ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
באותם שנים, הייתה הסולטנות הממלוכית, האימפריה החזקה ששלטה בכל האיזור, אך מולה התייצבה האימפריה העותמאנית העולה. הממלוכים היו בעלי תפיסה צבאית שמרנית, ולכן סירבו להשתמש בנשק חם, והעדיפו להתבסס על פרשים וירי קשתים. לעומתם, העותמאנים דגלו בחדשנות צבאית, והשתמשו בסוללת תותחים, וברובים.
במרג' דאבק, נפגשו שני הצבאות לקרב מכריע. הממלוכים הסתערו קדימה באומץ רב, ובשלב מסוים אף גברו על העותמאנים, אך אז ירו עליהם העותמאנים בתותחים. הפגזים לא גרמו באופן ישיר לאבידות רבות, אך רעם התותחים והפגזים הבהיל את הסוסים, והחלה מהומה ומנוסה עצומה במחנה הממלוכי, שהובילה לתבוסה מוחצת, בה נהרגו הסולטאן הממלוכי ורוב הצמרת הצבאית, ולכיבוש האיזור כולו בידי העותמאנים.
קרב זה מהווה דוגמה מובהקת לניצחונה של עדיפות טכנולוגית על פני שיטות לחימה מיושנות. ובעבודת ה', עלינו ללמוד ממנו, שלעיתים אסור להתחפר ולדרוך במקום, אלא עלינו לקחת אחריות על החיים, ליזום וללכת קדימה.
למעשה, יש בנושא זה, שתי גישות לחיים. יש מי שמעדיף תמיד לדרוך במקום, וגם כאשר הוא מתקדם, הוא 'נגרר' לכך מתוך הכרח. אך זה לא יעזור לו, הוא לא יצליח לברוח והחיים יכריחו אותו להתקדם, וכך מצאנו במשנה (אבות ד, כב) "ואל יבטיחך יצרך, שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, ועל כרחך אתה נולד, ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת, ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא".
לעומת זאת, אפשר גם לחיות בדרך אחרת, ליטול אחריות על החיים, ולהתקדם בהם מתוך בחירה ושמחה, וכך להביא בשורה וטוב לעולם.
(בחיים זה פוגש אותנו, כשצריך ללכת לישון וכשצריך לקום בבוקר. אנשי ה'על כרחך', נמרחים בלילה וממשיכים להיות ערים, עד ש'אין ברירה' והולכים לישון.
משמע – לא כיף לישון.
והנה, הפלא ופלא. בבוקר, אותם אנשים, מכבים את השעון מעורר, ומנסים למשוך 'עוד רגע', ו'עוד דקה' של שינה...
'על כרחך' אתה ישן, ו'על כרחך' אתה מתעורר!
אפשר אחרת – לבחור, ולחיות בשמחה וטוב. לישון כשצריך, ולקום כשצריך עם חיוך על השפתיים. שנזכה...).
למעשה, זו אחת הזוויות להבנת חטא המרגלים. המרגלים העדיפו להתחפר בקיים, להישאר במדבר, ולברוח מהבשורה הגדולה של ארץ ישראל. לעומתם, משה ואהרון, יהושע וכלב, היו מחוייבים לצו ה' להתקדם לשלב הבא של ארצנו הקדושה.
עניין זה מתרץ גם סתירה בין פרשת שלח לפרשת דברים. בפרשת שלח, מתחילה פרשת המרגלים, בציווי ה' למשה – "שלח לך אנשים, ויתורו את ארץ כנען...". משמע – הכל התחיל ביוזמתו של ה'.
לעומת זאת, בפרשת דברים, מספר משה, שהיוזמה התחילה מעם ישראל – "ותקרבון אלי כולכם, ותאמרו: נשלחה אנשים לפנינו...", הכיצד?
אכן, כפי שנרמז גם בפרשתנו, היוזמה החלה מישראל וממשה, כפי שמבאר רש"י על המילים, "שלח לך", "לך – לדעתך, אני איני מצווה לך, אם תרצה - שלח", היוזמה לא החלה מה', אלא מבקשת בני ישראל, שבעקבותיה נמלך משה בה'.
ובכל זאת, התורה בפרשתנו מציגה זאת בעיקר כיוזמת ה', שבני ישראל נסחפו אליה, כי בסופו של דבר, בני ישראל לא רצו לעלות לארץ, והדבר הוכיח שהם בורחים מהתקדמות ומבשורה.
ארץ ישראל היא ארץ הבחירה. ארץ ישראל היא ארץ הבשורה. עם ישראל נולד בצו ה' אל אברהם אבינו "לך לך... אל הארץ אשר אראך". לארץ ישראל זוכה מי שהוא כל החיים בבחינת 'הולך'.
המרגלים העדיפו 'לעמוד', ולחיות חיים של 'על כרחך'. חיים עלובים, של מי שכל החיים חי בהכרח ובכפייה. מולם, מציבים אברהם אבינו ומשה רבינו, חיים טובים ושמחים של מי שמבין שה' קורא לנו לבחור בחיים, לשמוח בהם, ותמיד להיות 'מוסיף והולך'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.




















