ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- אורות התשובה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
כל כך כרוך אצלנו המושג תשובה בדכאון בעצבות; ימי התשובה נקראים בשם ימים נוראים, וזכרם עולה תמיד אצלנו יחד עם כפיפת ראש ויד קמוצה מכה על הלב - על חטא ועל חטא... והנגון, והמצב-רוח; דומה, כאילו כל אלה חברו עלינו יחד לגרש כל נקודת אור, כל שמץ של גאות נפש. כל ימי הימים הנוראים מעין מועקה מורגשת על הלב, ובנחת רוח מיוחדת רגילים לקדם את מחרתו של יום הכפורים מתוך הרגשה שהנה, סוף סוף, הימים הנוראים מאחרינו ולפנינו חג של שמחה, שיִמחֶה את שְיָרי הטעם המריר...
והנה לפנינו ספר ותוכו רצוף תפיסה אחרת לגמרי, תפיסה הרואה בימים האלו לא את הנוראוּת שבהם, כי אם את שפע האור ואת מעין הטהרה של הנפש; המראה לנו, בתוך המרירות של התשובה, את צרי הנוחם ואת נועם הרפואה - אורות התשובה.
המחשבה הרגילה רואה בחטא גילוי רצון האדם מול רצון קונו. בגזרת מלכו של עולם נכפו עלינו תורה ומצוות, לשם גדולתו ולשם מילוי רצונו החזק והתקיף עלינו להכנע, עלינו למלאן, ואולם עתים, אין שכלנו, האומר לנו להכנע, יכול להתגבר על טבע האדם שבנו הרוצה את חופשתו - אנו חוטאים, אנו עוברים על רצון ה', והמעשים האלה, ההמראה הזאת, מעוררת את חרון אפו ואנו מחויבים על כן, למען שמור את עצמנו מכעסו, לשוב ולהתחרט על כל אשר עשינו, למען שוב למצא חן בעיני אדון העולם.
הרגיל יותר בספרים מוסיף ואומר: לא לשם גדולתו וכבודו כפה עלינו תורה ומצוות, אלא למען טובנו, למען נקבל שכר בקיומן, אולם טוב זה אין אנו מרגישים ואין אנו מסוגלים להרגיש. הרצון הפשוט שלנו, כל עוד לא כפה עליו השכל את מרותו העליונה, הוא מרגיש רק את הטוב והנעים לשעתו ונוטה למכור עבור נזיד עדשים כל בכורה. לשם כך, שומה עלינו לדקדק במעשינו, לשם כך עלינו לבא חשבון לפני כל פעולה ופעולה. ואולם גם אח"כ אין עוד מאוחר, נפתח לנו פתח בחסדי ה' לתקן את מעשינו ובמדת ההתאמצות שאנו נעשה, נמחה את העבר וחטאינו יסולחו.
הצד השווה שבשתי השקפות אלו הוא, שהמחשבה התורנית באה רק בכח כפיה מבחוץ, שטבע האדם ורצונו מתנגדים לו. החיים הם איפא צבת גדול שעלינו לצבות בו את עצמנו. אם אין ברצוננו לפול ברשת החטא, עלינו לדקדק ולהזהר, עלינו תמיד להחזיק את עצמנו בידים, עלינו לשמור על עצמנו, על השובב שבנו, על הרצון שאינו סובל ריסון.
טבעי איפא הדבר, שהרצון של האדם נוטה להתגנב ממרותו של השכל ועושה את זר מעשהו. רק אח"כ, ובפרט בימים הנוראים, אנו מרגישים את אשר עשה לנו הרצון המשתולל, רואים אנו את אשר החריב בהתפרצו, את האושר שהיה בידינו ואיבדנוהו, את העונש המחכה עלינו, ומכאן הדאגה, ומכאן העצבות, ומכאן דכדוך הנפש.
אין כאן אלא דאגה אנוכית פשוטה, דאגה על העונש שהאני עומד לקבל, דאגה על השכר שהיה בידינו ואיבדנוהו, וכעס אין אונים וחריקת שינים של האדם על עצמו, שאיבד את טובו בידיו משום קוצר ראותו.
