ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
מעשה במלך אחד, שהיה חכם גדול, ועשה סביב לארמונו מחיצות רבות זו לפנים מזו, מעשה 'אחיזת עיניים'. הוא יצר נהרות בין חומה לחומה, ושיכן שם דובים ואריות ועוד חיות טורפות ומפחידות, כדי שהאנשים יפחדו לגשת לשם.
פיזר המלך כסף רב בין החומות, והכריז שכל מי שיבוא אל המלך, יזכה בעושר וכבוד. באו אנשים רבים ורצו להיכנס, אך כשראו את כל הדברים המבהילים, נסוגו אחור. אחרים אזרו אומץ ונכנסו מעט פנימה, לקחו מהכסף המפוזר, אך חששו להיכנס עוד פנימה, ושבו לביתם.
אבל אוהבו של מלך, לא שם לב לכל זה, כי ליבו בוער לראות את פני המלך. וכשעמד לדלג על החומות והנהרות הבחין שהכל אחיזת עיניים, והנה המלך יושב על כסאו ומושיט ידו לקראתו...
במשל זה, לימד אותנו הבעש"ט הקדוש, שבעולם יש הרבה מניעות מעבודת ה'. יש מניעות מתוך פחד, שאיננו מאמינים שבאמת אנו מסוגלים להגיע לגדולות, ויש מניעות מצד שאנו טרודים בטרדת הפרנסה, ואנו חושבים שאין לנו זמן לעבודת ה', אך באמת כל זה אחיזת עיניים, כי באמת אם יהודי יאמין שהוא מסוגל להתרומם בעבודת ה', ולא יפחיד עצמו, הוא גם יגלה שיש זמן לעבודת ה', ומיד יגיע אל המלך.
ובאמת, עניין זה מופיע בפרשתנו. שני גורמים חוברים יחדיו למנוע את ישראל מלהידבק בה', ולהגיע אל הארץ המובטחת, מקום השראת השכינה – מואב ומדיין, בלק ובלעם. הבה נבחן - מה היה המניע של כל אחד מאותם גורמים לנסות חלילה לפגוע בישראל?
הגורם הראשון - בלק ומואב פשוט מפחדים מישראל, "ויגר מואב מפני העם...". באמת, כפי שמופיע במשל של הבעש"ט, הכל אחיזת עיניים. מואב מפחידים את עצמם. מואב (ועמון) הוא העם שהכי לא צריך לפחד מישראל, שהרי הקב"ה מצווה במפורש: "אל תצר את מואב, ואל תתגר בם מלחמה" (דברים ב, ט), אם כן אין להם מה לפחד. אמנם כתוב שהיו מצערים אותם (מזיר כג:), אך כאמור אין למואב לכיבוש או פגיעה מהותית.
הגורם השני הוא בלעם. בלעם רצה לפגוע בישראל בשביל... כסף, כפי שהוא רומז: "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב..." (כב, יח), "שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים" (רש"י שם).
כאן חברו יחד הפחד שהאדם מפחיד את עצמו, וחמדת הממון לעכב את הברכה, עד שה' גילה שהכל אחיזת עיניים, ולבלעם אין שום כוח עצמי כלל, וישראל מבורכים הם.
נקודה זו חשוב מאוד שנאמץ בעבודת ה'.
מי לא מכיר את השיר – 'כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל'?
ובכן מחבר השיר הוא רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה מח), אך חסרה בו אות אחת והיא משמעותית מאוד. רבי נחמן מדבר למי שנכנס בעבודת ה', שעליו לדעת שיהיו לו ניסיונות קשים, ודווקא כשכבר יעמוד להיכנס פנימה לשערי הקדושה, דווקא אז יתגבר אליו יצר הרע וינסה להפילו ולייאש אותו.
ועל כך הוא אומר: "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל".
הוא לא אומר 'לא לפחד' אלא "לא יתפחד", עלינו להתנער מחוסר האמונה בעצמנו, ולהאמין שבכוחנו להתרומם בעבודת ה'.
והעצה לכך כדברי רבי נחמן שם: "צריך אז התחזקות גדול נגדו. ושמענו מצדיק אמיתי שאמר, שאילו היה אומר לו אחד, יהיה מי שיהיה, בעת שעסק בעבודת ה' בתחילתו, אחי, חזק ואחוז עצמך, הייתי רץ ומזדרז מאד בעבודתו יתברך...".
שנזכה לחזק ולהתחזק בעבודת ה' עד מאוד!
וראוי לילך עם מה שנאמר במאמר אזמרה לאלקי בעודי (בליקוטי הראשון בסי' רפ"ב), דהיינו, לבקש ולחפש למצוא בעצמו איזה זכות ואיזה נקודה טובה, ובזה המעט טוב שמוצא בעצמו, ישמח ויחזק עצמו, ואל יניח את מקומו. אף אם נפל למה שנפל ר"ל, אעפ"כ יחזק עצמו במעט דמעט טוב שמוצא בעצמו עדיין, עד אשר יזכה לשוב עי"ז להש"י, וכל הזדונות יהיו נעשין זכיות (ע' יומא פו ע"ב) ומה עשה הבעש"ט זצ"ל על הים, כשהסיתו הבעל דבר וכו'. ומזה תבין, עד היכן אתה צריך להתחזק, ולבלי לייאש עצמך ח"ו, אף אם יהי' מה שיהי'. והעיקר, להיות בשמחה תמיד, וישמח עצמו בכל מה שיוכל, ואפי' ע"י מילי דשטותא, לעשות עצמו כשוטה, ולעשות עניני שטות וצחוק, או קפיצות וריקודים, כדי לבוא לשמחה, שהוא דבר גדול מאד:
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.














