ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
את דברי הרב ישראלי נחלק לשני חלקים. השבוע נעסוק בנקודה יסודית שהרב ישראלי מעמיק בה. בשבוע הבא נברר את הסוגיה לשיטתו.
אנו מבררים את גבולות ההיתר לעשות מלאכה אחרי שהחשש לפיקוח הנפש נפתר. מהו הבסיס ההלכתי להתיר עשיית מלאכה כאשר אין לפנינו פיקוח נפש?
הרב ישראלי מסביר שבעצם הצגת השאלה בדרך הזו יש טעות. נבאר את דבריו.
לפני מספר שבועות נגענו בשאלת הראשונים האם מותר לשחוט בהמה בשבת עבור חולה הזקוק לבשר, או שמא עדיף לרכוש בשר שאינו כשר. מסקנת רוב הראשונים הייתה שאכן נכון לשחוט את הבהמה עבור החולה. ואם אין שוחט? אז נביא שוחט. ואם סכין השחיטה זקוק להשחזה? אז נשחיז את הסכין. כמובן שהשחזת הסכין אינה מצילה את החולה. אך ללא הסכין לא ניתן לשחוט את הבהמה, וממילא לא נוכל להאכיל את החולה את הבשר שהוא זקוק לו.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
18 - שיבת היוצאים למטרות הצלה בשבת
19 - הגדרת 'מכשירי פיקוח נפש' לפי מורנו הרב ישראלי
20 - גזירת שחיקת סממנים ומאכלי בריאים
טען עוד
נעבור לדוגמא מהחיים הצבאיים.
חייל מתגייס. בשלב הראשון הוא יעבור טירונות והכשרה להיות לוחם. אף אחד אינו מסוגל להתאמן ללא הפסקות. מכיוון שבלאו הכי יש צורך לבצע הפסקות באימונים, אין הצדקה שהפסקות אלה לא ייעשו בשבת. המשמעות היא שהכשרת הלוחמים אינה נעשית בשבת, אלא בששת ימי המעשה.
כנודע בראש כל חוצות, ולמגינת ליבנו, המלחמה הנוכחית נחתה עלינו כרעם ביום בהיר. ביום הראשון של הלחימה הייתה בוקה ומבולקה, היה תהו ובהו וחוסר בהירות בכל הגזרות. צה"ל נכנס מיד לגיוס המוני. לא נכנסו לחשבון של לכמה חיילים באמת זקוקים, מי יוצב בדיוק באיזו גזרה. היה ברור שחייבים לגייס את החיילים לכל צרה שלא תבוא. כאשר עוסקים במערך גדול ומורכב כל כך, שטמון בו כל כך הרבה חוסר בהירות, אין לנו את החופש לגייס בזהירות. האם החיילים שגויסו ולבסוף לא היה בהם צורך חיללו שבת בכך שהם נסעו בשבת שמחת תורה? בוודאי שלא. חלק מההתמודדות עם המערך המלחמתי מחייב שהחיילים יהיו זמינים לפעילות. הזמינות הזאת הכרחית כדי שהטיפול בפיקוח הנפש ייעשה כראוי.
כאשר הכוחות התקבצו, טרם היה ברור איזו משימה תוטל על מי. אך היה קריטי שהכוחות יהיו ערוכים למשימות שלהם. המשימות היו חדשות, שהועברו למפקדים זה עתה. ומתי המשימה תתבצע? איש לא ידע. אך קריטי שמה שייעכב את התקדמות המשימות יהיו שיקולים מבצעיים בלבד, ולא חוסר מוכנות של הכוחות. לכן בשתי השבתות הראשונות של המלחמה כוחות רבים המשיכו להתאמן ולעבור הכשרות גם בשבת. לא היה ידוע שיהיה זמן אחר. לא יעלה על הדעת לאסור את האימון בשבת בגלל שבאותו רגע פיקוח הנפש אינו לפנינו – הוא בהחלט לפנינו. אמנם יתכן ולא נתמודד עם המשימה שהוטלה עלינו כרגע, בשבת, אך אסור לאף אחד מהכוחות להיות צוואר הבקבוק של הפעילות המבצעית. כל עיכוב עשוי לעלות בחיי אדם. לכן ההכשרה שתתבצע בשבת היא חלק מהכשרת ההצלה. אם אין זמן אחר לבצע אותה, הרי שאלו מכשירי פיקוח נפש שניתן לבצע בשבת בלבד.
דברנו על הכשרה. עד כה עסקנו בעיקר בהכשרה טכנית: לדעת כיצד לבצע את הפעילות המבצעית הרצויה ולהיות מוכנים לביצועה ביום פקודה. אך ישנה הכשרה נוספת: הכשרת התנאים המאפשרים את קיום המבצע. בשבוע שעבר אמרנו שישנו חשש אמיתי שאם לא נשחרר חיילים לביתם, הם גם לא ישובו בהמשך. נכון להיום, אם נאמר לחייל שומר שבת שאמנם יום החופש שלו בשבת, אך אסור לו לנסוע בשבת, סביר שהוא לא ייסע בשבת, ואף ימשיך בלחימה. אך מה יקרה בעוד חודשיים? אם שבת אחר שבת יימנע ממנו להגיע הביתה, יתכן ובשלב מסוים הוא יישבר. אכן, משפחות רבות חזקות ויעמדו בכך. אך דיינו שאחד מכל חמישה חיילי מילואים יחליט שהוא לא מסוגל להמשיך בלחימה בכדי שמערך המילואים, וממילא המערך המלחמתי, יהיה בסיכון גדול.
יטען הטוען: אך פיקוח הנפש הוא תיאורטי, ואינו עומד לפנינו. הרי גם לפי התיאור שלנו מדובר בפיקוח נפש שיגיע רק בעוד חודשיים. אך טענה זו בטעות יסודה. היא מתבססת על ההנחה שיש לנו חודשיים להתמודד עם פיקוח נפש שעשוי להגיע. אך זה לא נכון – אין לנו זמן אחר להתמודד עם פיקוח הנפש הזה. הזמן היחיד לוודא שהחייל יראה את המשפחה בבית בתדירות סבירה הוא עכשיו. מאוחר יותר יהיה מאוחר מדי. לכן עלינו להתייחס לפיקוח הנפש כלפנינו כבר עכשיו: כבר עכשיו אנחנו מודעים לפיקוח הנפש האפשרי, ורק עכשיו ניתן להכשיר את הקרקע בכדי שלא נגיע למצב זה של פיקוח נפש.
החידוש והחידוד של הרב ישראלי הוא באמירה ש'מכשירי פיקוח נפש' – הכשרת הקרקע לטפל בפיקוח נפש, נכונה לא רק על הצורך הטכני (של השחזת סכין או אימון על ביצוע פעולה מסוימת), אלא גם על הכנת הקרקע לטיפול נכון בפיקוח הנפש. עלינו ליצור עבור חיילינו מרחב שמאפשר להם להילחם ללא דאגות. והקב"ה ישמור צאתם ובואם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
