ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- אורות התשובה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
כל כך כרוך אצלנו המושג תשובה בדכאון בעצבות; ימי התשובה נקראים בשם ימים נוראים, וזכרם עולה תמיד אצלנו יחד עם כפיפת ראש ויד קמוצה מכה על הלב - על חטא ועל חטא... והנגון, והמצב-רוח; דומה, כאילו כל אלה חברו עלינו יחד לגרש כל נקודת אור, כל שמץ של גאות נפש. כל ימי הימים הנוראים מעין מועקה מורגשת על הלב, ובנחת רוח מיוחדת רגילים לקדם את מחרתו של יום הכפורים מתוך הרגשה שהנה, סוף סוף, הימים הנוראים מאחרינו ולפנינו חג של שמחה, שיִמחֶה את שְיָרי הטעם המריר...
והנה לפנינו ספר ותוכו רצוף תפיסה אחרת לגמרי, תפיסה הרואה בימים האלו לא את הנוראוּת שבהם, כי אם את שפע האור ואת מעין הטהרה של הנפש; המראה לנו, בתוך המרירות של התשובה, את צרי הנוחם ואת נועם הרפואה - אורות התשובה.
המחשבה הרגילה רואה בחטא גילוי רצון האדם מול רצון קונו. בגזרת מלכו של עולם נכפו עלינו תורה ומצוות, לשם גדולתו ולשם מילוי רצונו החזק והתקיף עלינו להכנע, עלינו למלאן, ואולם עתים, אין שכלנו, האומר לנו להכנע, יכול להתגבר על טבע האדם שבנו הרוצה את חופשתו - אנו חוטאים, אנו עוברים על רצון ה', והמעשים האלה, ההמראה הזאת, מעוררת את חרון אפו ואנו מחויבים על כן, למען שמור את עצמנו מכעסו, לשוב ולהתחרט על כל אשר עשינו, למען שוב למצא חן בעיני אדון העולם.
הרגיל יותר בספרים מוסיף ואומר: לא לשם גדולתו וכבודו כפה עלינו תורה ומצוות, אלא למען טובנו, למען נקבל שכר בקיומן, אולם טוב זה אין אנו מרגישים ואין אנו מסוגלים להרגיש. הרצון הפשוט שלנו, כל עוד לא כפה עליו השכל את מרותו העליונה, הוא מרגיש רק את הטוב והנעים לשעתו ונוטה למכור עבור נזיד עדשים כל בכורה. לשם כך, שומה עלינו לדקדק במעשינו, לשם כך עלינו לבא חשבון לפני כל פעולה ופעולה. ואולם גם אח"כ אין עוד מאוחר, נפתח לנו פתח בחסדי ה' לתקן את מעשינו ובמדת ההתאמצות שאנו נעשה, נמחה את העבר וחטאינו יסולחו.
הצד השווה שבשתי השקפות אלו הוא, שהמחשבה התורנית באה רק בכח כפיה מבחוץ, שטבע האדם ורצונו מתנגדים לו. החיים הם איפא צבת גדול שעלינו לצבות בו את עצמנו. אם אין ברצוננו לפול ברשת החטא, עלינו לדקדק ולהזהר, עלינו תמיד להחזיק את עצמנו בידים, עלינו לשמור על עצמנו, על השובב שבנו, על הרצון שאינו סובל ריסון.
טבעי איפא הדבר, שהרצון של האדם נוטה להתגנב ממרותו של השכל ועושה את זר מעשהו. רק אח"כ, ובפרט בימים הנוראים, אנו מרגישים את אשר עשה לנו הרצון המשתולל, רואים אנו את אשר החריב בהתפרצו, את האושר שהיה בידינו ואיבדנוהו, את העונש המחכה עלינו, ומכאן הדאגה, ומכאן העצבות, ומכאן דכדוך הנפש.
אין כאן אלא דאגה אנוכית פשוטה, דאגה על העונש שהאני עומד לקבל, דאגה על השכר שהיה בידינו ואיבדנוהו, וכעס אין אונים וחריקת שינים של האדם על עצמו, שאיבד את טובו בידיו משום קוצר ראותו.
