ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עקבי הצאן
- עבודת אלוקים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וְאוֹתוֹ הַהֶכְשֵׁר שֶׁל הַזִּקּוּק שֶׁל הַמַּדָּע הָאֱלֹהִי יְרוֹמֵם אֶת הַכְּלָל מֵעַל אוֹתָהּ הַשִּׁפְלוּת שֶׁל צוּרַת עֲבוֹדַת אֱלֹהִים פְּחוּתָה, מְלֻבֶּשֶׁת בְּעַבְדוּת מִתְמוֹגֶגֶת כּוֹאֶבֶת וְקוֹדֶרֶת, שֶׁלֹּא דַּי שֶׁהַחַיִּים כִּי-אִם גַּם הַמּוּסָר עַצְמוֹ סוֹבֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרוֹמֵם מִמַּעַל לְהָאֶגוֹאִיזְם הַפָּעוּט, לְמַעֲלַת עֲבוֹדָה רוֹמֵמָה, בְּהִירָה וּמְאִירָה, הַנּוֹבַעַת מֵעֹמֶק נֶפֶשׁ טְהוֹרָה וַחֲזָקָה, הַחֲפֵצָה לְהִתְנַשֵּׂא תָּמִיד יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֶל מוּל הָרוֹמְמוּת וְהָעֹז שֶׁל הַחֲפָצִים הָאֱלֹהִיִּים הַהוֹלְכִים וּמַבְהִיקִים אֶת דַּרְכֵי הַחַיִּים.
עבודת אלוקים (17)
הרב הראל כהן
16 - תורת ההתפתחות ביחס לתהליך הגאולה
17 - סיום הספר עקבי הצאן
טען עוד
בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא מָקוֹר לְאוֹרָה גְּדוֹלָה זֹאת? בְּאֻמָּה זוֹ, שֶׁרוֹמְמוּת מִבְחַר שְׁאִיפוֹתֶיהָ הָאֱמוּנִיּוֹת הִיא הַהַבְטָחָה הַנֶּאֱמָנָה שֶׁל "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן עֵדֶן – וְלֹא תִּזְדַּעַזְעוּ מִמֶּנִּי, יָכוֹל לֹא תִּירְאוּ מִמֶּנִּי ת"ל וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים"[3].
הַזַּעֲזוּעַ בָּא מֵחֹסֶר הֶכְשֵׁר, מִקַּטְנוּת נֶפֶשׁ מִצַּד שֶׁהִיא עֲסוּקָה רַק עִם הָאוֹר הַנּוֹפֵל לָהּ בְּמִדָּה מוּעֶטֶת, מִצִּיּוּר הָעֶצֶם, בְּעֶרְכּוֹ הַבָּסְרִי, שֶׁהַחֹשֶׁךְ יוּכַל עַל יָדוֹ לְהִתְגַּבֵּר כָּל-כָּךְ עַד כְּדֵי אוֹתָהּ הַהֲזָיָה הָרְחָבָה שֶׁל עֲבוֹדָה-זָרָה וְכָל עֲנָפֶיהָ.
אֲבָל הַיִּרְאָה, הִיא יִרְאַת הַכָּבוֹד וְהָרוֹמְמוּת הַמּוֹסִיפָה עֹז וְאוֹרָה, הַמִּתְמַלֵּאת לְפִי אוֹתוֹ הַגֹּדֶל שֶׁל שִׁקּוּף הָאִידֵאָלִים הַמּוּסָרִיִּים וְהַשִּׂכְלִיִּים הַגְּנוּזִים, שֶׁהַהוֹגֶה בָּם מִתְיַחֵשׂ אֲלֵיהֶם בְּכָל הוֹד, כָּבוֹד וּגְדֻלָּה, וְעַל יָדָם מִתְעַלֶּה וּמִתְעַדֵּן אוֹתוֹ הָרֶגֶשׁ הַפְּנִימִי שֶׁל אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁל בְּרַק הָעֶצֶם מְקוֹר הַמְּקוֹרוֹת עֲדֵי עַד.
