ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
המלחמה הנוכחית מבטאת משבר עמוק ומכריחה אותנו לחזור ליסודות. במשך שנים מדינת ישראל ניסתה להסביר לעולם שהיא מוכנה להתפשר עם הערבים, בתקווה שעל ידי כך תזכה לאהדה ולתמיכה. כאשר למרות הכול הערבים תקפו אותנו וברשעות פגעו באזרחים בניגוד לכל האמנות הבין־לאומיות, רבים בעולם לא הצדיקו את מלחמתנו להשמדת האויב.
הבעיה בעמדה היסודית שלנו היא שכמעט כל הנציגים הרשמיים של ישראל אינם מבטאים את הקשר המוחלט שלנו לארץ ישראל כולה, קשר שנובע מכך שה' הנחיל את הארץ לאבותינו ולנו, וציווה אותנו ליישב אותה. מלבד שגרירים אחדים, למשל ציפי חוטובלי בבריטניה ודרור אידר באיטליה, הנציגים שלנו אינם מזכירים את פסוקי התנ"ך שבהם ה' הבטיח את ארץ ישראל לעם ישראל, ואינם מצטטים את פסוקי הנביאים שהתנבאו לפני אלפי שנים על חזרת עם ישראל לארצו, כדי להפריחה ולהביא ברכה לעולם.
התנ"ך הוא הספר החשוב והמפורסם ביותר בעולם. נציגינו יכלו להישען עליו, לבטא את גודל הנס של הגשמת דברי הנביאים. במקום זאת הם מדברים על ביטחון ועל נכונות לפשרות, בלא תשובה לטענה היסודית של הערבים נגדנו, שבאנו לארץ זרה ונישלנו את תושביה. מתוך תפיסה שטחית מתארים את הסכסוך עם הערבים כסכסוך שכנים שניתן לפתרון של פשרה, במקום להסביר לעולם שהערבים המוסלמים שנלחמים בנו, נלחמים בעם ישראל וברעיון הגדול של תורת ישראל, ובמידה רבה בכל שאר העולם שאינו מוסלמי.
יהי רצון שמתוך חג השבועות וזיכרון מתן התורה נזכה להתחזק בלימוד התורה, שמגדירה את זהותנו הלאומית ואת הייעוד הגדול שלנו ליישב את כל הרעיונות של התורה בארץ, וכך להביא ברכה לארץ ולכל העולם. ומתוך כך נצליח במלחמה באויבינו ויעלה בידינו להסביר לאומות העולם את צדקתנו.
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
739 - חילופי שבויים
740 - לשוב ליסודות
741 - מרן הרב קוק על הדתות השונות
טען עוד
ברכת כוהנים
בימים אלו, שבהם אנחנו מבקשים עזרה משמיים, נעסוק מעט בהלכות ברכת כוהנים שבפרשת השבוע. חשוב תחילה לבאר שהברכה שאנו מבקשים מה' אינה ברכה שתבוא בדרך נס אלא בדרך הטבע, כי באופן זה אנו מסוגלים לקלוט את הברכה כראוי ולהמשיך להתקדם. אולם כאשר אנחנו זוכים לנס, אף שהנס הציל אותנו, אין לנו כלים להמשיך הלאה, ולכן בדרך כלל אחר הנס ישנו משבר. וכן למדנו שהברכות המופיעות בתורה, בפרשיות בחוקותי וכי תבוא, הן ברכות שבאות בדרך הטבע.
בכל אופן, כל מה שאנו עושים הוא בעזרת ה', כי גם הטבע מתקיים על ידי ה'. ההבדל בין נס לטבע, שבדרך נס על פי כל החישובים ההגיוניים היינו נכשלים, ורק מפני שאירע דבר בלתי צפוי הצלחנו. וכאשר הברכה באה בדרך הטבע, גם לפי החישובים ההגיוניים יכולנו להצליח, אלא שהיינו יכולים להצליח יותר או פחות, וה' עזר שהצלחנו יותר. גם ברכת כוהנים, כמו שאר הברכות שבתורה, מכוונת שנזכה לברכה והצלחה ולשמירה בדרך הטבע.
