ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
את דברי הרב ישראלי נחלק לשני חלקים. השבוע נעסוק בנקודה יסודית שהרב ישראלי מעמיק בה. בשבוע הבא נברר את הסוגיה לשיטתו.
אנו מבררים את גבולות ההיתר לעשות מלאכה אחרי שהחשש לפיקוח הנפש נפתר. מהו הבסיס ההלכתי להתיר עשיית מלאכה כאשר אין לפנינו פיקוח נפש?
הרב ישראלי מסביר שבעצם הצגת השאלה בדרך הזו יש טעות. נבאר את דבריו.
לפני מספר שבועות נגענו בשאלת הראשונים האם מותר לשחוט בהמה בשבת עבור חולה הזקוק לבשר, או שמא עדיף לרכוש בשר שאינו כשר. מסקנת רוב הראשונים הייתה שאכן נכון לשחוט את הבהמה עבור החולה. ואם אין שוחט? אז נביא שוחט. ואם סכין השחיטה זקוק להשחזה? אז נשחיז את הסכין. כמובן שהשחזת הסכין אינה מצילה את החולה. אך ללא הסכין לא ניתן לשחוט את הבהמה, וממילא לא נוכל להאכיל את החולה את הבשר שהוא זקוק לו.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
18 - שיבת היוצאים למטרות הצלה בשבת
19 - הגדרת 'מכשירי פיקוח נפש' לפי מורנו הרב ישראלי
20 - גזירת שחיקת סממנים ומאכלי בריאים
טען עוד
נעבור לדוגמא מהחיים הצבאיים.
חייל מתגייס. בשלב הראשון הוא יעבור טירונות והכשרה להיות לוחם. אף אחד אינו מסוגל להתאמן ללא הפסקות. מכיוון שבלאו הכי יש צורך לבצע הפסקות באימונים, אין הצדקה שהפסקות אלה לא ייעשו בשבת. המשמעות היא שהכשרת הלוחמים אינה נעשית בשבת, אלא בששת ימי המעשה.
כנודע בראש כל חוצות, ולמגינת ליבנו, המלחמה הנוכחית נחתה עלינו כרעם ביום בהיר. ביום הראשון של הלחימה הייתה בוקה ומבולקה, היה תהו ובהו וחוסר בהירות בכל הגזרות. צה"ל נכנס מיד לגיוס המוני. לא נכנסו לחשבון של לכמה חיילים באמת זקוקים, מי יוצב בדיוק באיזו גזרה. היה ברור שחייבים לגייס את החיילים לכל צרה שלא תבוא. כאשר עוסקים במערך גדול ומורכב כל כך, שטמון בו כל כך הרבה חוסר בהירות, אין לנו את החופש לגייס בזהירות. האם החיילים שגויסו ולבסוף לא היה בהם צורך חיללו שבת בכך שהם נסעו בשבת שמחת תורה? בוודאי שלא. חלק מההתמודדות עם המערך המלחמתי מחייב שהחיילים יהיו זמינים לפעילות. הזמינות הזאת הכרחית כדי שהטיפול בפיקוח הנפש ייעשה כראוי.
כאשר הכוחות התקבצו, טרם היה ברור איזו משימה תוטל על מי. אך היה קריטי שהכוחות יהיו ערוכים למשימות שלהם. המשימות היו חדשות, שהועברו למפקדים זה עתה. ומתי המשימה תתבצע? איש לא ידע. אך קריטי שמה שייעכב את התקדמות המשימות יהיו שיקולים מבצעיים בלבד, ולא חוסר מוכנות של הכוחות. לכן בשתי השבתות הראשונות של המלחמה כוחות רבים המשיכו להתאמן ולעבור הכשרות גם בשבת. לא היה ידוע שיהיה זמן אחר. לא יעלה על הדעת לאסור את האימון בשבת בגלל שבאותו רגע פיקוח הנפש אינו לפנינו – הוא בהחלט לפנינו. אמנם יתכן ולא נתמודד עם המשימה שהוטלה עלינו כרגע, בשבת, אך אסור לאף אחד מהכוחות להיות צוואר הבקבוק של הפעילות המבצעית. כל עיכוב עשוי לעלות בחיי אדם. לכן ההכשרה שתתבצע בשבת היא חלק מהכשרת ההצלה. אם אין זמן אחר לבצע אותה, הרי שאלו מכשירי פיקוח נפש שניתן לבצע בשבת בלבד.
דברנו על הכשרה. עד כה עסקנו בעיקר בהכשרה טכנית: לדעת כיצד לבצע את הפעילות המבצעית הרצויה ולהיות מוכנים לביצועה ביום פקודה. אך ישנה הכשרה נוספת: הכשרת התנאים המאפשרים את קיום המבצע. בשבוע שעבר אמרנו שישנו חשש אמיתי שאם לא נשחרר חיילים לביתם, הם גם לא ישובו בהמשך. נכון להיום, אם נאמר לחייל שומר שבת שאמנם יום החופש שלו בשבת, אך אסור לו לנסוע בשבת, סביר שהוא לא ייסע בשבת, ואף ימשיך בלחימה. אך מה יקרה בעוד חודשיים? אם שבת אחר שבת יימנע ממנו להגיע הביתה, יתכן ובשלב מסוים הוא יישבר. אכן, משפחות רבות חזקות ויעמדו בכך. אך דיינו שאחד מכל חמישה חיילי מילואים יחליט שהוא לא מסוגל להמשיך בלחימה בכדי שמערך המילואים, וממילא המערך המלחמתי, יהיה בסיכון גדול.
יטען הטוען: אך פיקוח הנפש הוא תיאורטי, ואינו עומד לפנינו. הרי גם לפי התיאור שלנו מדובר בפיקוח נפש שיגיע רק בעוד חודשיים. אך טענה זו בטעות יסודה. היא מתבססת על ההנחה שיש לנו חודשיים להתמודד עם פיקוח נפש שעשוי להגיע. אך זה לא נכון – אין לנו זמן אחר להתמודד עם פיקוח הנפש הזה. הזמן היחיד לוודא שהחייל יראה את המשפחה בבית בתדירות סבירה הוא עכשיו. מאוחר יותר יהיה מאוחר מדי. לכן עלינו להתייחס לפיקוח הנפש כלפנינו כבר עכשיו: כבר עכשיו אנחנו מודעים לפיקוח הנפש האפשרי, ורק עכשיו ניתן להכשיר את הקרקע בכדי שלא נגיע למצב זה של פיקוח נפש.
החידוש והחידוד של הרב ישראלי הוא באמירה ש'מכשירי פיקוח נפש' – הכשרת הקרקע לטפל בפיקוח נפש, נכונה לא רק על הצורך הטכני (של השחזת סכין או אימון על ביצוע פעולה מסוימת), אלא גם על הכנת הקרקע לטיפול נכון בפיקוח הנפש. עלינו ליצור עבור חיילינו מרחב שמאפשר להם להילחם ללא דאגות. והקב"ה ישמור צאתם ובואם.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
סוכת עראי דיגיטלית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה באנו לעולם הזה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
