בית המדרש

  • מדורים
  • מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

מי מפחד מהרב קוק?

משנה: גם נשים צריכות בשבת להקדיש זמן לתורה. מוציאי ספרים מתאמצים להמעיט את דמותו של מרן הרב קוק. דברי השבח לרב קוק שהושמטו מהספר 'עיניים למשפט' הוחזרו בהוראת הרב אלישיב.

undefined

הרב אליעזר מלמד

חשוון תשס"ז
6 דק' קריאה
האם גם נשים צריכות ללמוד בשבת
שאלה:בשיעור "שבת של תורה" הוזכרה ההלכה שצריכים לקבוע לימוד בשבת, כפי שמובא בשולחן ערוך (או"ח רצ, ב): "אחר סעודת שחרית קובעים מדרש לקרות בנביאים ולדרוש בדברי אגדה, ואסור לקבוע סעודה באותה שעה". האם גם נשים חייבות בכך?

תשובה: עניינה הכללי של שבת שייך לגברים ונשים כאחד - יום שנועד לעונג ושלימות רוחנית וגשמית. הקב"ה ברא את האדם מורכב מנשמה וגוף, ורצונו שהאדם יפתח את שני הצדדים שבו, שעל ידי כך שני החלקים שלו שלימים יותר. על ידי השמחה באכילה של מצווה בסעודות שבת, האדם יכול לקלוט את התורה באופן שלם יותר.

וכמובן שגם נשים שייכות למגמה הזו, וגם נשים חייבות ללמוד הלכה אמונה ומוסר כדי לחיות חיים שלמים. וממילא ברור שביום השבת, שהוא יום מקודש, ובו יש לאדם נשמה יתירה, צריך לתת לנשמה היתירה ביטוי גם בלימוד תורה.

וכך כתב בספר תניא (הראשון) סימן יח: "ומצווה להיקהל בבתי כנסיות לדרוש מעניין היום לנשים וגם לעמי הארץ, שכך מובא בתנחומא: 'ויקהל משה', בעלי אגדה היו אומרים, מתחילת התורה ועד סופה אין פרשה שנאמר הקהל בראשה אלא פרשה זו בלבד. ולמה? כך אמרה הקב"ה למשה, רד ועשה לי קהילות גדולות על דבר שבת, כדי שילמדו הדורות הבאים אחריך להקהיל קהילות בכל שבת, וליכנס בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללמד בהן תורה ברבים".

על המעטת דמותו של הרב קוק בספר על הרב ראם
בשיעור "מורה הוראה ירושלמי" הבעתי את צערי על שבספר על הרב אליהו ראם זצ"ל לא הוזכרו יותר עובדות והדרכות ממרן הרב קוק זצ"ל, שהרב ראם היה מהרבנים היותר מקושרים אליו. אמנם כתבתי שלא נראה כי יש בזה התעלמות מכוונת, כי עובדה היא שממשיכיו של הרב קוק, הרב הרצוג ברבנות הראשית והרב פרנק רבה של ירושלים, מוזכרים בכבוד.

אולם קבלתי תגובה מאדם חשוב, כי למרבה הצער כפי הנראה יש כאן אכן התעלמות מכוונת. הרי הרב ראם היה ממעריציו של הרב קוק, ובוודאי הרבה תורות והדרכות קיבל מפיו, ובוודאי היה מספרם לשומעי לקחו. וכותב הספר כפי הנראה השמיטם בכוונה. ומה שאת הרב פרנק והרב הרצוג הזכיר רבות, זה מפני שלדעתו אין בכך איום על דרכו. אבל על הרב קוק מיעט לדבר, מפני שחשש שאם יידעו הקוראים עד כמה היה גדול, אולי ילמדו קצת מספריו הקדושים. והוא בטעותו מנע מהם זכות זו.

