ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
מצוה ל"ח
מצות עשה ליתן צדקה לעניי ישראל שנאמר: "פתֹח תפתח את ידך" (דברים ט"ו ח')
מצוה לספר
בקשב רב ישבו הילדים מול מורם ורבם שלימים התפרסם כאדמו"ר, האדמו"ר ר' חיים מצ'רנוביץ בעל ה'סידורו של שבת'. הרבי הקריא את הגמרא הדורשת על הפסוק "פתוח תפתח את ידך" שאם העני מבקש שוב צדקה אחרי שכבר קיבל, חייב האדם לתת לו בכל פעם שוב ושוב ואפילו מאה פעמים. הרבי שהיה ידוע בהתלהבותו הרבה חזר בהתלהבות מספר פעמים על דברי הגמרא: "ואפילו מאה פעמים, אפילו מאה פעמים".
לבנימין, אחד הנערים שישב מול הרב היה נראה כי התלהבותו של הרב קצת מוגזמת שהרי ברור כי אף אחד לא יתן לעני צדקה מספר כה רב של פעמים, ובנימין היה בטוח כי בשעת מבחן גם הרב לא יעמוד בדרישה זו. מחשבה זו החלה לנקר במוחו עוד ועוד עד שלא הצליח להתרכז בלימודו.
בשעת הצהריים כשהלכו הנערים לביתם לסעוד את ליבם, פנה בנימין אל אביו והזכיר לו כי מתקרב יום התשלום החודשי למלמד. האב הוציא מיד ממגירת שולחנו דינר זהב ונתנו לבנימין על מנת שיתנו למלמד כשכר לחודשיים הקרובים. בדרך חזרה לתלמוד תורה עבר בנימין בשוק הגדול ופרט את המטבע היקר למאה פרוטות. לאחר מכן ניגש לאחד מהעניים פושטי הידיים, והציע לו עבודה קלה ומשתלמת. הוא אמר לעני כי אם יבוא לבית הרבי ויבקש ממנו צדקה מאה פעמים שוב ושוב, ירוויח צדקה מרובה, ובנימין יוסיף לו עוד שתי פרוטות כשכר טירחה. לעני נראה העניין קצת משונה, אולם שתי הפרוטות שיקבל כשכר שיכנעו אותו להסכים. בנימין רץ במהירות לתלמוד תורה, ולפני תחילת השיעור נתן לרב את מאה הפרוטות. מספר דקות לאחר מכן דפק העני על הדלת וביקש צדקה. הרבי חייך אליו ונתן לו פרוטה מהפרוטות שזה עתה קיבל. כעבור דקה דפק שוב העני וביקש צדקה, והרבי בעיניים מאירות נתן לו שוב פרוטה, וכך נשנה הדבר מאה פעמים אל מול עיניהם המשתאות של הנערים. אחד הנערים הרהיב עוז ושאל את הרבי: "הרי זו משכורתו של הרב, איך נתן את כולו כצדקה לעני אחד טרדן?" הרבי הרים את עיניו ואמר: "וכי לא כך למדנו היום שהתורה מצווה עלינו 'אפילו מאה פעמים'?" בנימין כששמע זאת פרץ לפתע בבכי תמרורים כשחרטה עצומה ממלאת את ליבו. הרבי לקחו והרגיעו, ובנימין בעיניים מושפלות ובקול חנוק ושקט אמר כי כל העניין לא היה אלא בשביל לנסות את הרבי, האם אכן יקיים את אשר הוא מלמד. הרבי לקח את בנימין, חיבקו בחום ואמר לו: "דע לך, כי במה שכתוב בתורה שצריך לקיים לא שייך אצלי כלל ניסיון, וכי יעלה על הדעת כי מצוה מפורשת הכתובה בתורה לא אקיים?" אביו של בנימין שהגיע בנתיים הוציא מכיסו זהוב נוסף, נתנו לרבי במקום הזהוב שהפסיד, ואמר כי השיעור שבנו קיבל זה עתה שווה לפחות זהוב, אם לא יותר.
בקול שבור ובדמעות סיפר העני לרבי מנחם מנדל מרימנוב בפרוטרוט את כל צרותיו. בסיום הדברים הרבי הוציא מכיסו סכום נאה ונתנו לעני במתנה. לאחר שיצא העני ביקש הרבי ממשמשו לקרוא שוב לעני, ומשחזר נתן לו נדבה גדולה נוספת. לתלמידיו שתמהו על כך שנתן פעמיים צדקה לעני הסביר: "בפעם הראשונה הרגשתי רחמים מרובים על היהודי ולכן נתתי לו צדקה. אולם, אחר כך הבנתי שנתינת הצדקה הייתה בגלל הרגשתי האישית ולא בגלל שהתורה מצווה לתת צדקה, לכן קראתי לו שוב ונתתי לו כדי לקיים את המצוה".
מצוה להורות
כל אדם חייב לתת צדקה ואפילו הוא עני בעצמו. אדם הנותן צדקה יעשה זאת בפנים מאירות, ויזהר שלא להעליב ולפגוע במבקש.
אמרו חז"ל: "גדול המֵעשה יותר מהעושה", לכן ישתדל אדם שבנוסף לצדקה שנותן בעצמו ישדל גם אחרים להרבות בנתינת הצדקה.
הרמב"ם מונה שמונה דרגות בהידור קיום מצות הצדקה:
א. הטוב שבכולם לתת לעני הלוואה וכד' ולאפשר לו להתבסס כלכלית.
ב. הנותן אינו יודע למי נתן והעני לא יודע ממי קיבל, כגון שנתן לקרן תרומות,גבאי צדקה וכדומה.
ג. הנותן יודע למי נתן אבל העני לא יודע ממי קיבל.
ד. העני יודע ממי קיבל אבל הנותן לא יודע למי נתן.
ה. נותן לעני בידו את כל צורכו קודם שהעני ביקש
ו. נותן לו את כל מה שצריך לאחר שהעני מבקש.
ז. נותן לו פחות ממה שהוא צריך אבל נותן בסבר פנים יפות.
ח. הפחות שבכולם, שנותן לו פחות ממה שצריך בסבר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
