ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
---------
השילוב המנצח
הרב איתן אייזמן שליט"א - רשת החינוך 'צביה'
שתי מגמות החינוך - הפנימייתית והאקסטרנית שואפות להביא את המתחנכים/ות לרמה תורנית גבוהה. לפני כחמישים שנה, בשעה שהחלו לקום הישיבות התיכוניות והאולפנות, שאפו מייסדיהם לחולל מהפך גמור בנפש חניכיהם, ותחושתם הייתה שמהפך זה יכול להתרחש רק במוסד עם פנימייה. בישיבות זה הצליח יותר ובאולפנות פחות, וזו הסיבה לכך שבתקופה ההיא קמו פחות אולפנות. אולם לפני שלושים שנה קם דור, שבעצמו גדל בישיבות וחינך את ילדיו בחינוך תורני. דור זה חש שבכוחו לחנך את ילדיו בעצמו, והעדיף להשאירם במסגרת סמוכה לבית. כך קמו בתוך הערים אולפנות וישיבות אטרקטיביות ללא פנימייה. גורם נוסף שהאיץ תהליך זה הוא הצד הכלכלי - לשלוח ילד לפנימייה זה יקר מאד, וכשיש מספר ילדים במשפחה בגיל תיכון העול הכלכלי כבד מאד.
כיום, קשה להכריע - מה עדיף. יש יתרונות לשני הצדדים. לעיתים הפנימייה תורמת ולעיתים מזיקה. מבחינה הלכתית - מצוות החינוך מוטלת על האב, אך אם קשה לאדם לחנך בעצמו מותר לו לשלוח אחרים לקיים את המצווה בשמו. נמצא, שאמנם החינוך בבית קודם לחינוך על ידי שליחים בפנימייה, אולם שתי האפשרויות ראויות מבחינה הלכתית, ולכן עלינו לצעוד בנתיב המתאים לילד. היתרונות בפנימייה הם - האווירה החברתית, שיחות הנפש עם המדריכים/ות, מבצעים חשובים ו"ההווי" שמסביב. לעומתם, יתרונו של הבית הוא בקשר ובחינוך של ההורים. לפיכך, רבים היום המוסדות שמנסים לשלב את שני התחומים - אולפנות ללא פנימייה מאפשרות פנימייה חלקית, וישיבות עם פנימייה משחררות את הנערים לשבתות רבות בבית.
ככלל ניתן לומר, שרוב האנשים לא מתאימים לפנימייה ורק מיעוטם מתאים, ויש לקחת בחשבון גם את רצונו של הילד בעניין. לישיבות, הפנימייה מתאימה יותר מאולפנות, למרות שבכיתות ז' עד ט' זה לא פשוט. לסיום חשוב להדגיש - נקודת המוצא בכל מקרה היא, שאחריות החינוך היא על ההורים, והמוסדות הם רק שליחיהם של הבתים. אך מצד שני, ההורים חייבים לתת את הכלים המתאימים לכל עושי המלאכה, כדי שיוכלו לבצע את תפקידם על הצד הטוב ביותר.
---------
הטובות - טובות!
הרב זאב מנדלסון שליט"א - ראש ישיבת 'הליכות עולם' קרני שומרון
הפנימייה היא מכשיר רב עוצמה. לפיכך, אם היא מתנהלת כהלכה והאווירה בה חיובית - היא מהווה כלי חינוכי עצום לבניית האישיות הטובה של התלמיד, ואם חלילה אינה כזו - שומר נפשו ירחק ממנה. מעניין לראות, שאותו תנא - רבי נהוראי, שאמר במסכת אבות (ד' ט"ו): "הווי גולה למקום תורה", וקרא לצאת לפנימיות שהינן בבחינת "מקום תורה", חווה לפני כן סוג שלילי של פנימייה (שאליה ודאי לא התכוון בדבריו), כאשר שהה במקומות מפוקפקים ונמשך אחר היין והתענוגות שהיו מצויים שם, עד שנשכח ממנו כל תלמודו (שבת קמ"ז ע"ב).
התפארת ישראל בפירושו לפתגם זה של רבי נהוראי - "הווי גולה למקום תורה", מסביר את היתרונות שבאותה גלות, ואלו עיקרי דבריו:
א . הנער יוכל לפרוש מהחברה הילדותית אותה חווה בנעוריו, ויגיע לחברה רצינית ובונה.
ב . בבית הוריו הוא יישאר תמיד "הילד", ואילו במקום התורה המרוחק יגדל ויהיה לאיש.
ג . העצמאות שבמקום המרוחק תדרבנו לקחת אחריות על פיתוחו האישי.
אם כן, פנימייה יכולה להיות מכשיר נפלא בבניית התלמידים, אם תנוהל כראוי, וכל פרט בה הן בצד החומרי והן ברוחני יהווה נדבך לחינוכו של החניך לתורה ויראת שמים, לסדר וניקיון, התחשבות בחברים ולקיחת אחריות אישית על בנייתו העצמית. חשוב מאוד שיכהנו בפנימייה אנשי צוות, שהם דמויות חינוכיות ומושא לחיקוי, ושמטרת הנוער המסתופף בין כתליה היא התקדמות בתורה וביראת שמיים. בתנאים אלו, האווירה בפנימייה אכן תהיה חיובית, חינוכית ובונה.
