ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
ביום שני, באחד המניינים, הקורא קרא שלושה פסוקים לכל עולה, וסיים לפני הפרשה הפתוחה. הפסוקים אינם קצרים, ולכן הציבור לא שת לבו לכך שהקורא לא קרא עשרה פסוקים. רק אחרי החזרת ספר התורה מישהו עיין ושם לב לכך שלא קראו עשרה פסוקים.
נשאלתי אם על הציבור לחזור ולהוציא ספר תורה ולקרוא שנית.
האמת שזהו מצב די חריג. בדרך כלל הציבור יודע לומר לבעל הקורא להמשיך עד לפסוק יג, כנהוג.
שאלה זו נפוצה יותר בתחילת פרשת תצווה. פרשת תצווה פותחת בשני פסוקים ארוכים יחסית, ולאחר מכן רווח של פרשה פתוחה. לולא שהיו אלו שני פסוקים בלבד היה זה מקום אידיאלי לעצירה בשני וחמישי. פעמים רבות הקורא מתבלבל ועוצר, בשל הרווח, ולמרות שהציבור יודע שאמורים להמשיך, לא מקפידים עליו, שכן הוא יכול להוסיף את הפסוקים שלא קרא בעלייה הבאה. אילו היו כאן שלושה פסוקים אכן לא היה צורך לתקן אותו ולומר לו להמשיך. אך מדובר בשני פסוקים בלבד, ועולה השאלה מה לעשות בדיעבד.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
1 - מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
2 - חמדת הכשרות: הקדמה להעברת טעם על ידי בישול - כלי ראשון וכלי שני לעניין שבת
3 - חמדת הכשרות: מגע בין מאכלים וכלים צוננים
טען עוד
בשולחן ערוך (אורח חיים סימן קלז ד) פוסק שאם הקורא קרא שני פסוקים ובירך, על העולה לברך ולקרוא שנית (המשנה ברורה מסביר בשם האחרונים שאם עדיין לא בירך ברכה אחרונה יפתחו את הספר שנית וישלימו, אך אם בירך ברכה אחרונה עליו לברך ברכה ראשונה שנית!). אך אם הקורא קרא שלושה פסוקים לכל עולה, אין צורך לחזור, למרות שבסך הכל הקורא קרא תשעה פסוקים בלבד. וראיה לדבר פרשת עמלק שאנו קוראים בפורים, שיש בה תשעה פסוקים בלבד.
ברם, הגר"א מביא בשם התוספות והגהות מיימוניות שאם קרא תשעה פסוקים בלבד יש לחזור ולקרוא, ומשמע שהמשנה ברורה חושש לדעתו, אך אומר לקרוא עשרה פסוקים ללא ברכה, לחשוש לשתי הדעות.
אם כך, על פניו ההלכה פשוטה – יש לקרוא עשרה פסוקים, ולכאורה גם בדיעבד שהחזירו את הספר לארון הקודש יש לחזור ולקרוא.
אך הרב פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אורח חיים א לה) אומר שהדברים אינם כל כך פשוטים.
במסכת קידושין (דף ל ע"א) הגמרא אומרת שמחצית הפסוקים בתורה היא בספר ויקרא (יג לג) בפסוק המתחיל במילה "והתגלח". אך בדיקת חלוקת הפסוקים שלנו תביא אותנו למחצית הפסוקים היא בפרק ח פסוק לז, חמישה פרקים קודם לכן! אם כך, ברור שיש הבדל בין חלוקת הפסוקים שלנו וחלוקת הפסוקים של חז"ל.
המשמעות היא שאיננו בטוחים היכן הפסוקים מתחלקים. אם הפסוקים קצרים, סביר שזהו האורך האמיתי של הפסוק. אך ברור שישנם פסוקים ארוכים רבים המחולקים בצורה שונה מהצורה המקורית.
הרב פיינשטיין גוזר מכך מספר נפקא מינות:
הקורא קרא ללוי במנחה של פרשת "תזריע" שני פסוקים בלבד, והלוי בירך ברכה אחרונה. אמר הרב פיינשטיין: מעיקר הדין היה נכון שהלוי יברך ויקראו לו שוב. אך יש לנו ספק, ולכן עדיף להעלות ישראל, יקראו לו שלושה פסוקים, ויעלו ישראל נוסף. מכיוון שהוספת עולה נוסף מותרת, ואם העליה של הלוי הייתה שני פסוקים בלבד עתה משלימים את העולה השלישי.
במקרה שהצגנו מפרשת תצווה, מעיקר הדין היה להם להתחיל את הקריאה מחדש. אך מכיוון שיש ספק, ניתן להמשיך, ולהעלות עולה רביעי.
ואם החזירו את ספר התורה לפני ששמו לב, לכאורה אין להוציא את ספר התורה שנית, שכן יש ספק שכל הקריאה החדשה שיעשו מיותרת.
והוא הדין במקרה שלכם: כל עוד הציבור שם, ודאי שהדבר הנכון לעשות הוא להעלות עולה רביעי ולקרוא לפחות שלושה פסוקים נוספים (במקרה זה היה נכון לקרוא ארבעה פסוקים נוספים, בכדי לעצור במקום שרוב הציבור עוצר בו). אך אם כבר החזירו את ספר התורה נראה שלא נכון להוציא אותו מחדש, שכן סביר מאוד שבעצם נקראו עשרה פסוקים.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
