ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
מצוות מחצית השקל הייתה נוהגת בזמן שבית המקדש היה קיים, כשכל אחד מישראל הביא מחצית השקל, ומכסף זה היו קונים את קרבנות הציבור שהיו מקריבים במקדש מר"ח ניסן ולכל השנה החדשה. וכך יוצא שכל ישראל היו שותפים בעבודת הקרבנות במקדש, והקרבנות הוקרבו בשם כל ישראל.
ובגמרא מסכת מגילה (יג:) מובא טעם למצוות מחצית השקל:
'אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים שקליהן לשקליו' – כלומר, המן זיהה רפיון בישראל וטען בפני אחשורוש, שישראל ישנו מן המצוות, ולכן זו שעת כושר לפגוע בישראל, אך שקלי ישראל הם התשובה לשקליו של המן, כי מצוות מחצית השקל שעל ידה ישראל שותפים במצוות קרבן התמיד, שהייתה בכל יום בבית המקדש בבוקר ובין הערבים, שהיא עבודה תמידית שלא פוסקת, מבטאת ומראה שתמיד ישראל דבוקים בה'. (ובזמן שאין בית המקדש, אומרים את פרשיות הקרבנות ופרשת קרבן התמיד וזה נחשב כאילו מקריבים את הקרבן). וזהו המצב האמיתי של ישראל, ולא המצב החיצוני שלפעמים הם 'ישנים' מן המצוות.
מצוות 'מחצית השקל' - מבטאת גם את אחדות ישראל סביב עבודת ה'. שזהו המצב הנעלה ביותר שיכול להיות. כל ישראל שותפים ביחד בשווה בעבודת הקרבנות במקדש. חז"ל מתארים שמשה רבנו התקשה להבין מה המטבע של מחצית השקל, והקב"ה הראה לו מטבע של אש מתחת כסא הכבוד – כלומר, על ידי מצוות מחצית השקל, עם ישראל התעלה למדרגה של הכלל שעובד את ה', התעלה אל השורש האחדותי שלו, למדרגת כנסת ישראל הנושאת את כסא ה' בעולם. לכן המטבע הזה מגיע עד כסא הכבוד שזהו תפקידם של ישראל להיות נושאי שם ה' בעולם (ע"פ אבי מורי שליט"א).
מצוות מחצית השקל – מלמדת אותנו להיות בענווה – כשכל אחד נותן חצי בלבד, הוא זוכר שאינו שלם ושהוא זקוק להשלמה של זולתו. האדם כשהוא לבדו תמיד חסר, האיש זקוק להשלמה מהאשה ולהפך, ורק כששניהם יחד הם נקראים אדם (יבמות סג.) ונחשבים דבר שלם, כמובא בזוהר שכל אחד מהם לבדו, נחשב פלגא גופא. וכן ביחס לכלל - היחיד, הפרט, כשהוא לעצמו חסר ואינו שלם, ורק בהצטרף מחציות השקלים מכל עם ישראל יכולים להגיע אל השלמות.
נזכה לבניין בית המקדש במהרה ולקיום מצוות מחצית השקל כהלכתה, ולהיות תמיד מאוחדים ובפרט סביב עבודת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
