ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
"את צאנם ואת בקרם ואת חמוריהם, ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו. ואת כל חילם (כלומר: עושרם) ואת כל טפם ואת נשיהם, שבו ויבוזו, ואת כל אשר בבית" (בראשית לד, כח-כט).
לכאורה לקיחת כספם מעמעמת את פעולת החילוץ, כי משמע שנתערבה בכך חמדת ממון. נוסף על כך יש להטיח ביקורת על מעשיהם, שהרי גרמו סכנה לכל משפחת יעקב (יעקב ושנים עשרה בניו) כי העמים מסביב יקומו לנקום נקמת בני שכם. מצבו החלוש של יעקב מתואר בדבריו
"עכרתם אותי להבאישני ביושבי הארץ בכנעני ובפריזי, ואני מתי מספר (אנו מועטים) ונאספו עלי והכוני, ונשמדתי אני וביתי" (פסוק ל).
כמה מהמפרשים ביארו שבני יעקב לא עשו כהוגן. הנצי"ב ("העמק דבר", לד, כה) ורש"ר הירש ועוד. ראיה לכך יש להביא מקללתו של יעקב, בסוף חייו, "כי באפם הרגו איש וכו' ארור אפם כי עז" (בראשית מט, ו). אבל יש לשאול, מה בכלל חשב יעקב עת שהציעו לחמור אבי שכם שימולו כל בני העיר שכם ותמורת זאת יתנו להם את דינה? והוא היה נוכח בעת ההצעה, ושתק. והרי עברו שלשה ימים מאז שנימולו ועד שהותקפו! אלא ודאי ידע מראש שבתוכניתם לפרוץ לבית ולהוציא אותה בכח. תכסיס של ערמה לערוך להם מילה היתה רק להחליש כוחם. אבל ידעו כי אם שכם יתנגד, עלולים הם להרוג אותו כדי להציל את אחותם. מוכרחים אנו להסביר כי התנגדותו של יעקב היתה להריגת כל בני העיר, וכן לשדידת כל רכושם. גוזמא זאת והפרזה זאת הביאו לקללת יעקב "ארור אפם". אדם צריך לפעול מתוך יישוב הדעת, ולא מתוך התרגשות מופרזת. אבל אפשר כי יעקב הסכים שעליהם להרוג את שכם (ושומרי ראשו) כדי להציל את השבויה. (ומה באמת ההצדקה בעיני שמעון ולוי להרוג את כל בני העיר? עיין דברי רמב"ם, הל' מלכים סוף פרק ט'. ותשובה אחרת בידי רמב"ן, בראשית לד, יג, שהיו כולם עובדי ע"ז ומגלים עריות "ודמם חשוב להם כמים".)
ויכוח זה בין יעקב ובניו שנרשם בתורה, אם ראוי היה לנקום ביושבי העיר שכם, למרות שבזה סכנו את חיי כל המשפחה, נראה פשוט כי הבנים נצחו את אביהם בויכוח. כי אחרי שגער בהם "עכרתם אותי! ונשמדתי אני וביתי" ענו לו בקצרה ובפסקנות "הכזונה יעשה את אחותנו?!" (לד, לא). ועל זה נשאר יעקב ללא מענה וללא יכולת לבטל דבריהם. בלשון חכמים: "שתיקה כהודאה". וכנראה זאת היא גם דעת התורה עצמה. כי למה לה לספר לנו מה ענו לו האחים בהתגוננות? די לנו לשמוע תלונת יעקב, בלי שנשמע כיצד הצטדקו.
לכן כמה מפרשים מפורסמים פירשו במה צדקו בני יעקב בנוקמם נקמה מכל בני העיר שכם.
א. אמר "אור החיים" כי אילו היו "עוברים הלאה לסדר היום" בלי לנקום, היו מסתכנים הרבה יותר! זו לשונו: "כי אדרבה, יסתכנו בין האומות כשיראו שבזוי אחד שלט בבת יעקב ועשה כחפצו ורצונו, לא תהיה לנו תקומה בין העמים. ואדרבה בזה (ע"י נקמתם) תהיה חיתתם (הטלת פחדם) על העמים וירעדו מפניהם". הרי שעשו כראוי וכהוגן להרוג את כל בני העיר, וגם לשלול את רכושם.
ב. הסכים אתו המלבי"ם, וזו לשונו:
"אם נחריש (אם נשתוק) יעשו בנו כרצונם. וצריך להראות להם כי יש לאל (יש כח) ידינו להנקם מן הנוגע בנו לרעה".
ג. הגדיל לפרש ר"י אברבנאל, שאפילו נניח שסכנה נשקפת לנו, ונעורר חמת כל הגויים השכנים, ויהרגו חלק מאתנו, כדאי וכדאי לנקום בהם. כי עדיף למות בכבוד, מאשר לחיות בשפלות נבזית. זו לשונו (בסוף פרק לד) "וכלל דבריהם שעל הקלון הזה היו מחויבים להימסר עצמם בסכנה. כי המות בכבוד טובה מחיי החרפה והבוז. והסכים דעת המקום ב"ה (הקב"ה) (במה) שעשו, כי היה חתת אלוהים בכל הערים אשר סביבותיהם, ולא רדפו אחרי בני יעקב" עכ"ל. כלומר התערבותו של הקב"ה מכריעה את הכף בויכוח, כי הבנים הם הצודקים.
