ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים : וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם" (בראשית ל"ב ב-ג).
צריך להבין:
א. מה משמעות ה"פגיעה" וכיצד היא קשורה לדרכו של יעקב?
ב. מה מחדש יעקב בהכרזתו "מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה" ?
ג. האם יש משמעות למקום הפגישה ומדוע הוא נקרא מַחֲנָיִם בלשון רבים ולא מַחֲנֵה?
רש"י מפרש:
"ויפגעו בו מלאכי אלהים - מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ: מחנים - שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו".
רש"י עונה על כל שלשת השאלות. בתחילת הפרשה נאמר:
"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע ...: וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם ... וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם ... וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא:... מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ"
השימוש החוזר בביטויים מוכיח כי מדובר באותה תופעה. לכן ברור לרש"י כי אותם המלאכים שראה בתחילת דרכו, ביציאתו מן הארץ, הם המלאכים שראה בחזרתו אליה.
מה גרם להופעתם של המלאכים הללו? מסביר המדרש:
"אם נתרבה במצות .. מלאכים משמרין אותו, ואם הוא שלם בתורה ובמעשים טובים הקב"ה משמרו ...וכן אתה מוצא ביעקב שכתוב בו איש תם יושב אוהלים (בראשית כה) איש תם- במעשים טובים, יושב אוהלים - עוסק בתורה ונתרבה במצות נמסרו לו מחנות מלאכים לשמרו שנאמר ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים" (תנחומא, פרשת משפטים סימן יט)
לפי זה תנאי לשמירה של מחנה מלאכים הוא עיסוק בתורה ועשיית מעשים טובים.
"אבן עזרא" במקום מסביר שצריך עוד משהו, וז"ל:
"ויפגעו בו מלאכי אלהים לעזרו בדרך והוא לבדו ראה מחנה המלאכים סביב מחנהו, על כן קרא שם המקום מחנים, על שם שנים, אחד שלו, ואחד של מלאכים".
יעקב הבין שלהשתדלות שלו בבחינת "התערותא דלתתא" יש השפעה גם בעולמות העליונים בבחינת "התערותא דלעילא". לכן אחרי שהוא פעל, עומדים לרשותו שני מחנות. תנאי לסייעתא דשמיא הוא השתדלות אנושית.
נתקדם עוד מעט בהיסטוריה של הפרשנות ונעבור אל ה"ספורנו" (שחי ויצר באיטליה לפני כחמש מאות שנה). רבי עובדיה מספורנו מסביר:
"המחנה שלי שפגעו בי מלאכי אלקים אין ספק שהוא מחנה אלקים"
לשיטתו הביטוי "מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה", מתייחס למחנה האנושי שלו. מדבריו למדנו כי הזכות לחזות במחנה של מלאכים מלמדת על כך שהנך הולך בדרך הנכונה וגם ההשתדלות האנושית שלך היא בבחינת "גילוי אלוקות".
בעל ה"אור החיים" הקדוש (ייסד ישיבה בירושלים לפני כמאתיים וחמישים שנה), מקדם אותנו עוד צעד קדימה לכיוון זה. לשיטתו המלאכים שיעקב ראה היו בדמות אנשים וכל אחד היה יכול לראות אותם. ראייתו של יעקב הייתה שונה בכך שהוא זכה להבין שהם בעצם מלאכים - שליחים של הקב"ה לעזור לו, וז"ל:
"ופשט הכתוב הוא להיות כי שלח ד' מלאכים בדמות אנשים להדמות לפני עשיו...ויאמר יעקב כאשר ראם בדרך, זה מחנה אלקים אין אלה אנשים אלא מלאכים. ויקרא שם המקום מחניים פי' ב' מחנות א' של אנשיו שהיו עמו לערוך מלחמה והב' של מלאכים בדמות אנשים כי באו לעזרת ד' לידידו יעקב בחיר ד'"
מדבריו למדנו עקרון חשוב כי על האדם לנסות ולהתבונן במתרחש סביבו ולנסות להבין כיצד הקב"ה עוזרו גם כאשר הכל נראה צירוף מקרים כל כך אנושי.
גם בין האנשים שמסביבנו ננסה תמיד לזהות את המלאכים שהקב"ה שלח לנו ולא נשכח להודות לו על כך.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
