ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
בשבועות האחרונים אנו עוסקים במעשר הכספים. בשבוע שעבר התחלנו לברר מהן מטרות ראויות למעשר כספים. התמקדנו בשאלה אם כספי המעשר יכולים לשמש עבור סיוע לאחרים לקיים מצווה. מסקנתנו, באופן כללי, הייתה שלא נכון להשתמש כך במעשר הכספים , אך מותר לתת מעשר כספים כדי לאפשר לאחריםלקיים מצווה, כגון לקנות תפילין לילד שמשפחתו דלת אמצעים ואיננה יכולה לעמוד בהוצאה זו, יש בכך קיום מצוות צדקה של הנותן בבחינת "די מחסורו אשר יחסר לו".
בסוף הסימן העוסק בחיוב מתן צדקה, השולחן ערוך (יורה דעה סימן רמט סעיף טז) פוסק "יש מי שאומר שמצוות בית הכנסת עדיפה ממצוות צדקה".
היה מקום לומר שכוונתו שיש בכך מצווה גדולה יותר, גם אם אין בכך קיום של חובת מתן מעשר כספים. יתכן שבמדרג המצוות ניתן למצוא מצוות רבות החשובות יותר ממצוות צדקה, אין זה אומר בהכרח שניתן להשקיע בהן את מעשר הכספים.
אך כאמור, סעיף זה מובא בסוף הסימן העוסק בחובת הצדקה. קשה לומר שהשולחן ערוך אינו מתכוון שיש בכך מטרה ראויה למעשר כספים, בה הוא פתח את הסימן.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
84 - מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
85 - חמדת הכשרות: הקדמה להעברת טעם על ידי בישול - כלי ראשון וכלי שני לעניין שבת
86 - חמדת הכשרות: מגע בין מאכלים וכלים צוננים
טען עוד
לחידוד הדברים, ראוי לסקור את הטעמים לבניית בית כנסת.
פסק הרמב"ם (הלכות תפילה פרק יא הלכה א):
כל מקום שיש בו עשרה מישראל צריך להכין לו בית שיכנסו בו לתפלה בכל עת תפלה ומקום זה נקרא בית הכנסת, וכופין בני העיר זה את זה לבנות להם בה"כ ולקנות להם ספר תורה נביאים וכתובים.
האחרונים חלקו בגדר ומשמעות דבריו:
א. צורך טכני, כשאר צרכי העיר
בשו"ת דברי חיים (חלק א אורח חיים סימן ג) מדייק בדברי הרמב"ם שמנסח ש"צריך" להכין בית כנסת שייכנסו בו לתפילה. משמע שזהו צורך, ולא מצווה. המשמעות היא שהציבור צריכים מקום לתפילה, וכשם שניתן לכפות את אנשי העיר לשלם עבור סלילת כבישים ושאר צרכי הציבור, כך ניתן לכפות אותם לבנות בית כנסת. משמע מדבריו שזהו צורך טכני בלבד, אך חשוב להבין שהוא אינו פחות חשוב מכל צורך ציבורי אחר. בשדי חמד (כללים אות ב סימן מד) ציטט שורת פוסקים מהם גם משמע שהצורך הוא צורך ציבורי-טכני, ולא יותר מכך.
ב. לצורך התפילה
במסכת ברכות (דף ו) האמוראים מצטטים שורת מימרות מהן עולה שמעלת התפילה בבית הכנסת גדולה ממעלת התפילה במקום אחר. מפורסם המדרש על הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו (והרחבה על כך ניתן למצוא ביחידת מורנו העוסקת בכך). היו מן הפוסקים שהבינו שהרמב"ם לומד מכך שיש חובה לקבוע מקום לתפילת הציבור. כך פוסק בשו"ת מנחת אלעזר (חלק ד סימן לח). הרב אשר וייס (מנחת אשר במדבר סימן נד) נוטה לכיוון זה, ומעצים אותו מעט. מכיוון שהקב"ה מתרצה יותר בתפילה שבבית הכנסת, ממילא הרמב"ם לומד שרצון ה' הוא שיהיה לציבור בית כנסת שיעצים את התפילות.