כמובן שחשוב לשים לב להתאמה האישית של החניך למסגרת הרחוקה מהבית, שכן ישנם בני נוער שדווקא החמימות וההשגחה שבביתם יפתַחו אותם יותר. אולם חשוב גם לקחת בחשבון את הערך החשוב למסירות נפש לתורה ולבניה החינוכית, שמצויים לעיתים דווקא במקום מרוחק, אך כאמור - ההתאמה היא אישית.
ולסיום, חשוב לזכור את אמרתו המפורסמת של הסבא מקלם: "הישיבה, בית שממסד עד טפחות מחנכים בה אדם". אמרה זו מתווה לנו את הכיוון בו נוכל לחנך את ילדינו גם בתחומים שמעבר ללימוד העיוני, ובודאי יש כיום פנימיות רבות העונות לכיוון זה.
---------
בית אינו בית מלון
הרב משה ברלינר,ראש מכון 'נתיבות'
התורה הטילה את חינוך הילדים על כתפי הוריהם ולא על כתפי מחנכיהם, מפני שאין חינוך בסיטונאות וכל ילד הוא עולם ומלואו, לפיכך כל ילד זקוק להורים ה"יחודיים" שלו, שיחנכוהו בדרך שמתאימה לו. אולם לעיתים, הדרך המתאימה לילד היא שיתופם של מחנכים טובים וראויים בחינוכו. לפיכך, בבואנו לדון האם טוב לילד ללכת לפנימייה, עלינו לבדוק האם זו מתאימה לו ספציפית ותועיל לחינוכו. חשוב לזכור, שהרמב"ם הגדיר חינוך - הכשרת כלי לייעודו, וייעודו של יהודי הוא להיות ירא שמיים, כך שעלינו לוודא שהילד יצמח בפנימייה כאדם בריא בגופו ונפשו וירא שמיים.
לכל מסגרת יתרונות וחסרונות. תנאי ראשון להליכה לפנימייה הוא, שהילד בשל לכך. ישנם ילדים שבשלים לכך בגיל ארבע עשרה, וישנם כאלו שגם בגיל שמונה עשרה לא בשלים. יתרונה של הפנימייה - בחוויה הקבוצתית. בגיל ההתבגרות החברה חשובה מאוד, ועלינו לטפח זאת כי זהו צורך טוב וחיובי, אולם אסור שהצד החברתי יבוא במקום קשר עמוק וחזק עם ההורים. אלו שני כוחות חשובים שאינם סותרים בהכרח, ההורים במקומם והחברה במקומה. לפיכך גם אם הילד בשל לפנימייה, ונמצא בעבורו מקום מתאים עם מדריכים והנהגה טובה (הנהגה חלשה וחוסר יד חינוכית מכוונת בפנימייה זו סכנה), אסור שהילד יתרחק מהמשפחה. בעבר שוחחתי עם אישה בת עשרים וחמש, שבכאב עצום קבלה בפני על שעזבה את משפחתה לפנימייה בגיל ארבע עשרה, ורק לאחר חתונתה שבה ופגשה לעומק את אחיה ואחיותיה אותם לא הכירה. החיים האמיתיים הם זרם ולא אירוע, רצף של חוויות שמתחברות לתחושת שייכות. אסור שהקשר לילד בפנימייה ייבנה כך, שהבית הופך למעין בית מלון, שלעיתים נפגשים בו ומתעדכנים על הנעשה עם שאר בני המשפחה. זוהי דרך הרסנית בה החוויה המשפחתית הופכת לדלה ובלתי משמעותית. כמובן, קשר רציף עם הילד אין פירושו - "לחנוק" אותו, חשוב לתת לו גם חופש ועצמאות.
בארצות הברית ציינו לפני כחודש פרק היסטורי חדש. לראשונה, רוב המבוגרים אינם נשואים. אין צורך להכביר במילים על ההרס שטומן בחובו תהליך זה. מול הזרם העולמי הכללי, עלינו כציבור לחזק את התא המשפחתי, ובמסגרתו את הקשרים בין הורים לילדים, בעל ואישה. כך נהג עמנו מעולם, למשל - בחנוכה המלחמה הייתה של משפחת החשמונאים ולא של יחידים, ולזכרם אנו חוגגים את החג בחוויה משפחתית - "נר איש וביתו".
לסיכום - פנימייה יכולה להיות טובה, כאשר איננה פוגעת בקשר החיוני עם המשפחה. לכן חשוב שהילד ישוב פעמים רבות הביתה: בנות - רצוי פעמיים שלוש בשבוע, בנים - עדיף שיחזרו גם בימי החול ולא רק בשבתות, אך כמובן שהכל במסגרת האילוצים תוך שקלול היתרונות והחסרונות. התברכנו ב"ה במוסדות חינוך טובים ומגוונים, שיודעים לשלב את טיפוח עצמאות הילד עם בנין קשר אמיתי ועמוק עם המשפחה, מוסדות שמגדלים לתפארת את דור העתיד.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