התיקון ב'עיניים למשפט' על פי הרב אלישיב
באותו עניין. לפני כחודשיים כתבתי על הספר 'עינים למשפט' של הרב יצחק אריאלי זצ"ל, ובו ביאורים מהגמרא עד להלכה, שיצא לאור בהוצאה מחודשת, תוך השמטת הדברים שכתב הרב המחבר במהדורה המקורית על הרב קוק זצ"ל. וזאת לדעת כי הרב אריאלי היה מתלמידיו המובהקים של מרן הרב קוק זצ"ל, ואף שימש כאחד מראשי ישיבת 'מרכז הרב', ואע"פ כן מלאם ליבם של המדפיסים להשמיט את דבריו על אודות רבו המובהק. וכה כתב שם בהקדמתו הרב אריאלי: "וכמה מהחידושים נאמרו לפני גדולי ישיבתנו הקדושה 'מרכז הרב', היא הישיבה החופף עליה הוד רוחה של מחוללה, גאון ישראל וקדושו מרנא ורבנא רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, אשר גידלה וטיפחה בלימודים במסלולם הישר והאמיתי היא ההלכה, באהבת השי"ת, תורתנו הקדושה, עם הקודש וארץ הקודש. וברוב חסדי ה' הייתי מהזוכים לייסד ולהקים את הישיבה הקדושה בעבודה מאומצת, בהשקעת כוחות רוחניים וגופניים, ומאת מרן הרב זצ"ל הוטל עליי הנהלת הישיבה בתפקידיה השונים, והנני מנושאי הארון במשך כל זמן קיומה".

לאחר שהביקורת על ההשמטה המכוערת הזו הובאה לידיעת המעמיד של המהדורה החדשה, הלך אותו יהודי לשאול את הגאון הרב אלישיב שליט"א האם עשו המהדירים כשורה כשהשמיטו את דמותו של הרב קוק, והרב אלישיב שלל את מעשיהם לחלוטין. בעקבות זאת הוחזרו הספרים לכריכיה, הגיליון הראשון הודפס מחדש, והכניסוהו במקום הגיליון המוטעה, וכך הספר נמכר היום (בתקווה שגם כאן לא נכנס איזה רמאי באמצע).

חשיבות ההכרה בגדולתו של מרן הרב קוק
ואם תשאלו, מעבר לשקר המכוער שבכך, מדוע חשוב כל כך להזכיר את דמותו של מרן הרב קוק זצ"ל? נענה, כי שליח אלוקי היה מרן הרב קוק זצ"ל להאיר לדורות האחרונים. בתורתו, שאין לשער את עומקה ורוחבה, נמצא המפתח לפתרון המבוכות העצומות שבעת החדשה. והמשמיצים והשקרנים למיניהם נועלים את השער וסותמים החזון, ומונעים טוב מישראל. וכפי שכתב הרב אריאלי עצמו: "מיום שהופיע בשערי ארצנו עלה כבוד התורה במדרגה נעלה, ואלמלא שקלקלו במחלוקתם, אין לשער התועלת הרבה וקיום התורה בכל אתר בכל שדרות עמנו".

השמצות על הרב קוק
ובאותו עניין, נשלחה אליי שאלה: "אדם אחד ששונא את הרב קוק ואת מדינת ישראל, טוען שהוא בדק לעומק את תולדות חייו של הרב קוק, ואף כתב מאמרים וספר על כך. ולטענתו הרב קוק לא נחשב כלל גדול בתורה, וכבר כשהיה בישיבת וואלוז'ין הכירו בו שהוא מקולקל, עד שנמצאה הדרך להוציאו מהישיבה כעבור שנה. לטענתו, זאת הסיבה לכך שהרב קוק למד בוואלוז'ין שנה אחת בלבד, בעוד רוב התלמידים למדו שם מספר שנים. עוד כתב אותו האיש שרבי חיים מבריסק, שהיה ר"מ בוואלוז'ין באותה תקופה, כבר אז ביקר באופן חריף את הרב קוק".

תשובה: אדם שמפרסם שקרים כאלה על גאון וקדוש ישראל, מרן הרב קוק, הוא איש רשע שיש להתרחק ממנו. ומכל מקום גם מרשעים יש תועלת, שעל ידי כך נוסיף ונספר מעט על מעמדו של הרב קוק בישיבת וואלוז'ין, ועל יחסו של רבי חיים מבריסק כלפיו.

מעמדו בישיבת וואלוז'ין
בגיל מבוגר יחסית, 19, הגיע הרב קוק לוואלוז'ין. לפני כן למד בבתי מדרש קטנים. לאחר שהשתדך לבתו של אחד מגאוני הדור, האדר"ת, רבה של פוניביז', הציע האדר"ת שעד החתונה ילמד בישיבה הגדולה בוואלוז'ין.

כתב הרב רבינר: "תיכף בבואו ידעו כל בני הישיבה שבא עילוי נפלא מדווינסק שכבר ידע את כל הש"ס, טור חושן משפט ויורה דעה, ואז למד טור אורח חיים עם ספר הלבוש".