המצווה
מצוות עשה מהתורה שהכוהנים יברכו את ישראל, שנאמר: "וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל אהרון ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמור להם. יברכך ה'..." (במדבר ו, כב-כז).
מצווה זו נוהגת בכל יום, וכל כהן שקראו לו לעלות לדוכן לברך את ישראל וסירב, אף שמצד הדין ביטל מצווה אחת בלבד, נחשב לו הדבר כאילו ביטל שלוש מצוות מן התורה, כי שלוש פעמים נזכר לשון ציווי וזירוז לכוהנים לברך את ישראל (סוטה לח, ב; רמב"ם תפילה טו, יב). ואף אם כבר בירך פעם אחת באותו יום את ישראל, אם קראו לו במניין אחר לעלות לדוכן, מצווה שיעלה ויברך פעם נוספת. אבל אם לא עלה, אינו מבטל מצוות עשה מהתורה (שולחן ערוך אורח חיים קכח, ג).
בשעת ברכת כוהנים צריך כל אחד ואחד מישראל לעמוד מול הכוהנים, ולכוון דעתו לברכה (שולחן ערוך קכח, כג). וכתב בספר חרדים (יב, יח), שגם הישראלים העומדים מול הכוהנים בשתיקה ובכוונה ועונים אמן לאחר הברכה, שותפים בקיום מצוות התורה של ברכת כוהנים.
מקום עמידת המתברכים
בשעה שהכוהנים מברכים, צריכים המתברכים להימצא מולם, שנאמר: "כה תברכו את בני ישראל אמור להם" (במדבר ו, כג). למדו חכמים שברכת כוהנים צריכה להתקיים כדרך שאנשים מדברים עם חבריהם, שעומדים פנים כנגד פנים, ומדברים בקול רם שכל המתברכים יוכלו לשומעם.
מי שעומד אחר הכוהנים אינו נכלל בברכה, אבל מי שעומד ממש בצידיהם, יפנה את פניו לכוהנים והרי הוא נכלל בברכה. והיושבים בשורות הראשונות בבית הכנסת צריכים למדוד את מקומם ביחס לכוהנים; אם הם לפניהם, או אפילו ממש מול צידיהם, רשאים להישאר במקומם ויפנו את פניהם לכוהנים. אבל אם מקומם נוטה לצד שאחרי הכוהנים, עליהם לעבור למקום אחר בעת ברכת כוהנים (שולחן ערוך אורח חיים קכח, כד).
כל מי שעומד בבית הכנסת מול הכוהנים נכלל בברכה. ואפילו אם עומדים לפניו אנשים גבוהים שחוצצים בינו לבין הכוהנים, או שלפני מקומו יש עמוד שחוצץ בינו לכוהנים, הואיל והוא נמצא בצד שמול פניהם, הרי הוא בכלל הברכה.
שאלה: מי שעומד מול הכוהנים אבל מפנה את גבו אליהם, כגון שהוא עומד תחת טלית אביו ופניו אל אביו, או סתם מסתכל לכיוון הפתח, האם הוא בכלל הברכה?
תשובה: מי שמפנה גבו לכוהנים אינו נכלל בברכה. ואף שמי שמחמת אונס לא בא לבית הכנסת נכלל בברכה, לדוגמה מי שהיה צריך לצאת לעבודתו. וכן נשים וילדים שאינם צריכים לבוא לבית הכנסת נכללים בברכה שמופנית כלפי כל ישראל. אבל אלו שעומדים בבית הכנסת ומתרשלים לבוא לעמוד כשפניהם אל הכוהנים - אינם נכללים בברכה (ביאור הלכה קכח, כד, 'אם').
כהן רשע
שאלה: כהן רשע שחוטא בחילול שבת, ניאוף וגזל, האם אפשר שיישא את כפיו?
תשובה: גם מי שעובר עבירות רבות נשאר חייב בכל המצוות שבתורה, וכן כהן רשע נשאר חייב במצוות נשיאת כפיים, כי אין הברכה האלוקית באה בזכות הכהן, אלא מאת ה' שציווה לקיים את ברכת הכוהנים. ורק אם הכהן חוטא בחטאים שפגעו בכהונתו, כגון שהרג אדם או נשא גרושה או נטמא למתים, אינו רשאי לברך את ברכת כוהנים.
