ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- שירות לאומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
---------
"השרות" - חינוך לנתינה
הרב אברהם צוקרמן שליט"א - ראש ישיבת כפר הרא"ה וראש ישיבות בנ"ע
בשעה שהמחזור הראשון של אם האולפנות בכפר פינס הגיע לסיומו, עמדה בפנינו השאלה - לאן לכוון את פניהן של הבוגרות. היה זה מנהלה הראשון של האולפנא, ר' אלי ששר ז"ל, שקבע את העיקרון שעל הבנות להקדיש לפחות שנה אחת לצורכי הציבור. הייתה זו תקופה של קליטת עליה גדולה וצורכי חינוך מרובים, והבנות יצאו בקבוצות למקומות ישוב נדחים לעסוק בהוראה. למשל, בתי הבכורה בלהה יצאה עם ארבע בנות נוספות לעסוק בהוראה בישובי הנגב, כשהן מודרכות ע"י נשות הרמי"ם מישיבת כפר מימון. כך הוקם השירות הלאומי לבנות.
כאמור: השרות נולד כדי לחנך את הבנות לנתינה! הקב"ה יצר את האדם בצלמו. כשם שהקב"ה גומל חסדים, זן ומפרנס לכל "מביצי כינים עד קרני ראמים", כך תפקידו של האדם העשוי בצלמו לגמול חסדים! לכן לא יצר הקב"ה את הכל, אלא השאיר מקום לאדם שיפַתח את העולם, שהרי לא נאמר "אשר ברא אלוקים ועשה" אלא "אשר ברא אלוקים לעשות". חטאו הגדול של האדם היה בכך, שעוד לפני שנתן משהו לעולם, לקח מן העולם ממה שנאסר עליו לקחת! האישה נוצרה לנתינה, להיות "עזר כנגדו". בדרך כלל "עזר", אבל לעיתים כשהאיש מלא בתאוות הלקיחה, על האישה לעזור לאיש בכך שהיא "כנגדו" כפרוש חז"ל: "מנגדתו". ובזו נשתבחה: "כפה פרשה לעני וידיה שילחה לאביון".
הנתינה צריכה להיות מתוך אהבה ורצון ולא מתוך הכרח וכפיה. ההתגייסות לצבא חסרונה בכך, שהבנות לא נותנות שם מתוך רצון אלא מתוך הכרח, שהרי עצם הגיוס לצבא הוא הכרח. זאת מלבד, שהאוירה החילונית בצבא עומדת בניגוד גמור לחינוך שהבנות מקבלות במשך ארבע שנים באולפנא. (את הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה" שייכו פרשני המקרא ואף המדרש למשה רבינו ולתלמידי חכמים. בויקרא רבה דרשוהו על הקמחית, שזכתה ששבעה מבניה היו כוהנים גדולים בחייה, בזכות צניעות יתירה שנהגה בתוך ביתה פנימה. דרשנים מסבירים פסוק זה, שדרכן של נשים לעסוק בצורכי הבית "פנימה" ולא לעסוק בדברים שהם מחוץ לבית).
לסיום - חשוב לחנך את הבנות לנתינה, גם לא כתחליף לצבא. ויזכנו הקב"ה לראות בבניין ציון וירושלים מתוך אווירת נתינה מפוארת.
---------
הרב אליעזר מלמד שליט"א ראש ישיבת 'הר ברכה' ורב הישוב
סוגיית ה"שירות הלאומי" מורכבת מצדדים שונים. לפני הכל, ברור שכאשר בת יוצאת למקום בעייתי, וחוזרת משם ירודה מבחינה דתית, הרי שיצא שכרה בהפסדה. ולא רק היא ניזוקה אלא גם כלל ישראל הפסיד מכך. וזו מצווה הבאה בעבירה. ולכן אין ללכת למקום שאינו מושגח כראוי על ידי אנשים יראי שמים.עוד ברור, שכל מי שעושה חסד עם ילדים טעוני טיפוח או חולים וכיוצא בהם, במסגרות מסודרות - מקיימת מצווה.
השאלה היא כיצד ניתן לתרום את התרומה המיטבית לעם ישראל. וכאן מוכרחים לעמוד על הבעיה שנוצרת בעקבות השירות הלאומי, שתחילת הלימודים להשכלה גבוהה נדחית בשנה עד שנתיים. וכשחלק מהבנות מוסיפות עוד שנה למדרשה, יוצא שרוב הבנות מתחילות כיום את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות בגיל עשרים לערך.