ג. מקדש מעט
בזוהר במספר מקומות (פרשת בשלח, פרשת נשא) משמע שמקיימים את מצוות "ושכנתי בתוכם" בכך שבונים בית כנסת. במסכת מגילה (דף כט ע"א) נאמר שבגלות ישראל, בהעדר מקדש, יש קיום של "מקדש מעט",בבניית בית כנסת. אך קשה לומר שבית כנסת הוא תחליף למקדש בלבד, מפני שבמספר מקומות בש"ס (לדוגמא מסכת יומא דף סח ע"ב) משמע שהיו בתי כנסיות לתפילה עוד בזמן שהמקדש עמד על תילו. מכאן אנו רואים שישנה מצווה לבנות בית כנסת בכדי לקיים את מצוות "ושכנתי בתוכם". כך משמע בביאור הלכה (סימן קנא סעיף יא ד"ה לא מהני). הגר"ש קלוגר (חלק "פרט ועוללות" תשובה א) מתלבט אם בניית בית כנסת הוא חלק ממצוות התפילה או זכר למקדש. הוא אף מציע שזו מצווה דאורייתא!
באגרות משה (אורח חיים חלק ב סימן מד) מדייק מלשון הרמב"ם שצריכים "בית כנסת". אם הנושא הוא מקום תפילה, מדוע לכתוב שיש צורך בבית כנסת, בדווקא? משמע שישנה מצווה לבנות בית כנסת, כמטרה בפני עצמה, ולא בכדי להעצים את התפילה בלבד.
לשיטות הללו, כאמור, בניית בית כנסת היא מצווה בפני עצמה, ולא רק נועדה להעצים את התפילה.
במנחת אשר (שם) מקשה מספר קושיות על השיטות הללו. ואם נשוב לראש דברינו, מעט מפתיע שהשו"ע מזכיר את המצווה הזאת בסוף הסימן על מצוות צדקה. לכאורה מצווה זו מתאימה לסימן קנ"א באורח חיים, סימן העוסק בקדושת בית כנסת, ולא בהלכות צדקה!
ונלענ"ד ליישב את כל הקושיות כך:
במהלך ספר בראשית, אבותינו הקדושים בונים מזבחות או מצבות וקוראים בשם ה'. הרעיון של מעשה זה הוא הנכחת הקב"ה בכל מקום במציאות: בכל מקום יישוב בו אדם עובר, ישנה תזכורת לנוכחות האלוקית. כמובן שמרכז הדבר הזה הוא בית המקדש בתפארתו. בהעדר מקדש, נכון לייחד מבנה מיוחד המזכיר את הנוכחות האלוקית. "בהעדר מקדש" אינו רק כאשר בעוונותינו חרב המקדש, אלא גם כאשר בית המקדש עומד על תילו, הוא רחוק מרוב העם, ולכן נכון לייחד מקום שכזה בכל מקום. בזמן היתר הבמות יתכן ואף יבנו שם מזבח ויקריבו לשם שמיים. בזמן שאסור להקריב מחוץ למקדש, מקום זה מיוחד לתפילה. אך התפילה אינה הנושא. הנושא הוא מקום המיוחד לשם ה', המזכיר לכולם את הנוכחות האלוקית. ממילא המקום הנכון ביותר להתפלל הוא במקום הזה. אבל חשוב לשים לב: חלק מהפוסקים הבינו שהמטרה היא מקום לתפילה, ומתוך שייחדו מקום לתפילה חלה עליו קדושה. טענתי היא להיפך: יש צורך לייחד מקום לקדושה. וממילא המקום הנכון ביותר להתפלל בו הוא המקום בו אנו קוראים בשם ה', כפי שעשו האבות. נוסיף עוד כי שייחוד המקומות בזמן האבות לתפילה היה גם בבחינת קביעת מקום ללימוד וחיזוק אמונת הייחוד נושא שהיה מרכזי מאוד בתקופת האבות.
כאשר יעקב אבינו יצא לחרן, הוא נדר "כל אשר תתן לי, עשר אעשרנו לך". עסקנו בעבר בשאלת המקור למעשר הכספים, וההשלכות של היות זה מקור לחובה זו. הצגנו שככל הנראה השולחן ערוך נוטה לשיטת הרמב"ם, ואינו רואה בפסוק זה את המקור המרכזי למצוות מעשר כספים.
אך יתכן ובכל זאת השלחן ערוך אינו מתעלם ממקור זה לחלוטין, אלא רואה אותו כמקור פחות מרכזי.
וכאן נשוב ונשאל: לאיזה צרכים חשב יעקב אבינו להשתמש במעשר אותו הפריש? כאמור שם, יעקב בנה מזבחות ומצבות וקרא בשם ה'. לפי דברינו, זו עיקר מטרת בניית בית כנסת. לכן השולחן ערוך, אחרי שקבע שעיקר הפסיקה היא כשיטת הרמב"ם, בכל זאת אומר שבניית בתי כנסיות היא תחליף והשקעה ראויה למעשר הכספים.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
מה הייעוד של תורת הבנים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
