ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
- מדורים
- רביבים
ואף שבימינו, כשיש לנו תאורת חשמל, רוב האנשים חוזרים לביתם כמה שעות לאחר החשיכה, אע"פ כן הזמן המובחר להדלקת הנרות הוא בזמן שקבעו חכמים.
האם אפשר בשעת הצורך לאחר את הדלקת נרות?
מי שקשה לו לחזור לביתו בצאת הכוכבים, כגון שהוא חייב לעבוד עד השעה שבע בערב, רשאי להדליק נרות בברכה לאחר שיחזור מעבודתו. ואמנם לפי הרמב"ם זמן הדלקת נרות הוא דווקא בחצי שעה הסמוכה לשקיעה. אולם לדעת רבים, מה שאמרו חכמים להדליק נרות אחר השקיעה הוא לכתחילה, אבל אפשר להדליק נרות גם אח"כ. ועוד, שגם לדעת הסוברים שבעבר היה צריך להדליק דווקא בתוך החצי שעה הסמוכה לצאת הכוכבים, זה היה מפני שכולם חזרו אז מעבודתם, והיו מדליקים בפתח הבית, ורק אז היה מתפרסם הנס. אבל מאז תקופת הראשונים, שמפני הסכנה רבים החלו להדליק בתוך הבתים, עיקר פרסום הנס הוא לבני הבית, וכבר אין הבדל אם ידליקו עם חשיכה או מאוחר יותר.
בנוסף לכך, בדורות האחרונים, שעת החזרה מהעבודה התאחרה, וממילא אנשים הולכים ברחוב עוד מספר שעות בלילה, ונמצא שגם אם ידליק את נרותיו בשעה שבע, העוברים ושבים ברחוב יוכלו לראותם. לכן, בשעת הצורך, אפשר לאחר את הדלקת הנרות.
אבל יש להשתדל מאוד שלא לאחר את הדלקת הנרות מעבר לשעה תשע בערב, מפני שאז הוא הזמן שהמאחרים ביותר חוזרים מעבודתם.
והמאחר להדליק צריך להקפיד שלא לאכול אכילת קבע עד שידליק נרות (פניני הלכה זמנים יג, ו, 13).
האם להמתין לבן זוג שמאחר לחזור?
במשפחות רבות מתעוררת השאלה כיצד ראוי לנהוג כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול לחזור מהעבודה בצאת הכוכבים. האם עדיף שבן זוגו ידליק נרות בצאת הכוכבים (בערך בשעה 17.00), או שעדיף שימתין לו עד שיחזור?
לכאורה על פי שורת ההלכה, עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בצאת הכוכבים, ויפטור בזה את בן זוגו. אולם בפועל, ברוב המקרים עדיף להמתין עד לחזרת בן הזוג. ככלל, ישנן שלוש סיבות, שכל אחת מהן מספיקה לעכב את הדלקת הנרות עד לחזרתו של בן הזוג.
שלוש סיבות לדחיית ההדלקה כדי להמתין לבן הזוג שמאחר
הסיבה הראשונה נוגעת למקרה שבן הזוג לא יוכל לשמוע את הברכות של הדלקת הנרות בבית הכנסת או במקום אחר, ואז עדיף להמתין לו. והטעם, משום שלדעת הרמב"ם ורש"י אמנם בהדלקה שמדליקים בבית יוצאים כל בני הבית ידי חובת ההדלקה, אבל כל זמן שלא ישמעו את ברכת "שעשה נסים" לא יצאו ידי חובת ההודאה. ולכן אם אין לבן הזוג מקום לשמוע את הברכות, עדיף להמתין לו, כדי שיקיים גם הוא את מצוות ההודאה.
הסיבה השנייה, כאשר עלול להיגרם עלבון או צער לבן הזוג אם ידליקו את הנרות בלעדיו, ששמירת השלום והכבוד בין בני הזוג חשובה יותר מההדלקה בשעה המהודרת.
הסיבה השלישית, כאשר יש חשש שאם לא ימתינו לבן הזוג, הקשר שלו למצווה ייפגע. שיקול זה קיים כאשר בן הזוג מאחר לחזור מעבודתו באופן קבוע, שאם בכל הימים או ברובם לא יהיה נוכח בעת הדלקת הנרות, במשך הזמן הקשר שלו למצווה עלול להיפגע.
נמצא אם כן, שרק כאשר המאחר יכול לשמוע את ברכות הדלקת הנרות במקום אחר, והאיחור הוא חד פעמי, כך שאין חשש להפרת שלום הבית או לפגיעה ביחס למצווה, אז עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בזמן המהודר, שהוא צאת הכוכבים. אולם בשאר המצבים, מוטב להמתין עד לחזרת בן הזוג. ומכל מקום, גם כשמחכים לבן-הזוג אין לאחר את הדלקת הנרות מעבר לשעה תשע. ועל בני המשפחה להימנע מאכילת קבע מחצי שעה לפני צאת הכוכבים ועד לאחר קיום המצווה.
למנהג האשכנזים, אם ירצו יוכל בן הזוג שנמצא בבית להדליק נרות בצאת הכוכבים ולכוון שלא לפטור את בן זוגו, וכשיחזור בן הזוג המאחר ידליק שוב לעצמו בברכה. אמנם אין הכרח לעשות כך, ואפשר לכתחילה להמתין לשובו של בן הזוג, על פי אחת משלושת הסיבות שנזכרו.
האם דוחים את ההדלקה כדי להמתין לבנים ולבנות?
למנהג הספרדים, לפיו רק אחד מבני המשפחה מדליק נרות עבור כל בני הבית, על פי אותם השיקולים לפיהם ממתינים לבן הזוג יש להמתין גם לכל אחד מבני המשפחה שעבר גיל מצוות ואינו יכול להגיע הביתה לשעת צאת הכוכבים. אבל לפי מנהג אשכנז ידליקו בזמן, וכאשר הבן או הבת שמאחרים יגיעו הביתה, ידליקו נרות בברכה לעצמם.
ועל כל זה ויותר ניתן ללמוד בהרחבה בפניני הלכה חלק זמנים (יג, ד- ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
