ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
יש אומרים שמצווה לשמוח בראש השנה כמו בכל החגים בסעודות מכובדות ביותר ובבגדים הנאים ביותר (יראים, מהרי"ל), ולכן ראש השנה מבטל אבלות שבעה ושלושים. מנגד, יש אומרים שהואיל והוא יום דין, אין מצווה לשמוח בו אלא כמו בשבת בלבד, הואיל והוא 'מקרא קודש' (יש"ש, שולחן ערוך הרב). והמנהג לשמוח בו יותר מבשבת ופחות מבחג (שולחן ערוך תקצז, א; פניני הלכה ימים נוראים ג, ד, 4).
שמחה זו של ראש השנה מיוחדת במינה, שדווקא מתוך הרעדה של יום התרועה אנחנו יכולים להתחדש, להיפטר מהרגלים רעים ולהתחיל התחלות חדשות. על ידי כך מלכות ה' מתגלה לתקן עולם במלכות ש־די, ואנחנו שותפים בכך.
איסור הכנה מהיום ראשון לשני
כיוון שיום טוב הראשון הוא חג מהתורה, ואילו השני מדברי חכמים, אין לבשל או לחמם מאכלים ולערוך את השולחן מיום טוב ראשון ליום טוב שני (שולחן ערוך אורח חיים תקג, א). בכלל זה אסור לשטוף את הכלים שהתלכלכו ביום הראשון כדי לאכול בהם ביום השני.

רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
749 - מנהג אמירת סליחות
750 - לקראת שני ימים טובים ושבת
751 - אומץ רוחם של חיילינו
טען עוד
אין להוציא מאכלים מהמקפיא ביום הראשון לצורך סעודת ליל שני. ובשעת הדחק, כאשר ההמתנה לצאת היום הראשון תגרום עוגמת נפש ועיכוב משמעותי של הסעודה, מותר להוציאם (פניני הלכה מועדים ב, ב; יב).
הדלקת נרות בלילה השני
נכון להדליק נרות של יום טוב שני לאחר צאת הכוכבים, כדי שלא להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני. והמדליקה לפני בין השמשות, יש לה על מי לסמוך, הואיל וגם באותה שעה יש קצת כבוד והנאה מהנרות.
כיוון שאסור להדליק אש חדשה בחג, יש להכין לפני החג נר שידלק יותר מ־48 שעות, שממנו יוכלו להדליק נרות בליל שני ולקראת שבת. ואם לא הכינו, יש להיעזר בשכנים שיש להם נר דולק (פניני הלכה מועדים ב, ב; יב; ט, ה).
עירוב תבשילים
השנה תגיע שבת מיד לאחר ראש השנה, ועל כן מצווה להניח לפני כניסת החג עירוב תבשילין, שעל ידו יהיה מותר לבשל, לאפות ולהכין את כל צורכנו מיום טוב לשבת.
עירוב התבשילין הוא תבשיל שמכינים מערב יום טוב לשבת. הוא נקרא עירוב, מפני שעל ידו נעשו תבשילי יום טוב ושבת מעורבים, ואזי כשם שמותר לבשל ולאפות ביום טוב בעבור יום טוב, כך מותר לבשל ולאפות בו בעבור שבת. וכל זמן שהעירוב קיים, מותר לעשות ביום טוב בעבור שבת את כל מה שמותר לעשות בעבור יום טוב.
שני טעמים להנחת עירוב תבשילין: א) כבוד יום טוב, שאם היה מותר לבשל מיום טוב לשבת בלא הגבלה, היו עלולים לזלזל ביום טוב, ובעקבות זאת לטעות בשנים אחרות ולהכין מחג דברים ליום חול, ולעבור בכך על איסור תורה של הכנה מחג לחול. ב) כבוד שבת, שאם לא יכינו עירוב תבשילין, יש חשש שמא מתוך ההתעסקות בהכנת סעודות יום טוב, ישכחו שלמחרת שבת, ויגמרו את כל המנות המשובחות ביום טוב. ועל ידי עירוב תבשילין שצריכים להניח מערב יום טוב, יזכרו במשך יום טוב שצריך להשאיר מנות יפות לשבת.
מצווה על כל משפחה להניח עירוב תבשילין
גם מי שאינו מתכוון לבשל בחג לשבת, מצווה שיניח עירוב תבשילין, כיוון שעל ידי עירוב תבשילין מכבדים את החג וזוכרים את השבת. בנוסף, בזכות העירוב מותר להדליק נרות בחג לכבוד שבת, לשטוף את הכלים לקראת שבת, וכן לערוך את השולחן לקראתה.
כיצד מניחים עירוב תבשילין
נוטלים בערב החג תבשיל ופת, ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". ואומרים: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".
לכתחילה טוב להניח לעירוב מנה יפה ומכובדת, ואם אפשר טוב לערב על סיר מלא שבושל בערב יום טוב לכבוד שבת (פניני הלכה מועדים ח, ב).
מה עושים בתבשיל העירוב
רבים נוהגים לאכול את תבשיל העירוב באחת מסעודות השבת, שהואיל ונעשתה על ידו מצווה אחת, ראוי להמשיך ולקיים בו את מצוות עונג שבת. וכן נוהגים לקחת את לחם העירוב כלחם משנה ולבצוע עליו בסעודה שלישית (משנה ברורה תקכז, יא; מח).
התחילו לאכול מתבשיל העירוב ביום טוב, כל זמן שנותר ממנו 'כזית', מותר לבשל ולאפות ולהכין את כל צורכי השבת. אבל אם לא נותר ממנו כ'זית', אסור לעשות יותר מלאכות ביום טוב לקראת שבת. וגם אם נותרה הפת שהונחה לעירוב, אין היא מועילה, כי עיקר העירוב הוא התבשיל (פניני הלכה מועדים ח, ג).
רחצה ביום טוב
כיוון ששני ימים של ראש השנה צמודים לשבת, ואנשים רבים רגילים להתרחץ בכל יום, ראוי להתייחס לדין רחצה בחג ובשבת:
מפני חששות שונים המלווים את הרחיצה, רבים נוהגים שלא להתרחץ ביום טוב. אבל בשעת הצורך, מותר להתרחץ במים חמים שהתחממו בערב יום טוב, או במים חמים שהתחממו ביום טוב על ידי דוד שמש.
מי שאין לו דוד שמש, יכול להפעיל את דוד המים החשמלי לפני החג בעזרת שעון שבת, אבל בחג אסור להפעיל את דוד החשמל, מפני שהדלקתו נחשבת כהבערת אש שאסורה ביום טוב.
