ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- נוסחי תפילה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ב. כשראה הלל הזקן שנמנעו מלהלוות זה את זה ועוברין על הכתוב בתורה "השמר לך פן יהיה דבר" וכו' התקין פרוזבול כדי שלא ישמט החוב וכו'. זה גופו של פרוזבול: "מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה" (רמב"ם שם הלכה טז ויח).
ג. לדעת הרמב"ם והשו"ע אין עושים פרוזבול אא"כ בפני בי"ד חשוב ומומחה לרבים. ולדעת הרמ"א בכל בי"ד, ועכ"ז צריך שיהא בי"ד של שלשה ת"ח ולא סתם שלשה אנשים.
ד. כיום רוב בני אדם צריכים לעשות פרוזבול, חלקם מעיקר הדין וחלקם מהיות טוב.
ה. מאחר וקשה לנשת לביה"ד החשוב ולמסור לו או לאמר לו את נוסח הפרוזבול, התקין הגאון העצום והאדיר בעל החק"ל זיע"א נומס מיוחד, המוסר את הדברים בפני עדים לבי"ד חשוב, וזה מיוסד על פי השוייע בחויימ (סימן סז, סעיף כא-כ"ב) וכן נהנו בארץ ישראל מקדמת דנא.
ו. בזמן הזה הקפת חנות משמטת, ושכר שכיר משמט.
ז. חשבון בבנק או חסכון בבנק שיכול לפדות מתי שרוצה ואין לו זמן קבוע אחר ר"ה תשס"ב. וכן הפקדה בבנק שמשלמים לו עליה רווחים אפילו עם היתר עיסקא, או מי שקבל שיק שזמן פרעונו לפני ר"ה ורוצה לפדותו אחר ר"ה, כל אלו משמטים וצריך לעשות עליהם פרוזבול.
ח. בנקים הנותנים הלוואה לאנשים אע"פ שזמן ההלוואה קבוע אם עבר זמן פרעון לפני ר"ה ולא פרע - משמט, וצריכים לעשות פרוזבול.
ט. מי שהלוה לחבירו וקבע זמן פרעון אחר ר"ה אינו משמט.
י. מי שקבל משכון אינו משמט.
יא. כל הלואה אפילו עם שטר, או ערבים, או עם אחריות, משמטת.
יב. אדם שהלוה לחמישה אנשים מספיק פרוזבול אחד. חמישה אנשים שהלוו לאדם אחד צריכים חמישה פרוזבולים, לכל מלוה פרוזבול.
יג. קופות צדקה וגמ"ח אינם משמטים שהרי הם כמו שמסרו לבי"ד, ויש מחמירים.
יד. אין שביעית משמטת אלא בסופה, היינו בערב ר"ה של שנת תשס"ב.
טו. אם המלוה נמצא בחו"ל והלוה בארץ, עדיף שהמלוה יעשה את הפרוזבול לפי שעון ארץ ישראל.
טז. אפשר לכתוב פרוזבול בלילה, ואפשר לעשות שליח לכתיבת פרוזבול. העדים יהיו כשרים, ועדיף לא קרובים.
יז. פרוזבול תוקפו ביום חתימתו, ולמפרע, ולא להבא.
יח. אשה שנתנה לשכנתה ככר לחם ע"מ להחזיר לה, או מצרך אחר שאינו חוזר בעינו אלא תמורתו בכסף או שוה כסף, משמט. אא"כ התנתה עם השכנה שתחזיר לה אחרי ר"ה.
יט. אם הלוה בא אחרי ר"ה למלוה שלא עשה פרוזבול והביא את סכום החוב, חייב לאמר לו המלוה:"משמט אני וכבר אתה פטור מלשלם לי" . ואם אמר לו הלווה: "אעפ"כ אני נותן לך במתנה" מותר למלוה לקבל. ולווה העושה כן רוח חכמים נוחה ממנו.
כ. תיקן הגאון הרי"ח הטו"ב זיע"א שמצוה על אדם להלוות לחבירו סכום מסוים לפני ר"ה ע"מ שיחזיר לו לפני השקיעה בער"ה, או אפילו אם הלוה לו סתם, אנן סהדי שלכך התכוון. ואחרי ר"ה כשיחזיר לו את החוב יאמר:"משמט אני" . וכן תעשה אשה שתלוה לחברתה סוכר, לחם וכו'.
כא. מי שנמנע מלהלוות לחבירו קודם שמיטה שמא יתאחר החוב שלו וישמט עבר בלא תעשה שנאמר: "השמר לך" וכו', וחטא גדול הוא, שהרי הזהירה עליו תורה בשני לאוין שנאמר: "השמר לך פן..." וכל מקום שנאמר השמר, או פן, או אל, הרי זה מצות לא תעשה, והתורה הקפידה על מחשבה רעה זו וקראתו בליעל. והרי הוסיף להזהיר ולצוות שלא ימנע אלא יתן, שנאמר: "נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו", והבטיח הקב"ה בשכר מצוה זו בעולם הזה שנאמר: "כי בגלל הדבר הזה יברכך" וכו' (הרמב"ם שם הלכה ל).
אופן וסדר עשיית פרוזבול לספרדים
(שימו לב! נוסח זה חובר בשנת תשס"א. בכל שנה יש להזכיר את הדיינים המכהנים באותה השנה בבית הדין בירושלים, ולא כפי הנוסח המופיע כאן).
א. המלוה מכין שטר פרוזבול.
ב. המלוה מכין שני עדים כשרים.
ג. אחד העדים מכין מטפחת.
ד. המלוה תופס את המטפחת ואומר: "אתם העדים קנו ממני קנין גמור ושלם שאני מזכה על ידכם קרקע כל שהוא לכל אחד מבעלי חובות שחייבים לי, שאין להם קרקע לכתוב עליו פרוזבול" (מפסיק לאחוז במטפחת).
ה. אח"כ ממשיך ואומר: "הוו עלי סהדי שאני מוסר כל חוב שיש לי לביה"ד אשר בירושלים תובב"א הרבנים הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו שליט"א, הרה"ג שלום משאש שליט"א, הרה"ג אברהם אלמליח שליט"א שאגבנו כל זמן שארצה" (יזכיר שמות הדיינים דלעיל).
ו. העדים חותמים על שטר הפרוזבול ומוסרים אותו למלוה. ויזהרו העדים שהתאריך יהיה מדויק.
ז. אין צורך לפרט שמות האנשים שחייבים לו (אם רוצה להחמיר על עצמו ולפרט את שמות החייבים לו יכול לרשום שמם מאחורי שטר הפרוזבול).
אופן וסדר עשיית פרוזבול לאשכנזים
א. המלוה מכין שטר פרוזבול.
ב. אחד הדיינים מכין מטפחת.
ג. המלוה אומר לפני הרבנים (הדיינים) "הן שנה זו וכוי... עד כל זמן שארצה".
ד. כשאומר "ונותן לכם במתנה בקנין ארבע אמות קרקע מאדמה שיש לי" יתן לו הדיין מטפחת, ואח"כ ימשיך לאמר עד "שארצה".
ה. הדיינים חותמים על הפרוזבול ומוסרים אותו למלוה.
ו. הרוצה להחמיר ירשום המלוה שמות הלווים מעבר לדף.
הערה:
א. מלוה אשכנזי שלא מוצא שלושה ת"ח יכול להשתמש בפרוזבול נוסח ספרד, לפי ההוראות שם.
ב. אם אין אפשרות לכתוב השמות מעבר לפרוזבול, אפשר להדביק שם נייר ולכתוב את השמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
