ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
מעשה במלך אחד, שהיה חכם גדול, ועשה סביב לארמונו מחיצות רבות זו לפנים מזו, מעשה 'אחיזת עיניים'. הוא יצר נהרות בין חומה לחומה, ושיכן שם דובים ואריות ועוד חיות טורפות ומפחידות, כדי שהאנשים יפחדו לגשת לשם.
פיזר המלך כסף רב בין החומות, והכריז שכל מי שיבוא אל המלך, יזכה בעושר וכבוד. באו אנשים רבים ורצו להיכנס, אך כשראו את כל הדברים המבהילים, נסוגו אחור. אחרים אזרו אומץ ונכנסו מעט פנימה, לקחו מהכסף המפוזר, אך חששו להיכנס עוד פנימה, ושבו לביתם.
אבל אוהבו של מלך, לא שם לב לכל זה, כי ליבו בוער לראות את פני המלך. וכשעמד לדלג על החומות והנהרות הבחין שהכל אחיזת עיניים, והנה המלך יושב על כסאו ומושיט ידו לקראתו...
במשל זה, לימד אותנו הבעש"ט הקדוש, שבעולם יש הרבה מניעות מעבודת ה'. יש מניעות מתוך פחד, שאיננו מאמינים שבאמת אנו מסוגלים להגיע לגדולות, ויש מניעות מצד שאנו טרודים בטרדת הפרנסה, ואנו חושבים שאין לנו זמן לעבודת ה', אך באמת כל זה אחיזת עיניים, כי באמת אם יהודי יאמין שהוא מסוגל להתרומם בעבודת ה', ולא יפחיד עצמו, הוא גם יגלה שיש זמן לעבודת ה', ומיד יגיע אל המלך.
ובאמת, עניין זה מופיע בפרשתנו. שני גורמים חוברים יחדיו למנוע את ישראל מלהידבק בה', ולהגיע אל הארץ המובטחת, מקום השראת השכינה – מואב ומדיין, בלק ובלעם. הבה נבחן - מה היה המניע של כל אחד מאותם גורמים לנסות חלילה לפגוע בישראל?
הגורם הראשון - בלק ומואב פשוט מפחדים מישראל, "ויגר מואב מפני העם...". באמת, כפי שמופיע במשל של הבעש"ט, הכל אחיזת עיניים. מואב מפחידים את עצמם. מואב (ועמון) הוא העם שהכי לא צריך לפחד מישראל, שהרי הקב"ה מצווה במפורש: "אל תצר את מואב, ואל תתגר בם מלחמה" (דברים ב, ט), אם כן אין להם מה לפחד. אמנם כתוב שהיו מצערים אותם (מזיר כג:), אך כאמור אין למואב לכיבוש או פגיעה מהותית.
הגורם השני הוא בלעם. בלעם רצה לפגוע בישראל בשביל... כסף, כפי שהוא רומז: "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב..." (כב, יח), "שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים" (רש"י שם).
כאן חברו יחד הפחד שהאדם מפחיד את עצמו, וחמדת הממון לעכב את הברכה, עד שה' גילה שהכל אחיזת עיניים, ולבלעם אין שום כוח עצמי כלל, וישראל מבורכים הם.
נקודה זו חשוב מאוד שנאמץ בעבודת ה'.
מי לא מכיר את השיר – 'כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל'?
ובכן מחבר השיר הוא רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה מח), אך חסרה בו אות אחת והיא משמעותית מאוד. רבי נחמן מדבר למי שנכנס בעבודת ה', שעליו לדעת שיהיו לו ניסיונות קשים, ודווקא כשכבר יעמוד להיכנס פנימה לשערי הקדושה, דווקא אז יתגבר אליו יצר הרע וינסה להפילו ולייאש אותו.
ועל כך הוא אומר: "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל".
הוא לא אומר 'לא לפחד' אלא "לא יתפחד", עלינו להתנער מחוסר האמונה בעצמנו, ולהאמין שבכוחנו להתרומם בעבודת ה'.
והעצה לכך כדברי רבי נחמן שם: "צריך אז התחזקות גדול נגדו. ושמענו מצדיק אמיתי שאמר, שאילו היה אומר לו אחד, יהיה מי שיהיה, בעת שעסק בעבודת ה' בתחילתו, אחי, חזק ואחוז עצמך, הייתי רץ ומזדרז מאד בעבודתו יתברך...".
שנזכה לחזק ולהתחזק בעבודת ה' עד מאוד!
וראוי לילך עם מה שנאמר במאמר אזמרה לאלקי בעודי (בליקוטי הראשון בסי' רפ"ב), דהיינו, לבקש ולחפש למצוא בעצמו איזה זכות ואיזה נקודה טובה, ובזה המעט טוב שמוצא בעצמו, ישמח ויחזק עצמו, ואל יניח את מקומו. אף אם נפל למה שנפל ר"ל, אעפ"כ יחזק עצמו במעט דמעט טוב שמוצא בעצמו עדיין, עד אשר יזכה לשוב עי"ז להש"י, וכל הזדונות יהיו נעשין זכיות (ע' יומא פו ע"ב) ומה עשה הבעש"ט זצ"ל על הים, כשהסיתו הבעל דבר וכו'. ומזה תבין, עד היכן אתה צריך להתחזק, ולבלי לייאש עצמך ח"ו, אף אם יהי' מה שיהי'. והעיקר, להיות בשמחה תמיד, וישמח עצמו בכל מה שיוכל, ואפי' ע"י מילי דשטותא, לעשות עצמו כשוטה, ולעשות עניני שטות וצחוק, או קפיצות וריקודים, כדי לבוא לשמחה, שהוא דבר גדול מאד:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
