ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- התבוננות אמונית
לאחר מספר שבועות, החליט הכומר לערוך ביקור פתע בבית המומר, ולוודא שכספו לא הושקע לריק.
הנוצרים הקתולים האדוקים נוהגים לא לאכול דג ביום שישי, ולכן הכומר בחר לבקר בבית המומר בשישי בערב, כשהיהודים אוכלים סעודת ליל שבת, ולבדוק את תפריט ארוחת הערב של המומר...
הוא פרץ את דלת הבית בפתאומיות, והנה מולו יושב היהודי ואוכל... דג... (אם זה היה 'גפילטע פיש' או 'חריימה', אני משאיר לכם לבחור).
כשפצח הכומר בסדרת שאגות, ענה לו היהודי בנחת: "תירגע! עשיתי בדיוק כמוך! זה לא דג, זה בשר"!
כשתהה הכומר על ההסבר המוזר, הרחיב היהודי: "אני מאוד אוהב דגים, ולכן לאחר המרת הדת, היה לי קשה מאוד לוותר על המנהג היהודי לאכול דגים בליל שבת. חשבתי רבות כיצד לפתור את הבעיה, ובסוף עלה לי רעיון.
הרי אני יהודי, ואתה הפכת אותי לנוצרי, כשזרקת עלי מעט מים, ואמרת – אתה לא יהודי, אתה נוצרי! החלטתי פשוט לחקות אותך. לקחתי דג, זרקתי עליו מעט מים, ואמרתי – אתה לא דג, אתה בשר, והנה לך בשר משובח...".
צחוק, צחוק.
וכמובן, זה מגוחך לחשוב שבעזרת מעט מים, דג הופך לבשר, אבל לכאורה אפשר לשאול את אותה שאלה עלינו היהודים.
בערב פסח, אנו מבטלים את החמץ ואומרים: זה לא חמץ, זה עפר הארץ. ונשאלת השאלה - הכיצד באמירת המשפט – "כל חמירא... ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא, (כל חמץ... יתבטל ויהיה כעפר הארץ), החמץ הופך לעפר?
אכן, הראשונים התחבטו בשאלה –כיצד הביטול מועיל מבחינה הלכתית?
מספר תשובות נאמרו בדבר. למשל – תוספות עונה שהביטול הוא למעשה הפקר, וכיוון שהאיסור הוא להחזיק חמץ בבעלותינו, הרי שמרגע שאנו מפקירים את החמץ, החמץ מפסיק להיות בבעלותינו, ואיננו עוברים עליו.
אחרים הקשו על תוספות, שלפי דבריו זו פעולת הפקר, ואם כן למה חכמים השתמשו בלשון 'ביטול' ולא בלשון הפקר, וכך מצאנו הסברים נוספים בראשונים.
רש"י (פסחים ד:) הולך בגישה ייחודית. הוא מדקדק מכך שהתורה שינתה בלשונה בציווי לבער את החמץ, והשתמשה במילים "תשביתו שאור", במקום 'תבערו שאור', ובכך באה ללמדנו שצריך להשבית ולא לבער, "והשבתה (של ה)לב היא השבתה".
כלומר לדעת רש"י, ברור שהחמץ לא הופך בפועל לעפר, אבל הציווי אינו לבער את החמץ פיזית, אלא שמבחינת הלב של האדם, אין כאן חמץ. ואם מבחינת הלב, אין כאן משהו חשוב, אלא מבחינתו יש כאן דבר לא חשוב ומבוטל השווה בערכו לעפר הארץ, זה מספיק.
עניין זה מלמד נקודה יסודית על עבודת ה' בימים של ערב פסח.
היום אנו רגילים שימי ערב פסח הם ימי עבודה קשה, בהם אנו שקועים בניקיון וצחצוח הבית. אך מצאנו בגמרא, שמהתורה מקיימים את מצוות ביעור החמץ בביטול בלבד, ורק מדברי חכמים עלינו לבדוק ולהוציא את החמץ פיזית מהבית.
נמצא, שלדעת רש"י עיקר עבודת ה' בימים אלה היא עובדת הביטול, כלומר עבודת ניקיון הלב, ויצירת מחשבות טובות, הנקיות מהחמץ הגשמי והרוחני.
וכמאמר השיר הידוע – 'מחשבות טובות! דיבורים טובים'!
הרי כידוע, עניין עבודת ה' בפסח, הוא 'פה – סח', עבודת הפה והדיבור, שמצווה להרבות ולספר בפה את סיפור יציאת מצריים.
כלומר, מתוך העבודה של ערב פסח, שעיקרה 'מחשבות טובות', זוכים בליל הסדר לדבר 'דיבורים טובים'.
ויהי רצון, שנזכה מתוך המחשבות הטובות והדיבורים הטובים, להגיע לכלל 'מעשים טובים', שזוהי עבודת המקדש שדבר ה' מתגלה בבניין פיזי ובקרבנו פה בעולמנו, שנזכה להקריב קרבן פסח ולעלות למקדש ברננה עוד השנה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.