עוד הוא מספר: "לא התערב עם איש ולא שח שיחה בטלה עם בני הישיבה. סדר היום שלו היה כזה: היה רגיל לבוא לישיבה כל יום בשעה השביעית, ולומד עד השעה 12 בחצות הלילה, מלבד ההפסקות לתפילה ולאכילה פעמיים ביום. אמרו אז עליו בישיבה כי זמן האכילה וההליכה לאכסניה הלוך ושוב ארכו אצלו רק עשרים רגע". היה לומד גם הרבה בקיאות, ובאותה שנה חזר על הש"ס 17 פעמים.

בין תלמידי וואלוז'ין היו אז גאונים גדולים, ואע"פ כן אמר הנצי"ב על הרב קוק: "הוא שקול כנגד כולם". עוד אמר עליו: "תלמיד כזה עוד לא היה בוואלוז'ין". (ט"ל הראי"ה ע' ס, שם מוזכרים מוסרי השמועה).

כך סיפרו גם הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים, והרב ראובן בנגיס (שם ע"א-ע"ב).

חסידותו בתקופת וואלוז'ין
היה מתפלל בדבקות גדולה והתלהבות עצומה... והתענה שובבי"ם ת"ת". גם היה ידוע במנהגי חסידות. הקפיד להדליק נרות שבת בחדרו. והיה מתפלל בדמעות.

רוב היום ישב עטור בתפילין. ככלל, התנגד ראש הישיבה, הנצי"ב, למנהגי חסידות של תלמידי הישיבה, אבל לרב קוק התיר באופן מיוחד להניח תפילין כל היום. עוד סיפרו שהנצי"ב היה מקרבו מאוד, ופעמים רבות הזמינו לחדרו הקטן ועסק עמו בתורה. עוד סיפר חתנו של ה'חפץ חיים' כי שמע מחותנו שהנצי"ב היה שולח אל הרב קוק בחורים שנחלשו ביראת שמים, כדי שיחזקם (טל הראי"ה עמודים נט-עג).

היחסים בין רבי חיים מבריסק והרב קוק
בנוסף לראש הישיבה, גאון הדור הנצי"ב, כיהן אז בוואלוז'ין כר"מ הגאון רבי חיים מבריסק, שהיה צעיר מהנצי"ב בכעשרים וחמש שנה. רבי חיים היה מוסר כשלושה שיעורים כללים כל שבוע.

הנצי"ב היה ידוע כשלם בכל חלקי התורה, ומתוך כך השיעורים שלו היו מכוונים יותר להלכה. לעומתו רבי חיים מבריסק נודע כעמקן מבריק, ששיטת הלימוד שלו הפכה לשיטה המקובלת כיום בישיבות. שלא כמו רוב החריפים בישיבה, שנמשכו יותר אחר שיעוריו המבריקים של רבי חיים, הרב קוק היה מקושר יותר לגאון הדור הנצי"ב.

ובכל זאת סיפר הרצי"ה שאביו הראי"ה כתב בזכרונות: "כי עם היותו קרוב יותר להנצי"ב, נתבשם גם משיטת הלימוד של רבי חיים". ואף מסופר שרבי חיים היה שמח לשתף את הרב קוק בהכנת שיעוריו, מפני שבנוסף על עומק דעתו, נודע כבקי גדול בש"ס ובחידושי רבי עקיבא איגר, והיה מפנה את תשומת לבו של רבי חיים למקורות נוספים שיש בהם לבנות או לסתור את דבריו (טל הראי"ה סו-סח).

מכתב מתקופה מאוחרת יותר
דברי אותו רשע מופרכים גם ממכתב שכתב רבי חיים מבריסק ביחד עם ה'חפץ חיים' לרב קוק בשנת תרס"ח, בהיות הרב קוק בן 43, רב ביפו.

וכך פונים אליו שני גדולי הדור, שהיו מבוגרים מהרב קוק בכעשרים וחמש שנים: "כבוד הרב הגאון המפורסם, סיני ועוקר הרים, צדיק בדרכיו, כבוד קדושת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א". במכתב הם מוסרים לו תרומה מעיזבון עבור התלמוד תורה ביפו, ולפני חתימתם כותבים: "מוקיריו" (אגרות לראיה עמוד ע').

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il