ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
בשבת אחת ניגש אלי אדם וביקש בקבוק יין לקידוש. ריח כבד של סיגריות עלה מפיו, וניכר היה שלפני כמה דקות עישן סיגריה. שאלתיו: אם אתה מעשן בשבת בשביל מה לך יין לקידוש? השיב לי אותו אדם כי הוא מעשן על פי ההיתר של הרה"ג אבוחצירא שליט"א. כשניסיתי לברר מהו ההיתר שקיבל, סיפר לי כי לפני כמה שנים היה אצל הרב וסיפר לו שהוא מעשן ארבעים סיגריות בשבת. כדי שימנע לגמרי מהאיסור החמור, אמר לו הרב כי במקום לעשן ארבעים יעשן בתחילה רק עשרים, אחר-כך ירד לעשר וכך עד שייגמל לחלוטין. אולם אותו אדם תפס רק את תחילת דברי הרב כי מותר לו לעשן בשבת, ועל כן הוא מעשן בשבת "בהיתר".
בסיפור האמיתי הזה, נזכרתי כשקראתי את מאמרו של הרב ישראל רוזן על כך שבענייני צניעות צריך להפוך את ההיתר של "בדיעבד" ל"לכתחילה". הוא כנראה לא מבין את הדינאמיקה הציבורית. לדעתו צריך לאפשר לכתחילה לשבת בצורה מעורבת בחתונות, למרות שהגמרא אוסרת זאת ולמרות שרוב ככל הרבנים המחויבים לגמרא ולשולחן ערוך מקפידים על הפרדה בין גברים לנשים.
העובדה שרבנים מקדשים בדיעבד גם בחתונות שבהם אין הפרדה, אינה היתר לכתחילה. אם הרבנים יוותרו על ההלכה - שאר הציבור יזמין לכתחילה רקדניות וזמרות לשיר בציבור בהיתר הרב רוזן שליט"א.
הדוגמה הזאת אינה מקרית. לדעת הרב רוזן צריך להתיר לחיילים לשמוע חיילות שרות. הוא קורא לא להתנגד לפקודה של קצין חינוך ראשי הכופה על חיילים דתיים לשמוע נשים שרות סולו על במה. פרסומם הדברים הללו בראש כל חוצות זו טעות ציבורית מסוכנת. יש מי שמחכה להיתרים הללו על מנת להוריד את הציבור במדרגה.
מאמרו של הרב רוזן ישמש "כתב הכשר" לקצין חינוך ראשי. על ידו הוא ינסה לאלץ את כל החיילים הדתיים להתיישר לקו ה"לייט" שמפרסם הרב רוזן. כל הדיון מחר יתחיל בשאלה האם חיילים דתיים יצטרכו גם לראות זמרות שהצבא מזמין להופיע לפני החיילים. הן בודאי לא יבואו לשאול את הרב רוזן איזה בגדים ללבוש לפני שהן באות לשיר בהיתר לפני החיילים! וכדי בזיון וקצף.
אני מניח שרבים בציבור ירצו לדעת האם הגישה ההופכת את ה"דיעבד" ל"לכתחילה" נהוגה גם במכון צומ"ת בענייני שבת וכשרות. כי אם זאת הגישה של מכון צומת, אני הולך להדיר את ביתי מכל המוצרים של מכון הזה. זכותו של הציבור לדעת. אם זאת הגישה ההלכתית של המכון - הוא יתמוטט ציבורית וכלכלית. אנשים רבים ידירו את רגליהם מהמוצרים שלכם, בצדק, הם רוצים לקיים את המצוות לכתחילה שבלכתחילה.
כיוון שאני יודע ששיטת הפסיקה של מכון צומת אינה כזאת, מותר לי לשאול: למה תגַרע הצניעות מהשבת? למה בעניינם של צניעות אנחנו צריכים להכשיל את בנינו ובנותינו בהיתרים של בדיעבד ולפגוע בנפשות ובנשמות שלהם לחינם? ממש לחינם?
לתגובתו של הרב רוזן בעניין
לתגובה של הרב זאב נוימן בעניין (בתגובה לרב רוזן)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