וכיוון שגיל עשרים הוא כבר הגיל שבו מתאים להתחיל לחשוב על נישואין, נוצרת התנגשות משמעותית בין הנישואין והלימודים. יש בנות שמחליטות לדחות את הנישואין עד לקראת סיום תקופת הלימודים, ויש בנות שמחליטות להינשא בלא להתחשב בהתנגשות שתיווצר בין הלימודים למשימות המשפחתיות. לבנות שגדלו במשפחות מעוטות הכנסה הבעיה כאובה במיוחד. פעמים שהחלטה על נישואין תשלול מהן את האפשרות ללמוד מקצוע מכובד, ופעמים שהחלטה על לימוד מקצוע מכובד תגרום להן שיישארו רווקות למשך שנים רבות, ומיעוטן אף לא יזכו כלל להינשא.
לא כאן המקום להאריך בחישובים כלכליים, אולם בנוסף לשיקולים שהוזכרו, יש לבחון את עלות השירות הלאומי לעומת התועלת. בת שירות עולה למדינה כשלושת אלפים וחמש מאות ש"ח לחודש. יתכן שאם את הסכום הזה היו נותנים לחלק מהמובטלים, היו פותרים באחת, בעיה חברתית קשה, ואף חוסכים כסף לאוצר המדינה.
שיקולים אלו אינם שיקולים פרטיים אלא כלל ישראליים. מפני שאם בעקבות ההתנדבות ודחיית הנישואים והלימודים הגבוהים אחוז מסוים מן הבנות, אפילו עשרה אחוז בלבד, לא ירכשו מקצוע ההולם את כשרונן, ועשרים אחוז לא ינשאו בגיל המתאים להן, עם ישראל יחסר משפחות שיבנו אותו בארצו, ויחסר נשים שיוכלו לתרום לשגשוגו. המשמעות הדמוגרפית לאיחור גיל הנישואין בשנתיים הוא משמעותי, ולא כאן המקום לפרט את החישובים.
---------
התנאים ל"שירות" מוצלח
הרב מיכאל קאפח שליט"א - ראש אולפנת בנ"ע מירון
בעיקרון מוסד ה"שירות הלאומי" הוא רעיון מצוין. יש בו מסר חינוכי בסיסי בתחום הנתינה וההתנדבות. בנוסף - בנות רבות, שכשרונותיהן ויכולותיהן לא באים לידי ביטוי בתקופת לימודיהן, מתגלות לפתע במסגרת שנות השירות כ"מוסד" פרטי שכל כולו גמילות חסד. עם זאת, יש לנקוט זהירות יתירה כאשר באים לשבץ את הבנות בתחומים השונים. ההחלטה לגבי מקום השירות ותחום הפעילות, היא לעיתים החלטה גורלית הגובלת ב"פיקוח נפש", הן מבחינה רוחנית והן בכל הקשור להמשך בניית (או אי בניית) אישיותה של הנערה. הבעיה גדולה במיוחד, כאשר אין התאמה בין המקום ותחום השירות לבין יכולותיה של הבת, או כשהסביבה האנושית מתגלה כבעיתית.
באולפנא שלנו, לאחר שנים רבות בהם אנו שולחים בנות לשירות הלאומי וכן קולטים בנות לשנת שירות באולפנא, הסקנו מסקנות המתבקשות מהמציאות בשטח:
ראשית - יש מקומות ותחומי פעילות, שיש לעשות הכל על מנת שהבת לא תגיע לשם (והגיע הזמן למחשבה מחודשת לגבי מקומות אלו). במקומות מסוימים יש להתייעץ עם סמכות רוחנית גבוהה. שנית - כאולפנא, עלינו להיות מעורבים בבחירת התחום והמקום. ואכן, מסורת היא אצלנו, שכל הבנות עוברות דרכנו טרם ההחלטה לשיחה אישית לצורך הכוונה והדרכה. רצויה הנחייה לקראת השירות ע"י רב או דמות תורנית אחרת!
שלישית - רצוי לשלב לימודים במדרשה כשהדבר אפשרי, על מנת שהבת גם תקבל בזמן שהיא מעניקה. בנוסף, רצוי שהבת תהיה במעין "חממה" כגון: שירות באולפנא, קשר עם גרעין תורני ומשפחות מאמצות בעלות אופי תורני, מקום שיש בו רכזת שירות בעלת אישיות חמה ותומכת המעורבת בפרטים, שיעורי תורה סדירים המתקיימים ע"י דמות רוחנית ועוד. לאור ניסיוננו, הכנה מדוקדקת ומפורטת, ו"חממה" כזו הם תנאי ליציאתה של הבת לשירות הלאומי.
לסיכום: השירות הלאומי הוא קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטה. ישנן בנות רבות המצליחות להעלות חיוך על פניהם של קשישים, מוגבלים וילדים הנזקקים לסיוע לימודי, פיזי ונפשי, ועל כן תבוא הברכה עליהן ועל המופקדים והמובילים של מפעל אדיר זה. יבורכו העושים והמֵעשים!
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה לשמור על הקדושה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