עַד שֶׁבְּכָל אוֹצְרוֹת הַחַיִּים מִתַּמְּמִים שְׁנֵי הַחֶזְיוֹנוֹת שֶׁל הָרֶגֶשׁ וְשֶׁל הַהַשְׂכָּלָה הָאֱלֹהִית בְּרוּם עֻזָּם, הַמְאַגְּדִים יַחַד אֶת כָּל יֶתֶר הַסִּבּוֹת וְהַתְּכוּנוֹת הַמְבִיאוֹת אֶת הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ לִידֵי הַכָּרַת עֶרְכָּהּ, וּבֵרוּר חֶפְצָהּ לָשׁוּב אֶל הַמַּעֲמָד וְאֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם קָנְתָה אֶת כָּל הַגְּדֻלּוֹת אֲשֶׁר בְּרוּחָהּ; שֶׁשָּׁם הָיְתָה רַבָּתִי עָם רַבָּתִי בַגּוֹיִים[4], רַבָּתִי בַּדֵּעוֹת, וּלְהַגְבִּיר בְּקִרְבָּהּ הַסְכָּמָה אֱלֹהִית אַמִּיצָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הִשְׁתַּדְּלוּתָהּ לְרוֹמְמוּת קַרְנָהּ וַהֲטָבַת מַצָּבָהּ בְּאַרְצוֹת גָּלוּתָהּ, מַעֲלוֹת לַעֲלוֹת עַל יָדָם אֶל הַסֻּלָּם הָעוֹלֶה עַד הַר קֹדֶשׁ אֱלֹהֵינוּ; וּלְהַגְדִּיל וּלְהַאֲדִיר אֶת כְּבוֹדָהּ וְעֶרְכָּהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹשֶׁבֶת בִּמְקוֹם חַיֵּי הָאֻמָּה, עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מִתְקָרֶבֶת וּצְפוּיָה לִישׁוּעָה, וּמוּכֶנֶת יוֹתֵר לְהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל אֶת הָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים הָרָמִים הַכְּלוּלִים בַּעֲבוֹדָתָהּ, עֲבוֹדָה תַּמָּה, עֲבוֹדַת אֱלֹהִים אֱמֶת, אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת וְקִפָּאוֹן.
וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַד' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה.
וְהָיָה ד' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד[5].
בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.[6]
[1] דברי־הימים־ב' ל"ה, ג'.
[2] שמואל־ב' י', י"ב.
[3] ראה ויקרא כ"ו, י"ב וברש"י שם וע"ע בספרא שם.
[4] ע"פ מיכה א', א'.
[5] זכריה י"ד, ו'—ט'.
[6] אלכסנדרוב באגרותיו לראי"ה (אגרת ט, "ויקישיבה") בסוף הערותיו לספר עקבי הצאן כתב כך:
"עוד הרבה היה ראוי לי לכתוב ע"ד מחברתו "עקבי הצאן" מפני חין ערכה ורוממות הרגשותיה, אך זה אעשה כשאקבל מכתר"ג דברים ברורים בנוגע למכתבי ע"ד ספרו "אדר היקר" וספרו "עקבי הצאן" כי אז בדעתי לברר הרבה מהשקפותי הנוגעות לספריו בארוכה.
בכלל הרבה השקפות יפות בספריו שבכל "לבי" הייתי מסכים עליהם באשר כי כן נוח לי אבל רחוקות הן לדאבון לבבי מן האמת...
במלה, אחת, עלינו לכונן בית ספר גבוה בירושלים ללמודי היהדות והמוסר האלהיי, ויחד עם המלחמה שנלחם עם הכפירה בכל עלינו גם לטהר את היהדות העליונה מן החוחים והקוצים הסובבים אותה ואז אור חדש על ישראל יאיר, וגם כל הגוים ינהרו לאורו... וכו' וכו'."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