ואם ישאל השואל, אם נצחו בויכוח, משום מה יעקב בסוף חייו קלל אפם? אפשר לומר כי גם פעולה כזו צריך להיעשות מתוך תכנון וייעוץ. מה שלא שיתפו אותו בתכניתם, ועשו מתוך רגש בלבד, יש בכך פגם. אבל עצם ההחלטה, לנקום במי ששובה בת בישראל, ודאי הם הצודקים. הרי כך כותב רש"ר הירש:
"הנקמה (מלשון קימה) מקימה את המשפט שנרמס ברגלי זדים. היא מקימה את האישיות שהושפלה עד עפר" (על במדבר לא, ב).
שרש הדבר לעניננו הוא מאמר חז"ל: "כל מי שקם כנגד ישראל, קם כנגד הקב"ה" (מכילתא, בשלח, שירה, ו). ולכן "כשהמקום פורע מן האומות, שמו מתגדל בעולם" (תנחומא, בשלח, ז). מה טעם הדבר? עונה רש"י: "שפלותם של ישראל, חילול השם הוא" (על יחזקאל לט, ז).
לכן גם בזמנינו שאויבינו הפלסטינים יורים על שדרות, אשקלון (ומי יודע איפה עוד יירו בעתיד), והם אוגרים טונות של נשק בהצהרה מורשת להשתמש בו להכחידנו מהעולם, אין ספק כי מנהג ההתרפסות שהממשלה הנוכחית נוהגת מול התגרויותיהם היא נגד "דעת תורה". גם כיסוי עלה תאנה מה שטוענים הפולטיקאים כי יש סכנה לכלל המדינה ולצה"ל אם נשתמש בשיטותיהם האלימות של הערבים נגד הערבים עצמם, מופרך הוא ממה שהסבירו שמעון ולוי.
נסיים בסיפור מעניין. לפני כמאה שנה קבל הגאון ר' חיים סולובייציק מינוי לכהן כרב בעיר בריסק. כדי לעבור מהעיירה הקודמת שם היה גר ולעבור לבריסק, שכר שירותו של עגלון אחד וקבע לו מחיר. כאשר הלה הגיע עם מטען הרהיטים לעיר בריסק, סרב לפרק המטען ולהכניסם לבית, עד שהרב יוסיף לו עוד תשלום על טרחא נוספת. הרב התחנן שלא נותר לו כסף כלום, וגם שכר ההובלה הוא אסף ע"י הלוואות מאנשים. אבל העגלון הגס עומד בסירובו. הוא הוליך את הסוס לאכסניה, והשאיר את העגלה העמוסה ברחוב שלפני הבית עד שהרב יוסיף לו סכום מסויים. הרב ישב בתוך הבית אבוד עצות. כל נימוקיו והסבריו נפלו על אזניים ערלות. אחד עובר אורח נכנס לבית וראה הרב כמעט בוכה. כאשר שמע על הבעיה, יצא אל העגלון וחירף וגדף אותו. בין היתר הבטיח כי ה' יגמול לו עונש מר בין בעוה"ז ובין בעוה"ב על התחכמותו הנוכלת. וגם ילדיו יסבלו מחלות ממה שנוהג באפיקורסות מול הרב הישיש. והרי "קללת חכם אפילו על חנם היא באה"! כאשר שמע העגלון שהוא חשוף לסכנות ומחלות, הזדרז לפרק המטען ולהכניסו הביתה. אח"כ תמה הרב הגדול ושאל את השכן, הא כיצד הצלחת לשכנע את העגלון? ענה לו בפקחות, הרי הוא לא הבין שפת דיבורו של הרב. הרב דיבר אליו כביכול צרפתית, על הגינות, על יושר המדות וכו'. אל אדם שפל צריכים לדבר בשפה שהוא מכיר! צריכים להודיע לו על עונש קטלני מן שמים!
כך בעניננו, כל ההסברים והנימוקים והטענות שאנו מציעים אותם לשכינינו הטרוריסטים, הם לשוא. הם נרתעים רק ע"י שפת הכח. אילו ירגישו על בשרם נחת כוחו של צה"ל, ויהיו להם הרבה אבדות בנפש ומצוקה אמתית, היו חדלים ממעשיהם הנוראים. "בדברים (בדיבורים) לא יווסר עבד" (משלי כט, יט). אזניהם סתומות ושכלם אטום. חבל שהממשלה הנוכחית לא למדה דברי "אור החיים", המלבי"ם ור"י אברבנאל על הצורך של נקמה לשם הרתעה עתידית. חולשת הממשלה והתרפסותה רק מזמינות טרור נוסף מצד הבריונים הערבים.
על הרבנים להפיץ בעם מה היא דעת התורה. כך תהיה לנו ישועה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
