ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- שירות לאומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
---------
"השרות" - חינוך לנתינה
הרב אברהם צוקרמן שליט"א - ראש ישיבת כפר הרא"ה וראש ישיבות בנ"ע
בשעה שהמחזור הראשון של אם האולפנות בכפר פינס הגיע לסיומו, עמדה בפנינו השאלה - לאן לכוון את פניהן של הבוגרות. היה זה מנהלה הראשון של האולפנא, ר' אלי ששר ז"ל, שקבע את העיקרון שעל הבנות להקדיש לפחות שנה אחת לצורכי הציבור. הייתה זו תקופה של קליטת עליה גדולה וצורכי חינוך מרובים, והבנות יצאו בקבוצות למקומות ישוב נדחים לעסוק בהוראה. למשל, בתי הבכורה בלהה יצאה עם ארבע בנות נוספות לעסוק בהוראה בישובי הנגב, כשהן מודרכות ע"י נשות הרמי"ם מישיבת כפר מימון. כך הוקם השירות הלאומי לבנות.
כאמור: השרות נולד כדי לחנך את הבנות לנתינה! הקב"ה יצר את האדם בצלמו. כשם שהקב"ה גומל חסדים, זן ומפרנס לכל "מביצי כינים עד קרני ראמים", כך תפקידו של האדם העשוי בצלמו לגמול חסדים! לכן לא יצר הקב"ה את הכל, אלא השאיר מקום לאדם שיפַתח את העולם, שהרי לא נאמר "אשר ברא אלוקים ועשה" אלא "אשר ברא אלוקים לעשות". חטאו הגדול של האדם היה בכך, שעוד לפני שנתן משהו לעולם, לקח מן העולם ממה שנאסר עליו לקחת! האישה נוצרה לנתינה, להיות "עזר כנגדו". בדרך כלל "עזר", אבל לעיתים כשהאיש מלא בתאוות הלקיחה, על האישה לעזור לאיש בכך שהיא "כנגדו" כפרוש חז"ל: "מנגדתו". ובזו נשתבחה: "כפה פרשה לעני וידיה שילחה לאביון".
הנתינה צריכה להיות מתוך אהבה ורצון ולא מתוך הכרח וכפיה. ההתגייסות לצבא חסרונה בכך, שהבנות לא נותנות שם מתוך רצון אלא מתוך הכרח, שהרי עצם הגיוס לצבא הוא הכרח. זאת מלבד, שהאוירה החילונית בצבא עומדת בניגוד גמור לחינוך שהבנות מקבלות במשך ארבע שנים באולפנא. (את הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה" שייכו פרשני המקרא ואף המדרש למשה רבינו ולתלמידי חכמים. בויקרא רבה דרשוהו על הקמחית, שזכתה ששבעה מבניה היו כוהנים גדולים בחייה, בזכות צניעות יתירה שנהגה בתוך ביתה פנימה. דרשנים מסבירים פסוק זה, שדרכן של נשים לעסוק בצורכי הבית "פנימה" ולא לעסוק בדברים שהם מחוץ לבית).
לסיום - חשוב לחנך את הבנות לנתינה, גם לא כתחליף לצבא. ויזכנו הקב"ה לראות בבניין ציון וירושלים מתוך אווירת נתינה מפוארת.
---------
הרב אליעזר מלמד שליט"א ראש ישיבת 'הר ברכה' ורב הישוב
סוגיית ה"שירות הלאומי" מורכבת מצדדים שונים. לפני הכל, ברור שכאשר בת יוצאת למקום בעייתי, וחוזרת משם ירודה מבחינה דתית, הרי שיצא שכרה בהפסדה. ולא רק היא ניזוקה אלא גם כלל ישראל הפסיד מכך. וזו מצווה הבאה בעבירה. ולכן אין ללכת למקום שאינו מושגח כראוי על ידי אנשים יראי שמים.עוד ברור, שכל מי שעושה חסד עם ילדים טעוני טיפוח או חולים וכיוצא בהם, במסגרות מסודרות - מקיימת מצווה.
השאלה היא כיצד ניתן לתרום את התרומה המיטבית לעם ישראל. וכאן מוכרחים לעמוד על הבעיה שנוצרת בעקבות השירות הלאומי, שתחילת הלימודים להשכלה גבוהה נדחית בשנה עד שנתיים. וכשחלק מהבנות מוסיפות עוד שנה למדרשה, יוצא שרוב הבנות מתחילות כיום את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות בגיל עשרים לערך.
