ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
מעשה במלך אחד, שהיה חכם גדול, ועשה סביב לארמונו מחיצות רבות זו לפנים מזו, מעשה 'אחיזת עיניים'. הוא יצר נהרות בין חומה לחומה, ושיכן שם דובים ואריות ועוד חיות טורפות ומפחידות, כדי שהאנשים יפחדו לגשת לשם.
פיזר המלך כסף רב בין החומות, והכריז שכל מי שיבוא אל המלך, יזכה בעושר וכבוד. באו אנשים רבים ורצו להיכנס, אך כשראו את כל הדברים המבהילים, נסוגו אחור. אחרים אזרו אומץ ונכנסו מעט פנימה, לקחו מהכסף המפוזר, אך חששו להיכנס עוד פנימה, ושבו לביתם.
אבל אוהבו של מלך, לא שם לב לכל זה, כי ליבו בוער לראות את פני המלך. וכשעמד לדלג על החומות והנהרות הבחין שהכל אחיזת עיניים, והנה המלך יושב על כסאו ומושיט ידו לקראתו...
במשל זה, לימד אותנו הבעש"ט הקדוש, שבעולם יש הרבה מניעות מעבודת ה'. יש מניעות מתוך פחד, שאיננו מאמינים שבאמת אנו מסוגלים להגיע לגדולות, ויש מניעות מצד שאנו טרודים בטרדת הפרנסה, ואנו חושבים שאין לנו זמן לעבודת ה', אך באמת כל זה אחיזת עיניים, כי באמת אם יהודי יאמין שהוא מסוגל להתרומם בעבודת ה', ולא יפחיד עצמו, הוא גם יגלה שיש זמן לעבודת ה', ומיד יגיע אל המלך.
ובאמת, עניין זה מופיע בפרשתנו. שני גורמים חוברים יחדיו למנוע את ישראל מלהידבק בה', ולהגיע אל הארץ המובטחת, מקום השראת השכינה – מואב ומדיין, בלק ובלעם. הבה נבחן - מה היה המניע של כל אחד מאותם גורמים לנסות חלילה לפגוע בישראל?
הגורם הראשון - בלק ומואב פשוט מפחדים מישראל, "ויגר מואב מפני העם...". באמת, כפי שמופיע במשל של הבעש"ט, הכל אחיזת עיניים. מואב מפחידים את עצמם. מואב (ועמון) הוא העם שהכי לא צריך לפחד מישראל, שהרי הקב"ה מצווה במפורש: "אל תצר את מואב, ואל תתגר בם מלחמה" (דברים ב, ט), אם כן אין להם מה לפחד. אמנם כתוב שהיו מצערים אותם (מזיר כג:), אך כאמור אין למואב לכיבוש או פגיעה מהותית.
הגורם השני הוא בלעם. בלעם רצה לפגוע בישראל בשביל... כסף, כפי שהוא רומז: "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב..." (כב, יח), "שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים" (רש"י שם).
כאן חברו יחד הפחד שהאדם מפחיד את עצמו, וחמדת הממון לעכב את הברכה, עד שה' גילה שהכל אחיזת עיניים, ולבלעם אין שום כוח עצמי כלל, וישראל מבורכים הם.
נקודה זו חשוב מאוד שנאמץ בעבודת ה'.
מי לא מכיר את השיר – 'כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל'?
ובכן מחבר השיר הוא רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה מח), אך חסרה בו אות אחת והיא משמעותית מאוד. רבי נחמן מדבר למי שנכנס בעבודת ה', שעליו לדעת שיהיו לו ניסיונות קשים, ודווקא כשכבר יעמוד להיכנס פנימה לשערי הקדושה, דווקא אז יתגבר אליו יצר הרע וינסה להפילו ולייאש אותו.
ועל כך הוא אומר: "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל".
הוא לא אומר 'לא לפחד' אלא "לא יתפחד", עלינו להתנער מחוסר האמונה בעצמנו, ולהאמין שבכוחנו להתרומם בעבודת ה'.
והעצה לכך כדברי רבי נחמן שם: "צריך אז התחזקות גדול נגדו. ושמענו מצדיק אמיתי שאמר, שאילו היה אומר לו אחד, יהיה מי שיהיה, בעת שעסק בעבודת ה' בתחילתו, אחי, חזק ואחוז עצמך, הייתי רץ ומזדרז מאד בעבודתו יתברך...".
שנזכה לחזק ולהתחזק בעבודת ה' עד מאוד!
וראוי לילך עם מה שנאמר במאמר אזמרה לאלקי בעודי (בליקוטי הראשון בסי' רפ"ב), דהיינו, לבקש ולחפש למצוא בעצמו איזה זכות ואיזה נקודה טובה, ובזה המעט טוב שמוצא בעצמו, ישמח ויחזק עצמו, ואל יניח את מקומו. אף אם נפל למה שנפל ר"ל, אעפ"כ יחזק עצמו במעט דמעט טוב שמוצא בעצמו עדיין, עד אשר יזכה לשוב עי"ז להש"י, וכל הזדונות יהיו נעשין זכיות (ע' יומא פו ע"ב) ומה עשה הבעש"ט זצ"ל על הים, כשהסיתו הבעל דבר וכו'. ומזה תבין, עד היכן אתה צריך להתחזק, ולבלי לייאש עצמך ח"ו, אף אם יהי' מה שיהי'. והעיקר, להיות בשמחה תמיד, וישמח עצמו בכל מה שיוכל, ואפי' ע"י מילי דשטותא, לעשות עצמו כשוטה, ולעשות עניני שטות וצחוק, או קפיצות וריקודים, כדי לבוא לשמחה, שהוא דבר גדול מאד:
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
















