הלוי" מסביר את שאלתו של אברהם "בַּמָּה אֵדַע" בדרך הבאה. הרי יש חשש שבניו יחטאו וממילא יפסידו את זכותם על הארץ. ענה לו הקב"ה באותה לשון: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ". הקב"ה ינהג עם בניו של אברהם בדרך חדשה: "אמר לו הנהגה חדשה שיתנהג עם ישראל, שלא כמו שנוהג עם הכנענים, דמאריך שלוותם עד שתתמלא סאתם ואח"כ מאבדם, רק יענישם בגלות ושיעבוד על חטאם תיכף, כדי שלבסוף תתקיים ההבטחה". לפי הסבר זה יש בשורה חיובית בהודעה יָדֹעַ תֵּדַע.
נכדו, הגרי"ז סולוביציק, מפרש בחידושיו אף הוא בדרך חיובית ומוצא כדרכו רמז הלכתי משפטי בדברים אלה. וז"ל: "ונראה דבאמת היו ב' ענינים במה שנאמר לאברהם כי גר יהיה זרעך וכו', א' היתה זו נבואה שנאמר לו מה שיקרה עם זרעו, וב' היה זה תנאי בברית ובהבטחה שהבטיח לו הארץ דע"י שיהי הזרעו בארץ לא להם עי"ז גופא הוא שיזכו בארץ... .דגזירת "כי גר יהיה זרעך" הוא בגדר פירעון ותשלומים, תמורת המתנה שנתנה לו הארץ. וזהו ביאור הלשון "ידוע תדע" דכשאדם חותם על שטר צריך הוא לדעת מה שכתוב בו. ומשום כך נאמר בנבואה זו הלשון ידיעה משום שנוסף על הנבואה היה כאן בזה התחייבות והסכם בין ב' צדדים וצריכים ב' הצדדים לידע על מה הסכימו".
כלומר, יש כאן גם נבואה אבל גם הסכם בין הקב"ה ובין עם ישראל, שתמורת ירושת הארץ ישלם עם ישראל בגלות. כיון שהסכמים צריך לכבד, היציאה לגלות מבטיחה את ירושת הארץ.
הדגשה ידוע תדע מלמדת אותנו שני דברים: א. יש כאן גם נבואה וגם הסכם.
ב. אנו למדים כי החותמים על הסכם צריכים להבין אותו 'יָדֹעַ תֵּדַע'.
בין לשיטה זו ובין לשיטה זו, אנו מצפים להתקיימות שתי הנבואות המופיעות בפרשיה זו:
"הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ",
"לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת".
"לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