שיעור החייב בהפרשת חלה
שאלה: כאשר קבוצת נשים מתאספת ללישת בצק לשם קיום מצוות הפרשת חלה, כמה קמח צריך שיהיה לכל הפחות כדי שאפשר יהיה להפריש חלה עם ברכה, והאם צריך ששיעור זה יהיה לכל אחת מהמשתתפות?
תשובה: בקמח חיטה רגיל צריך להפריש בלי ברכה ממשקל של 1.250 קילוגרם, ועם ברכה ממשקל של 1.550 קילוגרם. בקמח מלא צריך להפריש בלי ברכה משיעור 1.450 קילו, ועם ברכה משיעור 1.650 קילו (ראו פניני הלכה כשרות יא, ו).
זאת משום שעיסה החייבת בחלה היא העיסה שהיו רגילים להכין בדור המדבר, שנאמר: "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" (במדבר טו, כ). עריסה היא העיסה שהיו מכינים מהמן שירד במדבר בכל יום בעבור כל אדם, ושיעורה עשירית האיפה לכל אדם, שנאמר (שמות טז, לו): "והעומר עשירית האיפה הוא" (עירובין פג, ב). אבל עיסה ששיעורה פחות מזה אין בה חשיבות, ופטורה מחלה.
עשירית האיפה היא נפח של ארבעים ושלוש ביצים, וחומש ביצה - 2.160 ליטר (ביצה - כ־50 סמ"ק), ולכתחילה טוב לעגל את החשבון ל־2.200 ליטר. החשבון הוא של הקמח לפני שלשו אותו עם מים ובלא תוספות של מלח ותבלינים. כדי לדייק בשיעור הקמח יש למדוד אותו בכלים שיש בהם סימוני נפח. באין אפשרות למדוד את הנפח, נעזרים בחישוב השיעור לפי משקל, אולם כיוון שמדובר בהערכה שתלויה במידת דחיסות הקמח, יש בה ספק, שכן פעמים שקמח בנפח החייב בחלה שוקל יותר ופעמים פחות. לפיכך יש צורך לקבוע שני שיעורים, האחד לחובת הפרשה מספק בלא ברכה, והשני לחובת הפרשה עם ברכה.
התנאי להפרשת חלה מבצק משותף לכמה נשים
נשים שלשות יחד בצק, כאשר לכל אחת עיסה משלה שממנה היא מכינה לעצמה חלה, אף שיש שיעור חלה בבצק המשותף, כיוון שהן עומדות לחלקו - אינו מצטרף לשיעור, וכל עוד אין שיעור חלה לכל אחת - אינן יכולות לקיים את מצוות הפרשת החלה. ואפילו אם יאפו את הכול בתנור אחד, כל זמן שכל אחת מכירה את המאפה שלה והיא מקפידה לקחתו לעצמה, המאפים אינם מצטרפים לשיעור.
לפיכך נשים שרוצות לאפות יחד לחמים או עוגות כדי לזכות במצווה, ואין לכל אחת מהן שיעור חלה בפני עצמו, צריכות להקפיד להיות שותפות מלאות בכל המאפים עד גמר האפייה, באופן שלא יהיה ניכר של מי כל מאפה. ורק לאחר האפייה תיקח כל אחת מאפה לעצמה באקראי, היינו בלא שיהיה סימון שזה המאפה שלה, וכך בעת סיום הלישה תוכל אחת מהן להפריש חלה בעבור כולן.
אבל אם כל אחת קולעת לעצמה בצק בצורה מיוחדת ומקפידה לקחתו אחר כך, כיוון שלפני האפייה חילקו את העיסות, אין העיסות שלהן מצטרפות.
הפרשת חלה בגן ילדים
וכן גננת שאופה עם הילדים חלות לקראת שבת, וכל ילד לש לעצמו את בצקו ומדביקים עליו את שמו, אין החלות שלהם מצטרפות. אלא צריך שעד סוף האפייה יהיו כל המאפים שווים, בלא שידביקו עליהם את שמות הילדים, וכך תוכל הגננת לברך על הפרשת חלה. ולאחר סיום המאפה יחלקו את המאפים לילדים, ואם ירצו גם ידביקו עליהם מדבקות עם שמותיהם.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