שלא כמו בשבת, ביום טוב מותר לפתוח את ברז המים החמים גם כאשר המים שבדוד רותחים, וגם בשעה שגוף החימום החשמלי דולק, מפני שאין איסור בישול ביום טוב (פניני הלכה מועדים ה, י).
רחצה בשבת
גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת, משום שהיו אנשים שמרוב להיטותם להתרחץ בחמים, חטאו וחיממו את המים בשבת ועברו על איסור הבערה ובישול, וכשהוכיחו אותם, טענו שמים אלה חוממו מערב שבת. לפיכך גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף גם במים שהתחממו בערב שבת בהיתר.
אבל במים קרים או פושרים, שחומם נמוך מחום הגוף (כ־36.5 מעלות צלזיוס), מותר לרחוץ את כל הגוף. ולמי שמצטער ממניעת הרחצה בחמים - מותר לרחוץ את כל גופו בחמים שהתחממו בערב שבת או בדוד שמש (פניני הלכה שבת יד, ח).
רחצה, חפיפה, סבון ומרכך
מותר להשתמש בשבת וביום טוב בסבון נוזלי. אבל בסבון קשה או סמיך רבים נהגו להחמיר (פניני הלכה שבת יד, ו).
מותר לחפוף את שיער הראש, וכן מותר להשתמש בשמפו ובמרכך (נוזלי). וצריך להיזהר לחפוף ברכות, כדי שלא לתלוש שערות. אולם כאשר ברור שהחפיפה תתלוש אפילו שערה אחת - הרי היא אסורה. אבל אם אין ודאות שהחפיפה תתלוש שערות, אין בה איסור. וגם כאשר מוצאים שערות במקלחת, כל זמן שחופפים ברכות רבה, עדיין אין ודאות שתלשו שערות, מפני שייתכן שהשערות הללו ניתקו ממקורן לפני כן, ועתה הן נשטפו במים.
לסרק את הראש בכל אופן אסור, כי הסירוק תולש שיער, ויש בכך איסור תורה.
צריך להיזהר במשך חפיפת הראש והזקן שלא לסחוט את השיער, שסחיטה זו אסורה משום 'דש', משום שהיא מוציאה מהשיער מים וסבון שניתן להשתמש בהם להמשך הרחצה. אבל מותר לנגב את השיער במגבת, שהואיל ואין מעוניינים במים שיוצאים מהשיער ונבלעים במגבת, אין בזה איסור סחיטה (פניני הלכה שבת יד, ח).
חפיפת ראש לנשים
אישה שיש לה שיער ארוך, והיא רגילה לסרקו תמיד לאחר הרחצה, נכון שלא תשטוף את שערה בשבת או יום טוב, כדי שלא תיכשל אחר כך באיסור תורה של סירוק (פניני הלכה שבת יד, ג). ומי שנצרכת מאוד לחפוף את ראשה, ויודעת בוודאות שלא תיכשל אחר החפיפה בסירוק, תוכל גם ביום טוב לחפוף את שערותיה. והעצה לכך להשתמש בעדינות במרכך.
שמיעת שופר לנזקק למכשיר שמיעה
אדם הנעזר במכשיר שמיעה חשמלי, שיכול לשמוע את תקיעת השופר בלא המכשיר, נכון שיוציא את המכשיר מאוזנו כדי שישמע את קול השופר באופן טבעי.
ואומנם יש סוברים שאת כל מצוות השמיעה אפשר לקיים בעזרת מכשיר חשמלי (הרב מרדכי אליהו זצ"ל שו"ת הרב הראשי; וכך כתב ידידי הרב רא"ם הכהן בבדי הארון או"ח כא, ושכן דעת הרב ליכטנשטיין זצ"ל).
אולם מנגד, יש סוברים שאין אפשרות לקיים את מצוות השמיעה בעזרת מכשיר חשמלי, מפני שהשומע דרך מכשיר חשמלי אינו שומע את הקול המקורי, אלא המכשיר קולט את הקול כאותות חשמליים ומתרגם אותם לקול חדש, והרי זה קול מכונה (הרב עוזיאל ורש"ז אוירבך). ומרן הרב קוק סבר שאומנם לשאר המצוות שמיעה דרך מכשיר כשרה, אבל לעניין שופר יש להחמיר (אורח משפט מח; וכן כתב הרב פרנק, מקראי קודש פורים יא).
לפיכך, נכון למי שיכול לשמוע את השופר בלא המכשיר, שישמע אותו בלא המכשיר. אולם מי שאינו יכול לשמוע את השופר בלא מכשיר, ישמע אותו עם המכשיר.
ונראה שבשנים הקרובות, כאשר בעזרת ה' יצליחו לשכלל את מכשירי השמיעה (או השתל הקוכליארי) עד למצב שישמעו דרכם כדרך שאנשים רגילים שומעים באוזניהם, אפשר יהיה להורות לכתחילה לשמוע דרך המכשיר, בלא לחוש לשיטת המחמירים, שאולי אף הם יסכימו לכך (עי' פניני הלכה ימים נוראים ד, הערה 4).
מתוך העיתון 'בשבע'

ללמוד להתייחס

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מהי אמונה?

האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

חידוש כוחות העולם

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך לא להישאר בין המצרים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