במקום לראות בחטא גילוי רצון, רואה בו ה"אורות" רק " פגם ביכולת בנפש האדם" (ט, ט). הרצון הטבעי, הבריא, של האדם הוא זה הרואה את האדם כחלק בלתי נפרד של ההויה כולה. התורה והמצוה אינם אלא תמצית מעשית לאידאל הזה. ואולם, האידאל הזה אינו רק ענין לשכל, "יראת החטא היא הטבע הישראלי ביחס לכל חטא ועון" (ו, ג). בהיות כל חטא "סותר את האחדות שבין האישיות הפרטית ובין ההויה כולה" (ח, ג), הרי החטא הוא בלתי טבעי. משניתק האדם את עצמו מהעולם, משהעמיד עצמו במרכז, מיד הוא מבודד ורפה אונים, דל ימים ושבע רוגז, העולם כולו מנוגד לו, הכל הוא צריך לרכוש במלחמה וסופו של דבר האפסות המוחלטת המצטיירת במוות. בלתי אפשרי שיהא בטבע האדם וברצונו להמית את עצמו, לנתק את עצמו ממקור חייו. שכחת אלקים רק שכחה היא, העלמות דבר שהיה ונעלם, רק חולי הוא, שבטבע של האדם הבריא להתגבר עליו וע"כ "לא תוכל לקחת מעמד איתן בטבע האדם" (ו, ד).
שאיפת הטוב שהיא יחד עם זה בטול גמור של היש אל אותו מקור הישות, היא הינה התכונה הפנימית של ישראל.
התשובה אינה איפא דבר הבא מחוצה לנו, אין זה גם כפית השכל על הרצון, אלא "הרצון העמוק של עומק החיים" (ט, א), "מעומק גדול זה שאין הנפש היחידית האישית לגביה חטיבה בפני עצמה אלא המשך מהגדולה ההויתית הכללית" (ו, א). היא הנה הרצון הנסתר, הנמצא במצב של חולשה ואין אונים וע"כ "אפילו בשעת החטא התשובה גנוזה בנשמתה" (ו, ב).
עיקרה של תשובה הוא "התעלות הרצון" (טו, ב), חיזוק ורפוי של הנשמה החולה שכח רצונה נחלש בקרבה.
והתשובה היא השבת האדם למצבו הנורמלי, שהוא שוקק אליו מעצם טבעו. "ונשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת לבא לידי האושר הגדול של תשובה" (ה, א).
החטא כשהוא לעצמו אינו ערך שלילי, אלא בצורתו הראשונית. אליבא דאמת, בסופו של דבר, גם החטא מגלגל טובה לעולם. כל חטא מטיל חרדה על האדם. והיסורים עצמם, המלוים אל החטא, הם הממרקים את הנפש והמשמשים לה למקור עליה. "הרצון העז פורץ כל גבולים שגרם לחטא הוא בעצמו נעשה כח חי פועל גדולות ונשגבות" (יב, א).
כל עצמו של חטא אינו אלא ירידה נוספת שסופה עליה כדרך שכל יצירת העולם אינה אלא ירידה לצורך עליה.
ומשו"כ אין עומק הירידה של העולם לתוך זוהמת החטא צריכה להפתיע אותנו ולא ליאש אותנו - כך הוא דרכו של גידול... "הצדיקים הבהירים מעמידים את כל התכונה של הסכלות והרשע של העולם בתור מסכים שהם רק מתקנים את הזרחת האור" (טז, יב).
לא בבריחה מעצמנו אנו נושעים, כ"א בשיבה אל עצמנו. לא בהמתת הרגשים, כ"א בהאדרתם, לא בהחלשת הרצון, כ"א בחיזוקו. אגב ביסוס ההכרה שרק באיחודנו עם ההויה כולה חיינו חיים.
"אם תאמר (הנפש) שהיא חפצה לשוב אל ה' ואת עצמה אינה מכוננת לקבץ נדחיה, הרי היא תשובה של רמיה" (טו, י), "מתוך התשובה האמיתית צריכים לשוב אל העולם ואל החיים" (יד, ל).
אנו רואים איפא, בכל תהליך לקראת התקדמות והשתלמות "הפגימות הנראות בסדרי החיים נעשות מוכרות בתור קמטים המתישרים ומתפשטים" (ט, ב). בתהליך זה אין שום דבר הולך לבטלה. אף כח הרשעה מסייע לנו לפענח בקרבנו את עריגתנו לטוב העולמים והעמקת הכרתנו ברצון זה.
אולם, השיבה של האדם אל עצמו הרי היא יחד עם זה גם השיבה אל כלל האומה. בהיות תוכן החיים אובד את ערכו הפרטי ונוטה להתכלל בפלג הכללי של זרם העם.
(מכת"י)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
