ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
הבה ונבין שלשה פרטים שהזכיר. כיצד יקרא ליוסף "נער"? והרי היה בן שלושים, כפי שהמקרא מבאר (בראשית מא, מו) כאשר יצא למלוך? אלא פירש "מתנות כהונה" (ב"ר פרשה פט) שהזכירו במדרש המקביל (במד"ר יד, ו) את הפסוק "אולת קשורה בלב נער" (משלי כב, טו). והוא כנוי לכל מי ש"עושה מעשה נערות". הוא מלשון מנוער וריק (עיין חגיגה יד. "ונתתי נערים שריהם").
מה שכתב רש"י כי יוסף לא ידע כהוגן שפת המצרים, מוזכר במפורש בזוהר (ח"ג דף ריג:) ונהג כך יוסף כתכסיס כדי לשמור על עצמו מחברת המצרים. אמנם ידע כמה עשרות מלים שהם יסוד לניהול ביתו של פוטיפר, אבל לא ידע כל המשמעויות השונות (הנואנסים) של המלים.
אבל משום מה הזכיר השר מלת "עברי"? [אין אנו חוקרים על רבוי מלים של הגוי, אלא משום מה תאריך התורה להעתיק כל המלים?] אלא ידוע שמתוך שנאתם לא אכלו המצרים על שולחן אחד עם העברים. "לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם, כי תועבה היא למצרים" (בראשית מג, לב). כי העברים היו רועי צאן, והצאן הם אליל של מצרים (כמו בימינו היחס של ההודיים לפרות קדושות). "כי תועבת מצרים כל רועה צאן" (בראשית מו, לד). ולכן בכונה זדונית הזכיר השר שיוסף הוא "עברי", כדי למנוע ממנו כל קידום אפשרי. זאת נוסף על כפיית טובה מרושעת של השר. יוסף שירת אותו שנים בעת ששהה בבית הסוהר, וגם הטיב לו במה שפתר לו חלומו. אח"כ יוסף התחנן אליו "כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך וכו' והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה". הא כיצד אירע, "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו" (בראשית מ, כג). מדוע יש כאן ביטוי כפול? עונה רש"י כדי ללמד ששכח בקשתו זאת של יוסף כבר בעצם אותו היום שיוסף בקש ממנו!
אבל מה שצריכים ליישב ולענות הוא, מפני מה יוסף עצמו מכריז שהוא בא מארץ העברים? גלום לא היה ניצול מצרות אם יסתיר ידיעה זו? כאשר אמר לשר המשקים "כי גונב גונבתי מארץ העברים, וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור", כלום לא היתה מן התבונה ועצה טובה אם יוסף יעלים פרט מרשיע זה שהוא "עברי"? כיצה עלה על דעתו שיעזרו לו אם היה מפורסם שהמצרים שונאים לעברים? אלא ענו חז"ל "יוסף הודה בארצו", ולכן נקבר בארצו (מדרש דברים רבה, תחילת פרשת ואתחנן). מה פירוש "הודה"? היה מודה ומשבח ומתפאר בכך.
ומצאנו כי בני שבטו גם הם היו מחבבים את הארץ. בנות צלפחד תבעו חלק בא"י, והם הרי היו מצאצאי יוסף. גם משיח בן אפרים, שליח ה' לגאול את ישראל, הוא מצאצאי יוסף, כי הוא המתפאר בארצו. מהר"ל (בספר "אור חדש") מפרש כי מרדכי לא הגיע לשושן על דעת עצמו, אלא הוגלה מן הארץ. כך לשונו (על אסתר ב, ו): "שלא תאמר שיצא חוץ לא"י מדעתו, ודבר זה אינו ראוי לצדיק. ועל זה אמר 'אשר הגלה' ולא יצא לחו"ל מדעתו. שלא יקשה, כיון שהיה מרדכי מוכן לגאולה באחרונה [לבסוף] אם כן היה ראוי שלא ילך בגולה הוא [ע"פ דעת] עצמו. ועל זה אמר שהוגלה [ע"י אחרים]". הרי כמו כן יוסף וכן משיח בן אפרים, היו דבוקים בארץ, מתפארים בארצנו. ולכן הם הם הראויים להיות גואלים.
מצאנו כי יוסף הזהיר לאחיו "אל תרגזו בדרך" (בראשית מה, כד), ופירשו חז"ל: "אל תפסיעו פסיעה גסה" (תענית י:) כי זה מזיק לראיית העיניים. יש לשאול, מפני מה יעקב עצמו לא הזהיר אותם על כך בדרכם לרדת מצרימה? והרי ירידתם למצרים קדמתה לעלייתם ממנה? אלא הבדל יש ביו היוצא מא"י לבין החוזר אליה. היוצא ממנה בודאי לא ירוץ. הרי הוא יוצא מהקודש! אבל העולה אליה, יש חשש שירוץ מתוך שמחה וחשק. ולכן דוקא יוסף הצדיק, האוהב כל כך את ארצו, הוא שהזהיר על כך.
כמה יש לנו ללמוד מיוסף הצדיק, להתפאר בארצנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
