ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
במסכת שבת (דף קז ע"א) שמואל אומר שמותר לכלוא עקרב כדי שלא ינשך. כמובן שהכוונה היא לעקרב שאינו קטלני, אחרת ודאי שחובה להרוג אותו מיד בכל דרך אפשרית.
בעלי התוספות (שם) אומרים שכמו כן אם פרעוש נושך מותר לתפוס אותו כדי להשליך אותו.
מדוע? מפני שלאדם אין צורך בחיות הללו. אם כך, אמנם האדם צד, אך זו מלאכה שאינה צריכה לגופה (תרתי משמע). איסור זה הוא מדרבנן, שהתירו אותו מפני הסבל שהחיות הללו עלולות לגרום 1 .
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
22 - חילול שבת כאשר האמת היא שאין צורך
23 - מה עושים עם היתושים המציקים?
24 - השימוש בקרח בשבת – קווים מחשבתיים
טען עוד
גם כאן העיקרון של ההיתר הוא שאין צורך בגוף החיה, ולכן הריגתה אסורה מדרבנן בלבד (מלאכת 'שוחט' אסורה מן התורה היא רק בחיות שהאדם מעוניין להשתמש בבשרן או עורן).
רש"י מסביר שהכוונה היא שאסור להרוג אותם, אך אם תוך כדי העיסוק בתפיסתם הרג אותם, זה מותר.
הרשב"א חולק ואומר שהכוונה היא שמותר להרוג אותם בכוונה תחילה, אך האדם צריך להראות כמו שעשה את זה בטעות, כדי שיהיה שינוי כלשהו.
לכאורה זו אמירה משונה. אם מותר להרוג אותם, אז שיהרוג אותם. ואם אסור להרוג אותם, מדוע מועיל להעמיד פנים כאילו עושה את זה בטעות?
נראה שהתשובה היא כך: יש מספר מלאכות שמותר לעשות בשינוי. לדוגמא: יש לישה של מוצרים שמותר ללוש יחד, אך בשינוי בלבד. אם השינוי יגרום לעיכוב בלישה, לא נורא. אם הלישה לא תצא טובה בניסיון הראשון, ינסו שנית. אך במקרה שלנו, אי אפשר לצפות מהאדם לנסות להרוג את החיה בשינוי ממש. שהרי אם הוא לא יצליח להרוג אותם כמו שצריך, סביר שהחיה מיד תפגע בו. לכן מצד אחד יש צורך להרוג אותם בשינוי. מצד שני, רף השינוי מינימלי: הבעה חיצונית בלבד, בגלל שהמחיר של כשלון עלול להיות גבוה מדי.
השו"ע (סימן שטז סעיף י) פוסק כדברי הרשב"א. לפיכך יוצא כך:
חיות מסוכנות – מותר לתפוס (לצוד) וכן להרוג (ופעמים שאף מצווה להשקיע ולצוד או להרוג את החיות הללו לפני שחלילה יפגעו באנשים). חיות שנשיכתם מציקה בצורה משמעותית – מותר לתפוס, וכן להרוג בדרך הנראית כשינוי.
אך סיכום זה מעלה שאלה חדשה: מהו ההבדל? מדוע ההיתר להרוג את החיות הללו הוא בשינוי בלבד, ואילו מותר לצוד אותן כרגיל?
מסביר מרכבת המשנה (הלכות שבת פרק י הלכה יז) שיש הבדל בין מלאכת שוחט ומלאכת צד. רוב המלאכות משנות את המציאות. השוחט לקח דבר חי והפך אותו למת. אך מלאכת צד ייחודית בכך שאין בה שינוי אובייקטיבי. נניח שיש צרעה בבית. האדם שם כוס סביב הצרעה. שום דבר לא קרה: הצרעה היא אותה צרעה, באותו המקום. האדם רק הפך את הצרעה לנגישה יותר לשימוש עתידי. אך אם אין לאדם שימוש עתידי בצרעה, הוא בעצם לא עשה דבר. לעומת זאת, אם הוא הורג את הצרעה, הצרעה שהייתה בחיים קודם עכשיו כבר לא. אמנם אין לו שימוש בה, אך המציאות השתנתה. לכן הריגתה מותרת בשינוי בלבד.
אם כך, מותר לתפוס, וכן להרוג בשינוי (מראה עצמו כאילו הדבר קורה בטעות, למרות שעושה זאת בכוונה תחילה) את החיות שמציקות ברמה הדומה לנשיכת עקרב או נחש, או כעקיצת צרעה. השאלה היא מהו הדין ביחס ליתושים.
שאלתי את מו"ר הרב כרמל מה דעתו בדבר. הוא אמר שישנה בעיה לתת כאן הנחייה כללית. יש אנשים שהיתושים מציקים להם ביותר, ויש אנשים שהרבה פחות. האדם צריך לאמוד את עצמו (או את ילדיו) ולהכריע עד כמה המציקים הללו מטרידים, ולפעול בהתאם לדברים שכתבנו.
_______________________________
1 בקהלות יעקב (כתובות סימן ו) דן בשאלה מדוע הרמב"ם פוסק שמותר לצוד את החיות הללו, שהרי הרמב"ם פוסק שמלאכה שאינה צריכה לגופה אסורה מן התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
