ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן רוחמה
התקשר אלי אדם ובפיו השאלה הבאה:
אני מתעתד לנחות בחוץ לארץ ביום ראשון כלשהו. אני צריך לשכור רכב, אך בעיר בו אשהה סוכנויות הרכב סגורות ביום ראשון. האם מותר לי לבקש מנכרי לשכור עבורי רכב בשבת, בכדי שאוכל לאסוף את הרכב ממנו ביום ראשון?
שאלה מעניינת ומאתגרת, הנותנת לנו הזדמנות לצלול לסוגיות של אמירה לנכרי והנאה ממעשיו בשבת. במסגרת "מורנו" שבת, כתבנו על נושא זה באריכות, ועתה נשתדל להתמקד בנקודות המרכזיות הנוגעות לענייננו:
הבקשה מנכרי לעשות עבורנו מלאכה בשבת עשויה להיות אסורה משלושה צדדים:
א. בשבת אסור לדבר על עשיית מלאכה (כמובן עם יהודי ואפילו עם נכרי), שכן הדיבור שמדברים בשבת צריך להתאים לאווירת השבת (ועל כך אמר הנביא ישעיהו "ודבר דבר" – הדיבור בשבת צריך להיות שונה מהדיבור בימות החול).
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
10 - בסיס לדבר האסור שעתיד לסור בהמשך השבת
11 - השכרת רכב עבורנו בשבת
12 - פלפול על פמוטים ופיתה
טען עוד
ג. חז"ל גזרו ואסרו ליהנות ממלאכה שנכרי עשה עבורנו בשבת.
מתוך הדברים עולה השאלה אם מותר לבקש מהנכרי לשכור רכב עבורנו בשבת.
המרדכי מתיר לתת לנכרי כסף לקנות עבורנו מוצרים בשבת, בתנאי שלא אומר במפורש שיקנה עבורו בשבת. הפוסקים הסכימו שיש לפסוק כדבריו, אך חלקו בכוונתו:
הבית יוסף (אורח חיים שז ג) מסביר שאפילו אם בפועל מובן לכל שהזמן היחיד שסביר לבצע את הרכישה הוא שבת, הדבר עדיין מותר, כל עוד הוא אינו אומר לנכרי לבצע את הרכישה בשבת, בדווקא. הרב עובדיה (יחווה דעת ג יז), כדרכו, פוסק כבית יוסף, ולאור זאת מתיר להביא רכב למוסך של נכרים סמוך לשבת, גם אם אומר להם מפורשות שהוא זקוק לרכב ביום ראשון בבוקר. למרות שבכדי לעמוד ביעד אין לנכרים ברירה אלא לעבוד בשבת, הדבר מותר, מפני שלא נאמר להם מפורשות לעשות כך.
הט"ז חולק על כך. הוא פוסק שאם הדרך היחידה לעמוד במשימה היא לעבוד בשבת, הדבר שקול כאילו שהיהודי ביקש מפורשות שהנכרי יעבוד עבורו בשבת. כדבריו פוסקים המשנה ברורה (שז טו) ובשמירת שבת כהלכתה (לא מח).
אם כך, אם הפתרון היחיד הוא לשכור את הרכב בשבת בכדי שיהיה מוכן ביום ראשון, לכאורה אסור לאשכנזי לבקש מנכרי שישכור עבורו את הרכב בשבת.
אך יש מספר דרכים להתיר את הדבר:
המגן אברהם (שז ג) פוסק שבמקום צורך ניתן לומר לנכרי בתחילת השבוע שיש צורך שהפעולה תעשה, למרות שברור לנו שהזמן הסביר לבצע את הפעולה הוא שבת. אמנם פוסקים רבים תמהו על דבריו (ע' פרי מגדים שם), אך זו נקודה ראשונה שניתן לצרף לקולא.
בנוסף, במסכת שבת בדף יט נאמר שמותר לנכרי לעשות פעולה, שאנו יודעים שהנכרי יבצע בשבת, אם מוגדר לנכרי רווח על מעשיו. הרעיון הוא שכל עוד לא נאמר לו מפורשות לעבוד בשבת, הנכרי בוחר לעשות את הפעולה כדי לקבל את השכר. את הנכרי מעניין יותר הכסף שהוא יקבל על המעשה, ופחות מה היהודי מקבל מזה. הדברים נפסקו בשולחן ערוך (אורח חיים רנב ב).
על סמך הדברים הללו, שולחן ערוך הרב (שז ט-י) מציע מספר קולות: א. אם הנכרי מסוגל לבצע את הרכישה ביום אחר, מותר לשלוח אותו לבצע את הרכישה, גם אם הרכישה ביום האחר פחות נוחה ויותר יקרה, מפני שהנכרי מחליט לבצע את הפעולה בשבת. ב. מותר לומר לנכרי שירכוש את החפץ עבור עצמו, עם הבטחה שירכוש את החפץ ממנו אחרי שבת, ואף יוסיף לו עמלה. פתרון זה מרכיב שני דברים: הנכרי בוחר לרכוש את החפץ עבור עצמו (ומותר לנכרי להשתמש בו עד שישראל קונה את החפץ ממנו), וכן הנכרי מעוניין להשיג את החפץ לטובתו, כדי להרוויח את העמלה.
לענייננו:
לפי הרב עובדיה מותר לומר לנכרי שישכור את הרכב עבור היהודי, "שיהיה מוכן ביום ראשון", גם אם ברור לנו שהמשמעות היא שהשכירות תעשה בשבת.
למנהג האשכנזים: לפי המגן אברהם מותר לומר לנכרי עד יום רביעי באותו השבוע, שישכור את הרכב עבור היהודי "שיהיה מוכן ביום ראשון" ברם, המקרה שלנו עוד יותר קל, מכיוון שאין מניעה עקרונית שהנכרי ישכור את הרכב ביום חמישי או ששי. בחירתו לשכור בשבת נועדה לחסוך לנו כסף, אך אין כאן אמירה מפורשת שישכור את הרכב בשבת.
אם רוצים לצאת ידי כל השיטות, ולהדר מאוד בנושא, ניתן לומר לנכרי שישכור את הרכב ושהנכרי עצמו יהנה ממנו בשבת, ואנו נשלם לו את הוצאת השכירות כולה. כך הנכרי מרוויח מהעסקה, והשכירות בשבת באמת מיטיבה עמו – נותנת לו רכב נוסף לשימושו-הוא בשבת. לחילופין, ניתן לבקש מהנכרי שישכור רכב עבור "שיהיה מוכן ביום ראשון" עבור ישראל, ואנו נשלם את ההוצאות והעמלה. סביר שהוא יבחר לחסוך לנו כסף ולשכור את הרכב בשבת ולא ביום ששי, אך, כאמור, זו הבחירה שלו.
ועצה קטנה לגבי הדיבור עם הנכרי: סביר שהנכרי לא יבין מיידית את כל הסבך שהעלנו כאן. הוא ישאל: אתה רוצה שאשכור עבורך רכב בשבת? תשובתנו היא: אסור לי לומר לך לשכור עבורי רכב בשבת. מותר לי רק לבקש ממך להכין רכב עבורי ליום ראשון (לפי התנאים שהוזכרו לעיל).
הרחבה נוספת בעניין מסחר שנעשה על ידי נכרי עבור ישראל בשבת ניתן לראות בתשובת במראה הבזק (חלק ב שאלה כב).
ושתהיה נסיעה בטוחה ומוצלחת.
איך ללמוד גמרא?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
איך עושים קידוש?
הכוח המיוחד של שבת שובה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
