ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
במסכת שבת (דף קז ע"א) שמואל אומר שמותר לכלוא עקרב כדי שלא ינשך. כמובן שהכוונה היא לעקרב שאינו קטלני, אחרת ודאי שחובה להרוג אותו מיד בכל דרך אפשרית.
בעלי התוספות (שם) אומרים שכמו כן אם פרעוש נושך מותר לתפוס אותו כדי להשליך אותו.
מדוע? מפני שלאדם אין צורך בחיות הללו. אם כך, אמנם האדם צד, אך זו מלאכה שאינה צריכה לגופה (תרתי משמע). איסור זה הוא מדרבנן, שהתירו אותו מפני הסבל שהחיות הללו עלולות לגרום 1 .
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
22 - חילול שבת כאשר האמת היא שאין צורך
23 - מה עושים עם היתושים המציקים?
24 - השימוש בקרח בשבת – קווים מחשבתיים
טען עוד
גם כאן העיקרון של ההיתר הוא שאין צורך בגוף החיה, ולכן הריגתה אסורה מדרבנן בלבד (מלאכת 'שוחט' אסורה מן התורה היא רק בחיות שהאדם מעוניין להשתמש בבשרן או עורן).
רש"י מסביר שהכוונה היא שאסור להרוג אותם, אך אם תוך כדי העיסוק בתפיסתם הרג אותם, זה מותר.
הרשב"א חולק ואומר שהכוונה היא שמותר להרוג אותם בכוונה תחילה, אך האדם צריך להראות כמו שעשה את זה בטעות, כדי שיהיה שינוי כלשהו.
לכאורה זו אמירה משונה. אם מותר להרוג אותם, אז שיהרוג אותם. ואם אסור להרוג אותם, מדוע מועיל להעמיד פנים כאילו עושה את זה בטעות?
נראה שהתשובה היא כך: יש מספר מלאכות שמותר לעשות בשינוי. לדוגמא: יש לישה של מוצרים שמותר ללוש יחד, אך בשינוי בלבד. אם השינוי יגרום לעיכוב בלישה, לא נורא. אם הלישה לא תצא טובה בניסיון הראשון, ינסו שנית. אך במקרה שלנו, אי אפשר לצפות מהאדם לנסות להרוג את החיה בשינוי ממש. שהרי אם הוא לא יצליח להרוג אותם כמו שצריך, סביר שהחיה מיד תפגע בו. לכן מצד אחד יש צורך להרוג אותם בשינוי. מצד שני, רף השינוי מינימלי: הבעה חיצונית בלבד, בגלל שהמחיר של כשלון עלול להיות גבוה מדי.
השו"ע (סימן שטז סעיף י) פוסק כדברי הרשב"א. לפיכך יוצא כך:
חיות מסוכנות – מותר לתפוס (לצוד) וכן להרוג (ופעמים שאף מצווה להשקיע ולצוד או להרוג את החיות הללו לפני שחלילה יפגעו באנשים). חיות שנשיכתם מציקה בצורה משמעותית – מותר לתפוס, וכן להרוג בדרך הנראית כשינוי.
אך סיכום זה מעלה שאלה חדשה: מהו ההבדל? מדוע ההיתר להרוג את החיות הללו הוא בשינוי בלבד, ואילו מותר לצוד אותן כרגיל?
מסביר מרכבת המשנה (הלכות שבת פרק י הלכה יז) שיש הבדל בין מלאכת שוחט ומלאכת צד. רוב המלאכות משנות את המציאות. השוחט לקח דבר חי והפך אותו למת. אך מלאכת צד ייחודית בכך שאין בה שינוי אובייקטיבי. נניח שיש צרעה בבית. האדם שם כוס סביב הצרעה. שום דבר לא קרה: הצרעה היא אותה צרעה, באותו המקום. האדם רק הפך את הצרעה לנגישה יותר לשימוש עתידי. אך אם אין לאדם שימוש עתידי בצרעה, הוא בעצם לא עשה דבר. לעומת זאת, אם הוא הורג את הצרעה, הצרעה שהייתה בחיים קודם עכשיו כבר לא. אמנם אין לו שימוש בה, אך המציאות השתנתה. לכן הריגתה מותרת בשינוי בלבד.
אם כך, מותר לתפוס, וכן להרוג בשינוי (מראה עצמו כאילו הדבר קורה בטעות, למרות שעושה זאת בכוונה תחילה) את החיות שמציקות ברמה הדומה לנשיכת עקרב או נחש, או כעקיצת צרעה. השאלה היא מהו הדין ביחס ליתושים.
שאלתי את מו"ר הרב כרמל מה דעתו בדבר. הוא אמר שישנה בעיה לתת כאן הנחייה כללית. יש אנשים שהיתושים מציקים להם ביותר, ויש אנשים שהרבה פחות. האדם צריך לאמוד את עצמו (או את ילדיו) ולהכריע עד כמה המציקים הללו מטרידים, ולפעול בהתאם לדברים שכתבנו.
_______________________________
1 בקהלות יעקב (כתובות סימן ו) דן בשאלה מדוע הרמב"ם פוסק שמותר לצוד את החיות הללו, שהרי הרמב"ם פוסק שמלאכה שאינה צריכה לגופה אסורה מן התורה.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
מסירות או התמסרות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
