ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- התבוננות אמונית
לאחר מספר שבועות, החליט הכומר לערוך ביקור פתע בבית המומר, ולוודא שכספו לא הושקע לריק.
הנוצרים הקתולים האדוקים נוהגים לא לאכול דג ביום שישי, ולכן הכומר בחר לבקר בבית המומר בשישי בערב, כשהיהודים אוכלים סעודת ליל שבת, ולבדוק את תפריט ארוחת הערב של המומר...
הוא פרץ את דלת הבית בפתאומיות, והנה מולו יושב היהודי ואוכל... דג... (אם זה היה 'גפילטע פיש' או 'חריימה', אני משאיר לכם לבחור).
כשפצח הכומר בסדרת שאגות, ענה לו היהודי בנחת: "תירגע! עשיתי בדיוק כמוך! זה לא דג, זה בשר"!
כשתהה הכומר על ההסבר המוזר, הרחיב היהודי: "אני מאוד אוהב דגים, ולכן לאחר המרת הדת, היה לי קשה מאוד לוותר על המנהג היהודי לאכול דגים בליל שבת. חשבתי רבות כיצד לפתור את הבעיה, ובסוף עלה לי רעיון.
הרי אני יהודי, ואתה הפכת אותי לנוצרי, כשזרקת עלי מעט מים, ואמרת – אתה לא יהודי, אתה נוצרי! החלטתי פשוט לחקות אותך. לקחתי דג, זרקתי עליו מעט מים, ואמרתי – אתה לא דג, אתה בשר, והנה לך בשר משובח...".
צחוק, צחוק.
וכמובן, זה מגוחך לחשוב שבעזרת מעט מים, דג הופך לבשר, אבל לכאורה אפשר לשאול את אותה שאלה עלינו היהודים.
בערב פסח, אנו מבטלים את החמץ ואומרים: זה לא חמץ, זה עפר הארץ. ונשאלת השאלה - הכיצד באמירת המשפט – "כל חמירא... ליבטיל ולהוי כעפרא דארעא, (כל חמץ... יתבטל ויהיה כעפר הארץ), החמץ הופך לעפר?
אכן, הראשונים התחבטו בשאלה –כיצד הביטול מועיל מבחינה הלכתית?
מספר תשובות נאמרו בדבר. למשל – תוספות עונה שהביטול הוא למעשה הפקר, וכיוון שהאיסור הוא להחזיק חמץ בבעלותינו, הרי שמרגע שאנו מפקירים את החמץ, החמץ מפסיק להיות בבעלותינו, ואיננו עוברים עליו.
אחרים הקשו על תוספות, שלפי דבריו זו פעולת הפקר, ואם כן למה חכמים השתמשו בלשון 'ביטול' ולא בלשון הפקר, וכך מצאנו הסברים נוספים בראשונים.
רש"י (פסחים ד:) הולך בגישה ייחודית. הוא מדקדק מכך שהתורה שינתה בלשונה בציווי לבער את החמץ, והשתמשה במילים "תשביתו שאור", במקום 'תבערו שאור', ובכך באה ללמדנו שצריך להשבית ולא לבער, "והשבתה (של ה)לב היא השבתה".
כלומר לדעת רש"י, ברור שהחמץ לא הופך בפועל לעפר, אבל הציווי אינו לבער את החמץ פיזית, אלא שמבחינת הלב של האדם, אין כאן חמץ. ואם מבחינת הלב, אין כאן משהו חשוב, אלא מבחינתו יש כאן דבר לא חשוב ומבוטל השווה בערכו לעפר הארץ, זה מספיק.
עניין זה מלמד נקודה יסודית על עבודת ה' בימים של ערב פסח.
היום אנו רגילים שימי ערב פסח הם ימי עבודה קשה, בהם אנו שקועים בניקיון וצחצוח הבית. אך מצאנו בגמרא, שמהתורה מקיימים את מצוות ביעור החמץ בביטול בלבד, ורק מדברי חכמים עלינו לבדוק ולהוציא את החמץ פיזית מהבית.
נמצא, שלדעת רש"י עיקר עבודת ה' בימים אלה היא עובדת הביטול, כלומר עבודת ניקיון הלב, ויצירת מחשבות טובות, הנקיות מהחמץ הגשמי והרוחני.
וכמאמר השיר הידוע – 'מחשבות טובות! דיבורים טובים'!
הרי כידוע, עניין עבודת ה' בפסח, הוא 'פה – סח', עבודת הפה והדיבור, שמצווה להרבות ולספר בפה את סיפור יציאת מצריים.
כלומר, מתוך העבודה של ערב פסח, שעיקרה 'מחשבות טובות', זוכים בליל הסדר לדבר 'דיבורים טובים'.
ויהי רצון, שנזכה מתוך המחשבות הטובות והדיבורים הטובים, להגיע לכלל 'מעשים טובים', שזוהי עבודת המקדש שדבר ה' מתגלה בבניין פיזי ובקרבנו פה בעולמנו, שנזכה להקריב קרבן פסח ולעלות למקדש ברננה עוד השנה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
