ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
הבה ונבין שלשה פרטים שהזכיר. כיצד יקרא ליוסף "נער"? והרי היה בן שלושים, כפי שהמקרא מבאר (בראשית מא, מו) כאשר יצא למלוך? אלא פירש "מתנות כהונה" (ב"ר פרשה פט) שהזכירו במדרש המקביל (במד"ר יד, ו) את הפסוק "אולת קשורה בלב נער" (משלי כב, טו). והוא כנוי לכל מי ש"עושה מעשה נערות". הוא מלשון מנוער וריק (עיין חגיגה יד. "ונתתי נערים שריהם").
מה שכתב רש"י כי יוסף לא ידע כהוגן שפת המצרים, מוזכר במפורש בזוהר (ח"ג דף ריג:) ונהג כך יוסף כתכסיס כדי לשמור על עצמו מחברת המצרים. אמנם ידע כמה עשרות מלים שהם יסוד לניהול ביתו של פוטיפר, אבל לא ידע כל המשמעויות השונות (הנואנסים) של המלים.
אבל משום מה הזכיר השר מלת "עברי"? [אין אנו חוקרים על רבוי מלים של הגוי, אלא משום מה תאריך התורה להעתיק כל המלים?] אלא ידוע שמתוך שנאתם לא אכלו המצרים על שולחן אחד עם העברים. "לא יוכלו המצרים לאכול את העברים לחם, כי תועבה היא למצרים" (בראשית מג, לב). כי העברים היו רועי צאן, והצאן הם אליל של מצרים (כמו בימינו היחס של ההודיים לפרות קדושות). "כי תועבת מצרים כל רועה צאן" (בראשית מו, לד). ולכן בכונה זדונית הזכיר השר שיוסף הוא "עברי", כדי למנוע ממנו כל קידום אפשרי. זאת נוסף על כפיית טובה מרושעת של השר. יוסף שירת אותו שנים בעת ששהה בבית הסוהר, וגם הטיב לו במה שפתר לו חלומו. אח"כ יוסף התחנן אליו "כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך וכו' והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה". הא כיצד אירע, "ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו" (בראשית מ, כג). מדוע יש כאן ביטוי כפול? עונה רש"י כדי ללמד ששכח בקשתו זאת של יוסף כבר בעצם אותו היום שיוסף בקש ממנו!
אבל מה שצריכים ליישב ולענות הוא, מפני מה יוסף עצמו מכריז שהוא בא מארץ העברים? גלום לא היה ניצול מצרות אם יסתיר ידיעה זו? כאשר אמר לשר המשקים "כי גונב גונבתי מארץ העברים, וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור", כלום לא היתה מן התבונה ועצה טובה אם יוסף יעלים פרט מרשיע זה שהוא "עברי"? כיצה עלה על דעתו שיעזרו לו אם היה מפורסם שהמצרים שונאים לעברים? אלא ענו חז"ל "יוסף הודה בארצו", ולכן נקבר בארצו (מדרש דברים רבה, תחילת פרשת ואתחנן). מה פירוש "הודה"? היה מודה ומשבח ומתפאר בכך.
ומצאנו כי בני שבטו גם הם היו מחבבים את הארץ. בנות צלפחד תבעו חלק בא"י, והם הרי היו מצאצאי יוסף. גם משיח בן אפרים, שליח ה' לגאול את ישראל, הוא מצאצאי יוסף, כי הוא המתפאר בארצו. מהר"ל (בספר "אור חדש") מפרש כי מרדכי לא הגיע לשושן על דעת עצמו, אלא הוגלה מן הארץ. כך לשונו (על אסתר ב, ו): "שלא תאמר שיצא חוץ לא"י מדעתו, ודבר זה אינו ראוי לצדיק. ועל זה אמר 'אשר הגלה' ולא יצא לחו"ל מדעתו. שלא יקשה, כיון שהיה מרדכי מוכן לגאולה באחרונה [לבסוף] אם כן היה ראוי שלא ילך בגולה הוא [ע"פ דעת] עצמו. ועל זה אמר שהוגלה [ע"י אחרים]". הרי כמו כן יוסף וכן משיח בן אפרים, היו דבוקים בארץ, מתפארים בארצנו. ולכן הם הם הראויים להיות גואלים.
מצאנו כי יוסף הזהיר לאחיו "אל תרגזו בדרך" (בראשית מה, כד), ופירשו חז"ל: "אל תפסיעו פסיעה גסה" (תענית י:) כי זה מזיק לראיית העיניים. יש לשאול, מפני מה יעקב עצמו לא הזהיר אותם על כך בדרכם לרדת מצרימה? והרי ירידתם למצרים קדמתה לעלייתם ממנה? אלא הבדל יש ביו היוצא מא"י לבין החוזר אליה. היוצא ממנה בודאי לא ירוץ. הרי הוא יוצא מהקודש! אבל העולה אליה, יש חשש שירוץ מתוך שמחה וחשק. ולכן דוקא יוסף הצדיק, האוהב כל כך את ארצו, הוא שהזהיר על כך.
כמה יש לנו ללמוד מיוסף הצדיק, להתפאר בארצנו.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
