ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים : וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם" (בראשית ל"ב ב-ג).
צריך להבין:
א. מה משמעות ה"פגיעה" וכיצד היא קשורה לדרכו של יעקב?
ב. מה מחדש יעקב בהכרזתו "מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה" ?
ג. האם יש משמעות למקום הפגישה ומדוע הוא נקרא מַחֲנָיִם בלשון רבים ולא מַחֲנֵה?
רש"י מפרש:
"ויפגעו בו מלאכי אלהים - מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ: מחנים - שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו".
רש"י עונה על כל שלשת השאלות. בתחילת הפרשה נאמר:
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע ...: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם ... וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם ... וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:... מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ"
השימוש החוזר בביטויים מוכיח כי מדובר באותה תופעה. לכן ברור לרש"י כי אותם המלאכים שראה בתחילת דרכו, ביציאתו מן הארץ, הם המלאכים שראה בחזרתו אליה.
מה גרם להופעתם של המלאכים הללו? מסביר המדרש:
"אם נתרבה במצות .. מלאכים משמרין אותו, ואם הוא שלם בתורה ובמעשים טובים הקב"ה משמרו ...וכן אתה מוצא ביעקב שכתוב בו איש תם יושב אוהלים (בראשית כה) איש תם- במעשים טובים, יושב אוהלים - עוסק בתורה ונתרבה במצות נמסרו לו מחנות מלאכים לשמרו שנאמר ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים" (תנחומא, פרשת משפטים סימן יט)
לפי זה תנאי לשמירה של מחנה מלאכים הוא עיסוק בתורה ועשיית מעשים טובים.
"אבן עזרא" במקום מסביר שצריך עוד משהו, וז"ל:
"ויפגעו בו מלאכי אלהים לעזרו בדרך והוא לבדו ראה מחנה המלאכים סביב מחנהו, על כן קרא שם המקום מחנים, על שם שנים, אחד שלו, ואחד של מלאכים".
יעקב הבין שלהשתדלות שלו בבחינת "התערותא דלתתא" יש השפעה גם בעולמות העליונים בבחינת "התערותא דלעילא". לכן אחרי שהוא פעל, עומדים לרשותו שני מחנות. תנאי לסייעתא דשמיא הוא השתדלות אנושית.
נתקדם עוד מעט בהיסטוריה של הפרשנות ונעבור אל ה"ספורנו" (שחי ויצר באיטליה לפני כחמש מאות שנה). רבי עובדיה מספורנו מסביר:
"המחנה שלי שפגעו בי מלאכי אלקים אין ספק שהוא מחנה אלקים"
לשיטתו הביטוי "מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה", מתייחס למחנה האנושי שלו. מדבריו למדנו כי הזכות לחזות במחנה של מלאכים מלמדת על כך שהנך הולך בדרך הנכונה וגם ההשתדלות האנושית שלך היא בבחינת "גילוי אלוקות".
בעל ה"אור החיים" הקדוש (ייסד ישיבה בירושלים לפני כמאתיים וחמישים שנה), מקדם אותנו עוד צעד קדימה לכיוון זה. לשיטתו המלאכים שיעקב ראה היו בדמות אנשים וכל אחד היה יכול לראות אותם. ראייתו של יעקב הייתה שונה בכך שהוא זכה להבין שהם בעצם מלאכים - שליחים של הקב"ה לעזור לו, וז"ל:
"ופשט הכתוב הוא להיות כי שלח ד' מלאכים בדמות אנשים להדמות לפני עשיו...ויאמר יעקב כאשר ראם בדרך, זה מחנה אלקים אין אלה אנשים אלא מלאכים. ויקרא שם המקום מחניים פי' ב' מחנות א' של אנשיו שהיו עמו לערוך מלחמה והב' של מלאכים בדמות אנשים כי באו לעזרת ד' לידידו יעקב בחיר ד'"
מדבריו למדנו עקרון חשוב כי על האדם לנסות ולהתבונן במתרחש סביבו ולנסות להבין כיצד הקב"ה עוזרו גם כאשר הכל נראה צירוף מקרים כל כך אנושי.
גם בין האנשים שמסביבנו ננסה תמיד לזהות את המלאכים שהקב"ה שלח לנו ולא נשכח להודות לו על כך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
