ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
בסיום תפילה נפלאה זו, החותמת את תפילותינו מדי יום, ושזכתה להיכנס גם לתפילת מוסף בימים הנוראים המתרגשים ובאים עלינו, בע"ה לטובה, אנו מתפללים:
" עַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ד' אֱלקינוּ לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ. לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ. וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁ-דַּי. וְכָל בְּנֵי בָשר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ. תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ ד' אֱלהקינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ. וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ. ד' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר. וְהָיָה ד' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ד' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד".
קשה להבין ולהפנים את רום חזונו של יהושע בן נון, שראה כבר לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנים, עולם שלם מתוקן, המצטרף לעם ישראל באמונת ד' אחד ושמו אחד. יהושע בן נון קובע תפילה שכזו בעת שהעולם כולו היה שקוע במ"ט שערי טומאה של עבודת אלילים. מבחינת ההגיון זה היה נראה, במקרה הטוב, חלום באספמיא.
על כן, בדורנו, דור של אתחלתא דגאולה, עלינו לפעול בשני תחומים:
א. הגברת התנועה שכבר קיימת, של לא יהודים שרוצים לשמור שבע מצוות בני נח. עידוד קבוצות אלה מקדם את העולם לכיוון החיובי, שהרי שבע מצוות הללו מחייבות הקמת חברה המבוססת על צדק והמכבדת זכויות אדם בסיסיות כראוי וכיאה. חברה שגם תכבד מאוד את עם ישראל, שקיבל על עצמו תרי"ג מצוות. תהליך זה יחייב גם אותנו להוות דוגמא ומופת עבורם.
(בהזדמנות זו נשבח את פעולתו הרבה של הרב אורי שרקי, בתחום. על פי בקשתו, עזרנו לו לברר את יסודי הלכות אלה, הלכה למעשה בימינו).
ב. עלינו להגביר את הפעילות ולעודד את גרי צדק, המעוניינים באמת ובתמים להצטרף לעם ישראל לשם שמים, ולא, ח"ו, כדי ליהנות משולחן מלכים. בנושא זה דרוש בירור רציני של המקורות בחז"ל ובראשונים.
מצד אחד, חז"ל אומנם הזהירונו וכך נפסק להלכה: "לפיכך לא קבלו בית דין גרים כל ימי דוד ושלמה, בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, ובימי שלמה שמא בשביל המלכות והטובה והגדולה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן העכו"ם בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק" (יבמות דף עו ע"א/ע"ב, רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה טו). מצד שני, מפרשי הרמב"ם, כמו המגיד משנה, מקשים מהגמרא ביבמות (שלושה דפים אחר כך, דף עט ע"א) שם מצינו במפורש שקיבלו בימי דוד לפחות מאה וחמישים אלף גרים. המגיד משנה (בהסתמך על לשון הרמב"ם שם, מתרץ שבית הדין של הסמוכים לא קיבל באותה תקופה גרים, אבל הם כן נתקבלו בבית דין של הדיוטות. תירוץ זה קשה מאוד כי אין לו כל זכר ואפילו רמז בגמרא שם).
אחרי בקשת המחילה, ולפני שנציע בשם ראשונים תירוץ אחר, ונתייחס גם לימינו אנו, נסביר בקצרה מה קרה עם אותם מאה וחמישים אלף גרים בימי דוד. בספר שמואל ב' הנביא מספר לנו כי רעב נורא התרגש ובא על עם ישראל (כנראה) בתחילת ימי דוד. דוד ניסה לברר מדוע? והקב"ה ענהו (באמצעות גד הנביא או באמצעות האורים והתומים): "...וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים" (שמואל ב' כא, א). דוד נכנס עמם למשא ומתן, והתברר כי הגבעונים דורשים להמית שבעה צאצאים של שאול, כנקמה על פגיעתו של שאול בהם וגירושם מעריהם (עיינו עם שמו"ב ד, ג). הגבעונים דרשו גם להוקיע את הגופות במשך כחצי שנה ולהציגם לציבור (כנראה) בראש גבעת שאול (תל אל פול כיום, ליד הגבעה הצרפתית) מקום בולט מאוד למרחקים. שואלת הגמרא: ואיך מותר לעשות זאת? "והא כתיב: לא תלין נבלתו על העץ!" (אפילו לילה אחד אסור להשאיר תלוי-מוקע במצב זה) ומתרצת: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיא" (יבמות דף עט ע"א). כלומר, הענשת הנסיכים - נכדיו של המלך, על פגיעה במיעוט גוי שחי בארץ על פי הסכם שיהושע בן נון כרת עמם (אחרי מעשה מרמה) היווה קידוש שם שמים ברבים, שהתפרסם מאוד בעולם. לכן, מביאה הגמרא "שהיו עוברים ושבים (לא יהודים) אומרים: מה טיבן של אלו? המוקעים, וענו להם: הללו בני מלכים הם, ומה עשו? פשטו ידיהם בגרים גרורים, אמרו: אין לך אומה שראויה להדבק בה כזו, ומה בני מלכים כך, בני הדיוטות על אחת כמה וכמה! ומה גרים גרורים כך, ישראל על אחת כמה וכמה! (והמסקנה היא שאומתנו מנהלת מערכת משפטית הדואגת לצדק גם כנגד החזקים וגם להגנת החלשים ביותר).
אם כך, סוגיא זו סותרת לכאורה את הסוגיא הקודמת, שהכריזה שלא קיבלו גרים בימי דוד ושלמה. מתרץ הריטב"א (בחידושיו שם): "ומסתברא דקושיא מעיקרא ליתא (קושיית המגיד משנה כלל לא מתחילה) דההיא שלא קבלו גרים בימי דוד ובימי שלמה היינו בסתם, דמסתמא הם אינם עושים אלא מפני פחד מלחמת דוד או לשלחן מלכים ועושר שלמה, אבל באלו הדברים הוכיחו שנתגיירו מפני מה שראו בזה קדושת התורה ויושר חוקיה ומשפטיה ולכן קבלום".
המסקנה היא שכשם שבימי דוד ושלמה התקבלו גרים שהיו מעוניינים להתגייר לשם שמים, בעקבות התרשמות מרמת משפטי הצדק ונכונות חוקי התורה, ורק לשם כך. גם בימינו יש מצווה לקבלם ולהאיר להם פנים.
בשבוע הבא, בע"ה, נמשיך לברר את הסוגיא, באמצעות פסוקים נוספים העוסקים בנושא הלכתי זה וההשלכות המעשיות בדורנו. ננסה להציע איך מקדמים, ולו במעט, את חזונו של מי שהנהיג לראשונה חיים יהודיים ציבוריים ועצמאים בארץ ישראל, החזון שמובע בתפילה הנפלאה – עלינו לשבח.
עם ישראל ומדינת ישראל לא ינוחו ולא ישקטו עד שידע כל פעול מי מביא אור לעולם, מי מקים חברה המבוססת על "צדקה ומשפט" שתרבה אור בעולם ותאיר אותו באור יקרות, אור לגויים.
נתפלל להצלחת חיילי צה"ל וכל כוחות הביטחון, רפואה שלמה לפצועים, נחמה למשפחות השכולות ולהחזרת כל החטופים במהרה.

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?

כל ההתחלות קשות

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

להתיחס בכבוד

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

"איזהו העשיר השמח בחלקו!"

איך ללמוד גמרא?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