וכיוון שגיל עשרים הוא כבר הגיל שבו מתאים להתחיל לחשוב על נישואין, נוצרת התנגשות משמעותית בין הנישואין והלימודים. יש בנות שמחליטות לדחות את הנישואין עד לקראת סיום תקופת הלימודים, ויש בנות שמחליטות להינשא בלא להתחשב בהתנגשות שתיווצר בין הלימודים למשימות המשפחתיות. לבנות שגדלו במשפחות מעוטות הכנסה הבעיה כאובה במיוחד. פעמים שהחלטה על נישואין תשלול מהן את האפשרות ללמוד מקצוע מכובד, ופעמים שהחלטה על לימוד מקצוע מכובד תגרום להן שיישארו רווקות למשך שנים רבות, ומיעוטן אף לא יזכו כלל להינשא.
לא כאן המקום להאריך בחישובים כלכליים, אולם בנוסף לשיקולים שהוזכרו, יש לבחון את עלות השירות הלאומי לעומת התועלת. בת שירות עולה למדינה כשלושת אלפים וחמש מאות ש"ח לחודש. יתכן שאם את הסכום הזה היו נותנים לחלק מהמובטלים, היו פותרים באחת, בעיה חברתית קשה, ואף חוסכים כסף לאוצר המדינה.
שיקולים אלו אינם שיקולים פרטיים אלא כלל ישראליים. מפני שאם בעקבות ההתנדבות ודחיית הנישואים והלימודים הגבוהים אחוז מסוים מן הבנות, אפילו עשרה אחוז בלבד, לא ירכשו מקצוע ההולם את כשרונן, ועשרים אחוז לא ינשאו בגיל המתאים להן, עם ישראל יחסר משפחות שיבנו אותו בארצו, ויחסר נשים שיוכלו לתרום לשגשוגו. המשמעות הדמוגרפית לאיחור גיל הנישואין בשנתיים הוא משמעותי, ולא כאן המקום לפרט את החישובים.
---------
התנאים ל"שירות" מוצלח
הרב מיכאל קאפח שליט"א - ראש אולפנת בנ"ע מירון
בעיקרון מוסד ה"שירות הלאומי" הוא רעיון מצוין. יש בו מסר חינוכי בסיסי בתחום הנתינה וההתנדבות. בנוסף - בנות רבות, שכשרונותיהן ויכולותיהן לא באים לידי ביטוי בתקופת לימודיהן, מתגלות לפתע במסגרת שנות השירות כ"מוסד" פרטי שכל כולו גמילות חסד. עם זאת, יש לנקוט זהירות יתירה כאשר באים לשבץ את הבנות בתחומים השונים. ההחלטה לגבי מקום השירות ותחום הפעילות, היא לעיתים החלטה גורלית הגובלת ב"פיקוח נפש", הן מבחינה רוחנית והן בכל הקשור להמשך בניית (או אי בניית) אישיותה של הנערה. הבעיה גדולה במיוחד, כאשר אין התאמה בין המקום ותחום השירות לבין יכולותיה של הבת, או כשהסביבה האנושית מתגלה כבעיתית.
באולפנא שלנו, לאחר שנים רבות בהם אנו שולחים בנות לשירות הלאומי וכן קולטים בנות לשנת שירות באולפנא, הסקנו מסקנות המתבקשות מהמציאות בשטח:
ראשית - יש מקומות ותחומי פעילות, שיש לעשות הכל על מנת שהבת לא תגיע לשם (והגיע הזמן למחשבה מחודשת לגבי מקומות אלו). במקומות מסוימים יש להתייעץ עם סמכות רוחנית גבוהה. שנית - כאולפנא, עלינו להיות מעורבים בבחירת התחום והמקום. ואכן, מסורת היא אצלנו, שכל הבנות עוברות דרכנו טרם ההחלטה לשיחה אישית לצורך הכוונה והדרכה. רצויה הנחייה לקראת השירות ע"י רב או דמות תורנית אחרת!
שלישית - רצוי לשלב לימודים במדרשה כשהדבר אפשרי, על מנת שהבת גם תקבל בזמן שהיא מעניקה. בנוסף, רצוי שהבת תהיה במעין "חממה" כגון: שירות באולפנא, קשר עם גרעין תורני ומשפחות מאמצות בעלות אופי תורני, מקום שיש בו רכזת שירות בעלת אישיות חמה ותומכת המעורבת בפרטים, שיעורי תורה סדירים המתקיימים ע"י דמות רוחנית ועוד. לאור ניסיוננו, הכנה מדוקדקת ומפורטת, ו"חממה" כזו הם תנאי ליציאתה של הבת לשירות הלאומי.
לסיכום: השירות הלאומי הוא קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטה. ישנן בנות רבות המצליחות להעלות חיוך על פניהם של קשישים, מוגבלים וילדים הנזקקים לסיוע לימודי, פיזי ונפשי, ועל כן תבוא הברכה עליהן ועל המופקדים והמובילים של מפעל אדיר זה. יבורכו העושים והמֵעשים!
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