במקום לראות בחטא גילוי רצון, רואה בו ה"אורות" רק " פגם ביכולת בנפש האדם" (ט, ט). הרצון הטבעי, הבריא, של האדם הוא זה הרואה את האדם כחלק בלתי נפרד של ההויה כולה. התורה והמצוה אינם אלא תמצית מעשית לאידאל הזה. ואולם, האידאל הזה אינו רק ענין לשכל, "יראת החטא היא הטבע הישראלי ביחס לכל חטא ועון" (ו, ג). בהיות כל חטא "סותר את האחדות שבין האישיות הפרטית ובין ההויה כולה" (ח, ג), הרי החטא הוא בלתי טבעי. משניתק האדם את עצמו מהעולם, משהעמיד עצמו במרכז, מיד הוא מבודד ורפה אונים, דל ימים ושבע רוגז, העולם כולו מנוגד לו, הכל הוא צריך לרכוש במלחמה וסופו של דבר האפסות המוחלטת המצטיירת במוות. בלתי אפשרי שיהא בטבע האדם וברצונו להמית את עצמו, לנתק את עצמו ממקור חייו. שכחת אלקים רק שכחה היא, העלמות דבר שהיה ונעלם, רק חולי הוא, שבטבע של האדם הבריא להתגבר עליו וע"כ "לא תוכל לקחת מעמד איתן בטבע האדם" (ו, ד).
שאיפת הטוב שהיא יחד עם זה בטול גמור של היש אל אותו מקור הישות, היא הינה התכונה הפנימית של ישראל.
התשובה אינה איפא דבר הבא מחוצה לנו, אין זה גם כפית השכל על הרצון, אלא "הרצון העמוק של עומק החיים" (ט, א), "מעומק גדול זה שאין הנפש היחידית האישית לגביה חטיבה בפני עצמה אלא המשך מהגדולה ההויתית הכללית" (ו, א). היא הנה הרצון הנסתר, הנמצא במצב של חולשה ואין אונים וע"כ "אפילו בשעת החטא התשובה גנוזה בנשמתה" (ו, ב).
עיקרה של תשובה הוא "התעלות הרצון" (טו, ב), חיזוק ורפוי של הנשמה החולה שכח רצונה נחלש בקרבה.
והתשובה היא השבת האדם למצבו הנורמלי, שהוא שוקק אליו מעצם טבעו. "ונשמה בריאה בגוף בריא מוכרחת לבא לידי האושר הגדול של תשובה" (ה, א).
החטא כשהוא לעצמו אינו ערך שלילי, אלא בצורתו הראשונית. אליבא דאמת, בסופו של דבר, גם החטא מגלגל טובה לעולם. כל חטא מטיל חרדה על האדם. והיסורים עצמם, המלוים אל החטא, הם הממרקים את הנפש והמשמשים לה למקור עליה. "הרצון העז פורץ כל גבולים שגרם לחטא הוא בעצמו נעשה כח חי פועל גדולות ונשגבות" (יב, א).
כל עצמו של חטא אינו אלא ירידה נוספת שסופה עליה כדרך שכל יצירת העולם אינה אלא ירידה לצורך עליה.
ומשו"כ אין עומק הירידה של העולם לתוך זוהמת החטא צריכה להפתיע אותנו ולא ליאש אותנו - כך הוא דרכו של גידול... "הצדיקים הבהירים מעמידים את כל התכונה של הסכלות והרשע של העולם בתור מסכים שהם רק מתקנים את הזרחת האור" (טז, יב).
לא בבריחה מעצמנו אנו נושעים, כ"א בשיבה אל עצמנו. לא בהמתת הרגשים, כ"א בהאדרתם, לא בהחלשת הרצון, כ"א בחיזוקו. אגב ביסוס ההכרה שרק באיחודנו עם ההויה כולה חיינו חיים.
"אם תאמר (הנפש) שהיא חפצה לשוב אל ה' ואת עצמה אינה מכוננת לקבץ נדחיה, הרי היא תשובה של רמיה" (טו, י), "מתוך התשובה האמיתית צריכים לשוב אל העולם ואל החיים" (יד, ל).
אנו רואים איפא, בכל תהליך לקראת התקדמות והשתלמות "הפגימות הנראות בסדרי החיים נעשות מוכרות בתור קמטים המתישרים ומתפשטים" (ט, ב). בתהליך זה אין שום דבר הולך לבטלה. אף כח הרשעה מסייע לנו לפענח בקרבנו את עריגתנו לטוב העולמים והעמקת הכרתנו ברצון זה.
אולם, השיבה של האדם אל עצמו הרי היא יחד עם זה גם השיבה אל כלל האומה. בהיות תוכן החיים אובד את ערכו הפרטי ונוטה להתכלל בפלג הכללי של זרם העם.
(מכת"י)
איך המזוזה שומרת עלינו?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לבדוק את החמץ שבלב
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לאן שבים ולמה מתוודים?
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
