ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- נוסחי תפילה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ב. כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על הכתוב בתורה "השמר לך פן יהיה דבר" וכו' התקין פרוזבול כדי שלא ישמט החוב וכו'. זה גופו של פרוזבול: "מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה" (רמב"ם שם הלכה טז ויח).
ג. לדעת הרמב"ם והשו"ע אין עושים פרוזבול אא"כ בפני בי"ד חשוב ומומחה לרבים. ולדעת הרמ"א בכל בי"ד, ועכ"ז צריך שיהא בי"ד של שלשה ת"ח ולא סתם שלשה אנשים.
ד. כיום רוב בני אדם צריכים לעשות פרוזבול, חלקם מעיקר הדין וחלקם מהיות טוב.
ה. מאחר וקשה לנשת לביה"ד החשוב ולמסור לו או לאמר לו את נוסח הפרוזבול, התקין הגאון העצום והאדיר בעל החק"ל זיע"א נומס מיוחד, המוסר את הדברים בפני עדים לבי"ד חשוב, וזה מיוסד על פי השוייע בחויימ (סימן סז, סעיף כא-כ"ב) וכן נהנו בארץ ישראל מקדמת דנא.
ו. בזמן הזה הקפת חנות משמטת, ושכר שכיר משמט.
ז. חשבון בבנק או חסכון בבנק שיכול לפדות מתי שרוצה ואין לו זמן קבוע אחר ר"ה תשס"ב. וכן הפקדה בבנק שמשלמים לו עליה רווחים אפילו עם היתר עיסקא, או מי שקבל שיק שזמן פרעונו לפני ר"ה ורוצה לפדותו אחר ר"ה, כל אלו משמטים וצריך לעשות עליהם פרוזבול.
ח. בנקים הנותנים הלוואה לאנשים אע"פ שזמן ההלוואה קבוע אם עבר זמן פרעון לפני ר"ה ולא פרע - משמט, וצריכים לעשות פרוזבול.
ט. מי שהלוה לחבירו וקבע זמן פרעון אחר ר"ה אינו משמט.
י. מי שקבל משכון אינו משמט.
יא. כל הלואה אפילו עם שטר, או ערבים, או עם אחריות, משמטת.
יב. אדם שהלוה לחמישה אנשים מספיק פרוזבול אחד. חמישה אנשים שהלוו לאדם אחד צריכים חמישה פרוזבולים, לכל מלוה פרוזבול.
יג. קופות צדקה וגמ"ח אינם משמטים שהרי הם כמו שמסרו לבי"ד, ויש מחמירים.
יד. אין שביעית משמטת אלא בסופה, היינו בערב ר"ה של שנת תשס"ב.
טו. אם המלוה נמצא בחו"ל והלוה בארץ, עדיף שהמלוה יעשה את הפרוזבול לפי שעון ארץ ישראל.
טז. אפשר לכתוב פרוזבול בלילה, ואפשר לעשות שליח לכתיבת פרוזבול. העדים יהיו כשרים, ועדיף לא קרובים.
יז. פרוזבול תוקפו ביום חתימתו, ולמפרע, ולא להבא.
יח. אשה שנתנה לשכנתה ככר לחם ע"מ להחזיר לה, או מצרך אחר שאינו חוזר בעינו אלא תמורתו בכסף או שוה כסף, משמט. אא"כ התנתה עם השכנה שתחזיר לה אחרי ר"ה.
יט. אם הלוה בא אחרי ר"ה למלוה שלא עשה פרוזבול והביא את סכום החוב, חייב לאמר לו המלוה:"משמט אני וכבר אתה פטור מלשלם לי" . ואם אמר לו הלווה: "אעפ"כ אני נותן לך במתנה" מותר למלוה לקבל. ולווה העושה כן רוח חכמים נוחה ממנו.
כ. תיקן הגאון הרי"ח הטו"ב זיע"א שמצוה על אדם להלוות לחבירו סכום מסוים לפני ר"ה ע"מ שיחזיר לו לפני השקיעה בער"ה, או אפילו אם הלוה לו סתם, אנן סהדי שלכך התכוון. ואחרי ר"ה כשיחזיר לו את החוב יאמר:"משמט אני" . וכן תעשה אשה שתלוה לחברתה סוכר, לחם וכו'.
כא. מי שנמנע מלהלוות לחבירו קודם שמיטה שמא יתאחר החוב שלו וישמט עבר בלא תעשה שנאמר: "השמר לך" וכו', וחטא גדול הוא, שהרי הזהירה עליו תורה בשני לאוין שנאמר: "השמר לך פן..." וכל מקום שנאמר השמר, או פן, או אל, הרי זה מצות לא תעשה, והתורה הקפידה על מחשבה רעה זו וקראתו בליעל. והרי הוסיף להזהיר ולצוות שלא ימנע אלא יתן, שנאמר: "נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו", והבטיח הקב"ה בשכר מצוה זו בעולם הזה שנאמר: "כי בגלל הדבר הזה יברכך" וכו' (הרמב"ם שם הלכה ל).
אופן וסדר עשיית פרוזבול לספרדים
(שימו לב! נוסח זה חובר בשנת תשס"א. בכל שנה יש להזכיר את הדיינים המכהנים באותה השנה בבית הדין בירושלים, ולא כפי הנוסח המופיע כאן).
א. המלוה מכין שטר פרוזבול.
ב. המלוה מכין שני עדים כשרים.
ג. אחד העדים מכין מטפחת.
ד. המלוה תופס את המטפחת ואומר: "אתם העדים קנו ממני קנין גמור ושלם שאני מזכה על ידכם קרקע כל שהוא לכל אחד מבעלי חובות שחייבים לי, שאין להם קרקע לכתוב עליו פרוזבול" (מפסיק לאחוז במטפחת).
ה. אח"כ ממשיך ואומר: "הוו עלי סהדי שאני מוסר כל חוב שיש לי לביה"ד אשר בירושלים תובב"א הרבנים הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א, הרה"ג שלום משאש שליט"א, הרה"ג אברהם אלמליח שליט"א שאגבנו כל זמן שארצה" (יזכיר שמות הדיינים דלעיל).
ו. העדים חותמים על שטר הפרוזבול ומוסרים אותו למלוה. ויזהרו העדים שהתאריך יהיה מדויק.
ז. אין צורך לפרט שמות האנשים שחייבים לו (אם רוצה להחמיר על עצמו ולפרט את שמות החייבים לו יכול לרשום שמם מאחורי שטר הפרוזבול).
אופן וסדר עשיית פרוזבול לאשכנזים
א. המלוה מכין שטר פרוזבול.
ב. אחד הדיינים מכין מטפחת.
ג. המלוה אומר לפני הרבנים (הדיינים) "הן שנה זו וכוי... עד כל זמן שארצה".
ד. כשאומר "ונותן לכם במתנה בקנין ארבע אמות קרקע מאדמה שיש לי" יתן לו הדיין מטפחת, ואח"כ ימשיך לאמר עד "שארצה".
ה. הדיינים חותמים על הפרוזבול ומוסרים אותו למלוה.
ו. הרוצה להחמיר ירשום המלוה שמות הלווים מעבר לדף.
הערה:
א. מלוה אשכנזי שלא מוצא שלושה ת"ח יכול להשתמש בפרוזבול נוסח ספרד, לפי ההוראות שם.
ב. אם אין אפשרות לכתוב השמות מעבר לפרוזבול, אפשר להדביק שם נייר ולכתוב את השמות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













