ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן רוחמה
התקשר אלי אדם ובפיו השאלה הבאה:
אני מתעתד לנחות בחוץ לארץ ביום ראשון כלשהו. אני צריך לשכור רכב, אך בעיר בו אשהה סוכנויות הרכב סגורות ביום ראשון. האם מותר לי לבקש מנכרי לשכור עבורי רכב בשבת, בכדי שאוכל לאסוף את הרכב ממנו ביום ראשון?
שאלה מעניינת ומאתגרת, הנותנת לנו הזדמנות לצלול לסוגיות של אמירה לנכרי והנאה ממעשיו בשבת. במסגרת "מורנו" שבת, כתבנו על נושא זה באריכות, ועתה נשתדל להתמקד בנקודות המרכזיות הנוגעות לענייננו:
הבקשה מנכרי לעשות עבורנו מלאכה בשבת עשויה להיות אסורה משלושה צדדים:
א. בשבת אסור לדבר על עשיית מלאכה (כמובן עם יהודי ואפילו עם נכרי), שכן הדיבור שמדברים בשבת צריך להתאים לאווירת השבת (ועל כך אמר הנביא ישעיהו "ודבר דבר" – הדיבור בשבת צריך להיות שונה מהדיבור בימות החול).
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
10 - בסיס לדבר האסור שעתיד לסור בהמשך השבת
11 - השכרת רכב עבורנו בשבת
12 - פלפול על פמוטים ופיתה
טען עוד
ג. חז"ל גזרו ואסרו ליהנות ממלאכה שנכרי עשה עבורנו בשבת.
מתוך הדברים עולה השאלה אם מותר לבקש מהנכרי לשכור רכב עבורנו בשבת.
המרדכי מתיר לתת לנכרי כסף לקנות עבורנו מוצרים בשבת, בתנאי שלא אומר במפורש שיקנה עבורו בשבת. הפוסקים הסכימו שיש לפסוק כדבריו, אך חלקו בכוונתו:
הבית יוסף (אורח חיים שז ג) מסביר שאפילו אם בפועל מובן לכל שהזמן היחיד שסביר לבצע את הרכישה הוא שבת, הדבר עדיין מותר, כל עוד הוא אינו אומר לנכרי לבצע את הרכישה בשבת, בדווקא. הרב עובדיה (יחווה דעת ג יז), כדרכו, פוסק כבית יוסף, ולאור זאת מתיר להביא רכב למוסך של נכרים סמוך לשבת, גם אם אומר להם מפורשות שהוא זקוק לרכב ביום ראשון בבוקר. למרות שבכדי לעמוד ביעד אין לנכרים ברירה אלא לעבוד בשבת, הדבר מותר, מפני שלא נאמר להם מפורשות לעשות כך.
הט"ז חולק על כך. הוא פוסק שאם הדרך היחידה לעמוד במשימה היא לעבוד בשבת, הדבר שקול כאילו שהיהודי ביקש מפורשות שהנכרי יעבוד עבורו בשבת. כדבריו פוסקים המשנה ברורה (שז טו) ובשמירת שבת כהלכתה (לא מח).
אם כך, אם הפתרון היחיד הוא לשכור את הרכב בשבת בכדי שיהיה מוכן ביום ראשון, לכאורה אסור לאשכנזי לבקש מנכרי שישכור עבורו את הרכב בשבת.
אך יש מספר דרכים להתיר את הדבר:
המגן אברהם (שז ג) פוסק שבמקום צורך ניתן לומר לנכרי בתחילת השבוע שיש צורך שהפעולה תעשה, למרות שברור לנו שהזמן הסביר לבצע את הפעולה הוא שבת. אמנם פוסקים רבים תמהו על דבריו (ע' פרי מגדים שם), אך זו נקודה ראשונה שניתן לצרף לקולא.
בנוסף, במסכת שבת בדף יט נאמר שמותר לנכרי לעשות פעולה, שאנו יודעים שהנכרי יבצע בשבת, אם מוגדר לנכרי רווח על מעשיו. הרעיון הוא שכל עוד לא נאמר לו מפורשות לעבוד בשבת, הנכרי בוחר לעשות את הפעולה כדי לקבל את השכר. את הנכרי מעניין יותר הכסף שהוא יקבל על המעשה, ופחות מה היהודי מקבל מזה. הדברים נפסקו בשולחן ערוך (אורח חיים רנב ב).
על סמך הדברים הללו, שולחן ערוך הרב (שז ט-י) מציע מספר קולות: א. אם הנכרי מסוגל לבצע את הרכישה ביום אחר, מותר לשלוח אותו לבצע את הרכישה, גם אם הרכישה ביום האחר פחות נוחה ויותר יקרה, מפני שהנכרי מחליט לבצע את הפעולה בשבת. ב. מותר לומר לנכרי שירכוש את החפץ עבור עצמו, עם הבטחה שירכוש את החפץ ממנו אחרי שבת, ואף יוסיף לו עמלה. פתרון זה מרכיב שני דברים: הנכרי בוחר לרכוש את החפץ עבור עצמו (ומותר לנכרי להשתמש בו עד שישראל קונה את החפץ ממנו), וכן הנכרי מעוניין להשיג את החפץ לטובתו, כדי להרוויח את העמלה.
לענייננו:
לפי הרב עובדיה מותר לומר לנכרי שישכור את הרכב עבור היהודי, "שיהיה מוכן ביום ראשון", גם אם ברור לנו שהמשמעות היא שהשכירות תעשה בשבת.
למנהג האשכנזים: לפי המגן אברהם מותר לומר לנכרי עד יום רביעי באותו השבוע, שישכור את הרכב עבור היהודי "שיהיה מוכן ביום ראשון" ברם, המקרה שלנו עוד יותר קל, מכיוון שאין מניעה עקרונית שהנכרי ישכור את הרכב ביום חמישי או ששי. בחירתו לשכור בשבת נועדה לחסוך לנו כסף, אך אין כאן אמירה מפורשת שישכור את הרכב בשבת.
אם רוצים לצאת ידי כל השיטות, ולהדר מאוד בנושא, ניתן לומר לנכרי שישכור את הרכב ושהנכרי עצמו יהנה ממנו בשבת, ואנו נשלם לו את הוצאת השכירות כולה. כך הנכרי מרוויח מהעסקה, והשכירות בשבת באמת מיטיבה עמו – נותנת לו רכב נוסף לשימושו-הוא בשבת. לחילופין, ניתן לבקש מהנכרי שישכור רכב עבור "שיהיה מוכן ביום ראשון" עבור ישראל, ואנו נשלם את ההוצאות והעמלה. סביר שהוא יבחר לחסוך לנו כסף ולשכור את הרכב בשבת ולא ביום ששי, אך, כאמור, זו הבחירה שלו.
ועצה קטנה לגבי הדיבור עם הנכרי: סביר שהנכרי לא יבין מיידית את כל הסבך שהעלנו כאן. הוא ישאל: אתה רוצה שאשכור עבורך רכב בשבת? תשובתנו היא: אסור לי לומר לך לשכור עבורי רכב בשבת. מותר לי רק לבקש ממך להכין רכב עבורי ליום ראשון (לפי התנאים שהוזכרו לעיל).
הרחבה נוספת בעניין מסחר שנעשה על ידי נכרי עבור ישראל בשבת ניתן לראות בתשובת במראה הבזק (חלק ב שאלה כב).
ושתהיה נסיעה בטוחה ומוצלחת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
