ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
את דברי הרב ישראלי נחלק לשני חלקים. השבוע נעסוק בנקודה יסודית שהרב ישראלי מעמיק בה. בשבוע הבא נברר את הסוגיה לשיטתו.
אנו מבררים את גבולות ההיתר לעשות מלאכה אחרי שהחשש לפיקוח הנפש נפתר. מהו הבסיס ההלכתי להתיר עשיית מלאכה כאשר אין לפנינו פיקוח נפש?
הרב ישראלי מסביר שבעצם הצגת השאלה בדרך הזו יש טעות. נבאר את דבריו.
לפני מספר שבועות נגענו בשאלת הראשונים האם מותר לשחוט בהמה בשבת עבור חולה הזקוק לבשר, או שמא עדיף לרכוש בשר שאינו כשר. מסקנת רוב הראשונים הייתה שאכן נכון לשחוט את הבהמה עבור החולה. ואם אין שוחט? אז נביא שוחט. ואם סכין השחיטה זקוק להשחזה? אז נשחיז את הסכין. כמובן שהשחזת הסכין אינה מצילה את החולה. אך ללא הסכין לא ניתן לשחוט את הבהמה, וממילא לא נוכל להאכיל את החולה את הבשר שהוא זקוק לו.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
18 - שיבת היוצאים למטרות הצלה בשבת
19 - הגדרת 'מכשירי פיקוח נפש' לפי מורנו הרב ישראלי
20 - גזירת שחיקת סממנים ומאכלי בריאים
טען עוד
נעבור לדוגמא מהחיים הצבאיים.
חייל מתגייס. בשלב הראשון הוא יעבור טירונות והכשרה להיות לוחם. אף אחד אינו מסוגל להתאמן ללא הפסקות. מכיוון שבלאו הכי יש צורך לבצע הפסקות באימונים, אין הצדקה שהפסקות אלה לא ייעשו בשבת. המשמעות היא שהכשרת הלוחמים אינה נעשית בשבת, אלא בששת ימי המעשה.
כנודע בראש כל חוצות, ולמגינת ליבנו, המלחמה הנוכחית נחתה עלינו כרעם ביום בהיר. ביום הראשון של הלחימה הייתה בוקה ומבולקה, היה תהו ובהו וחוסר בהירות בכל הגזרות. צה"ל נכנס מיד לגיוס המוני. לא נכנסו לחשבון של לכמה חיילים באמת זקוקים, מי יוצב בדיוק באיזו גזרה. היה ברור שחייבים לגייס את החיילים לכל צרה שלא תבוא. כאשר עוסקים במערך גדול ומורכב כל כך, שטמון בו כל כך הרבה חוסר בהירות, אין לנו את החופש לגייס בזהירות. האם החיילים שגויסו ולבסוף לא היה בהם צורך חיללו שבת בכך שהם נסעו בשבת שמחת תורה? בוודאי שלא. חלק מההתמודדות עם המערך המלחמתי מחייב שהחיילים יהיו זמינים לפעילות. הזמינות הזאת הכרחית כדי שהטיפול בפיקוח הנפש ייעשה כראוי.
כאשר הכוחות התקבצו, טרם היה ברור איזו משימה תוטל על מי. אך היה קריטי שהכוחות יהיו ערוכים למשימות שלהם. המשימות היו חדשות, שהועברו למפקדים זה עתה. ומתי המשימה תתבצע? איש לא ידע. אך קריטי שמה שייעכב את התקדמות המשימות יהיו שיקולים מבצעיים בלבד, ולא חוסר מוכנות של הכוחות. לכן בשתי השבתות הראשונות של המלחמה כוחות רבים המשיכו להתאמן ולעבור הכשרות גם בשבת. לא היה ידוע שיהיה זמן אחר. לא יעלה על הדעת לאסור את האימון בשבת בגלל שבאותו רגע פיקוח הנפש אינו לפנינו – הוא בהחלט לפנינו. אמנם יתכן ולא נתמודד עם המשימה שהוטלה עלינו כרגע, בשבת, אך אסור לאף אחד מהכוחות להיות צוואר הבקבוק של הפעילות המבצעית. כל עיכוב עשוי לעלות בחיי אדם. לכן ההכשרה שתתבצע בשבת היא חלק מהכשרת ההצלה. אם אין זמן אחר לבצע אותה, הרי שאלו מכשירי פיקוח נפש שניתן לבצע בשבת בלבד.
דברנו על הכשרה. עד כה עסקנו בעיקר בהכשרה טכנית: לדעת כיצד לבצע את הפעילות המבצעית הרצויה ולהיות מוכנים לביצועה ביום פקודה. אך ישנה הכשרה נוספת: הכשרת התנאים המאפשרים את קיום המבצע. בשבוע שעבר אמרנו שישנו חשש אמיתי שאם לא נשחרר חיילים לביתם, הם גם לא ישובו בהמשך. נכון להיום, אם נאמר לחייל שומר שבת שאמנם יום החופש שלו בשבת, אך אסור לו לנסוע בשבת, סביר שהוא לא ייסע בשבת, ואף ימשיך בלחימה. אך מה יקרה בעוד חודשיים? אם שבת אחר שבת יימנע ממנו להגיע הביתה, יתכן ובשלב מסוים הוא יישבר. אכן, משפחות רבות חזקות ויעמדו בכך. אך דיינו שאחד מכל חמישה חיילי מילואים יחליט שהוא לא מסוגל להמשיך בלחימה בכדי שמערך המילואים, וממילא המערך המלחמתי, יהיה בסיכון גדול.
יטען הטוען: אך פיקוח הנפש הוא תיאורטי, ואינו עומד לפנינו. הרי גם לפי התיאור שלנו מדובר בפיקוח נפש שיגיע רק בעוד חודשיים. אך טענה זו בטעות יסודה. היא מתבססת על ההנחה שיש לנו חודשיים להתמודד עם פיקוח נפש שעשוי להגיע. אך זה לא נכון – אין לנו זמן אחר להתמודד עם פיקוח הנפש הזה. הזמן היחיד לוודא שהחייל יראה את המשפחה בבית בתדירות סבירה הוא עכשיו. מאוחר יותר יהיה מאוחר מדי. לכן עלינו להתייחס לפיקוח הנפש כלפנינו כבר עכשיו: כבר עכשיו אנחנו מודעים לפיקוח הנפש האפשרי, ורק עכשיו ניתן להכשיר את הקרקע בכדי שלא נגיע למצב זה של פיקוח נפש.
החידוש והחידוד של הרב ישראלי הוא באמירה ש'מכשירי פיקוח נפש' – הכשרת הקרקע לטפל בפיקוח נפש, נכונה לא רק על הצורך הטכני (של השחזת סכין או אימון על ביצוע פעולה מסוימת), אלא גם על הכנת הקרקע לטיפול נכון בפיקוח הנפש. עלינו ליצור עבור חיילינו מרחב שמאפשר להם להילחם ללא דאגות. והקב"ה ישמור צאתם ובואם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
